משמרת אלעזר יט

החלום הזה שבא למעט החלום הראשון לכך הוצרך לומר שחלם עוד הפעם חלום אחר: כו) בפסוק ויספר אל אביו ואל אחיו הקשו המפרשים למה לא סיפר החלום הראשון לאביו. ולי קשה האיך לא הי' יוסף בוש מלספר כן לפני אביו וכי זו ממידת דרך חרץ לדבר כן לפני אביו. עוד דקדקתי מאחר דכתיב ויספר אל אחיו ואל אביו לאיזה תכלית כתיב קודם לכן ויספר אותו לאחיו. ועוד יל"ד דלעיל כתב לאחיו בלמ"ד וכאן כתיב אל אחיו. עוד יל"ד דלעיל כתיב ויספר "אותו" וכאן כתיב ויספר סתם. עוד נפלאתי מה הי' לו ליעקב לפתור זה החלום בפני אחיו על שישתחוו כולם ליוסף הגם שאמר זה דרך גערה עכ"פ טוב הי' לו לשתוק כי הלא ידע כבר משנאתם על יוסף והאיך יחזיק עוד בידם ואולי יפתרו הם החלום על דבר אחר ו"ל שבאמת לא סיפר יוסף חלומו לפני אביו רק לפני אחיו כמו דכתיב בפסוק הראשון ורק שהכתוב הודיענו כי לאחר שסיפר להם החלום הגיד להם גם פתרונו שהדברי' מגיעין לאביו ולאחיו ואין חלום בלא דברים בטלים לכך חלם ג"כ מהירח וזה שאמר ויספר פירש שיוסף סיפר להם אל אביו ואל אחיו שדברי החלום שייכים אל אביו ואל אחיו ובלי ספק האחים בשומעם זאת ספרו הדברים לפני אביו ובשמעו זאת שהוא עצמו אמר זה הפתרון גערו ואמר הבא נבא כדי להשתיק בזה הזעף מהשבטים עליו כי עד עתה סיפר להם רק החלום והם פתרו ואמרו המלך תמלך. והי' יכול להשיב אין דעתי על כך אבל בחלום זה הוא עצמו פתר אותו לרעה ולכך גברה השנאה מאוד והוצרך אביו לגעור בו: כז) בפסוק וישלחהו מעמק חברון ודרשו חכז"ל סוטה י"א מעצה עמוקה של אותו צדיק הקבור בחברון לקיים מה שנאמר לאברהם אבינו בברית בין הבתרים. וצריך ביאור איזה עצה עמוקה יש בזה. ב' לפרש הפסוקים בפרשת ויגש ועתה אל תעצבו ואל יחר בעיניכם כי מכרתם אותי הנה כי למחי' שלחני אלקים לפניכם. כי זה שנתים הרעב בקרב הארץ, ועוד חמש שנים אשר אין חריש וקציר, וישלחני אלוקים לפניכם לשום לכם שארית בארץ ולהחיות לכם לפליטה גדולה, ויל"ד מאחר שאמר להחיות לכם לפליטה גדולה שהוא דרך גדולה ורוממת איך אמר לשום לכם שארית בארץ שהוא לשון דוחק שיהי' להם רק שארית בארץ. ג' הנה נראה שידע יוסף שאחיו ישתעבדו במצרים לקיים כי גר יהי' זרעך ועבדום וענו אותם כי כן אמר לאחיו פקד יפקד אלקים וכן פרשו המפרשים מה שאמר וישלחני אלקים לפניכם הכוונה שגם אתם מעותדים לבא הנה, והוא פלא מאין ידע יוסף שיתקיים ועבדום וענו אותם במצרים הלא בברית בין הבתרים נאמר רק סתם בארץ לא להם, ד' לפרש מדרש פליאה מה ראה הים וינס ראה שישראל באים ורכוש מצרים בידם וארונו של יוסף עמהם, ה' לישב מה ששאלו אנשי מצרים לפני אלכסנדר מוקדן שיחזרו להם ישראל הכסף ששאלו מהם טרם צאתם, סנהדרין צ"א ו' לתרץ קושית המפרשים בפ' מקץ על מה שאמר יוסף ועתה ירא פרעה איש נבון וחכם וישיתיהו על ארץ מצרים דקשה מי שמו ליועץ לפרעה הלא לא הי' לו רשות לומר רק פתרון החלום. ז' צריכין להבין מאחר שראינו שרצון הקב"ה הי' שלא תכרת ארץ מצרים בשבע שני הרעב כי ע"כ חלם לפרעה לצבור בשבע שני השבע על שני הרעב א"כ למה עשה כן ה' שיצמח בשבע שנים על י"ד שנים ובשבע שנים לא יצמח כלל ח' לפרש המדרש רבה פ' צ"א עה"פ משלי י"א מנע בר יקבהו לאום וברכה לראש משביר, מנע בר יקבהו לאום זה פרעה שלא רצה ליתן תבואה אל העם, וברכות לראש משביר זה יוסף שנאמר וישבור יוסף. וצריכין להבין מדוע באמת לא נתן להם פרעה תבואה: ו"יל שחכז"ל אמרו שם ברבה שכל מצרים טמנו אוצרות בשבע שני השבע אבל הכל נרקב אפי' פת שעל השלחן נרקב ורק אותו תבואה שבאה מיד יוסף לא נרקבה, וממילא מובן שפרעה לא רצה שירגישו שאם הוא נותן תבואה נרקבת ואם יוסף נותן תבואה אינה נרקבת לכך כשבקשו לחם אמר להם לכו אל יוסף שלא תתגלה בושתו ברוב עם והעם שלא ידעו זה חשבו אותו לאכזרי ולכך קללוהו. ומעתה מיושב שאלת אנשי מצרים האיך לקחו ישראל ממונם שלא כדין הא כיון שכל התבואות נרקבות חוץ ממה שהי' ביד יוסף א"כ הלא קיי"ל כל המציל מזוטו של ים ומשלוליתו נהר ה"ז שלו ב"מ כ"א ה' ואין לך אבוד יותר מכל תבואות מצרים ממילא קנה יוסף עפ"י הדין כל נכסי מצרים. ומיושב למה נצמח בשבע שני השבע על י"ד שנים ובשבע שני הרעב לא נצמח כלום כי רצה הקב"ה שיוסף יקנה מצד הדין כל נכסי מצרים כי אין לך אבודה ממנו ומכל אדם יותר מזה וממילא מובן היטב כי מה שאמר יוסף ירא פרעה איש נבון וחכם הי' חלק מפתרון החלום כי אם לא כן יקשה האיך אפשר שיהי' חלום זה אמת שאם רצה הקב"ה שלא יכרת הארץ ברעב בשבע שני הרעב ולכך הגיד בחלום לפרעה א"כ למה ישתנו סדרי עולם יהי' השנים כתקנן לא שובע ולא רעב ולזה התחכם שהפתרון אמת ורק התכלית מזה שרוצה הקב"ה שיקנה איש אחד כל