משמרת אלעזר יח

פירוש בשבילנו ועל ידינו יצמח לך הגדולה כי זה כאב גדול עד אין שיעור ולכך ויוסיפו עוד שנא אתו: כד) בפסוק ויוסיפו עוד שנא אתו על חלמותיו ועל דבריו וצ"ב מה הכונה ועל דבריו. וגם מה זה שאמר פעמים ויספו עוד שנא אתו בתחלת הסיפור וגם בסופו. וגם למה חלק הכתוב לומר תחלה ויחלם יוסף חלום ויגד לאחיו ובפסוק שאחריו אמר ויאמר אליהם שמעו נא החלום הזה אשר חלמתי. וגם מה הי' הכונה במה שהגיד לאחיו זה שסיפר להם חלומו זה אמר בפסוק שאחריו ובפסוק זה לא נאמר כלל מה הגיד להם ונראה כי הנה כבר כתבנו באות כ"א וכ"ב שעיקר שנאת אחיו על יוסף הי' מחמת קנאה שראו שהוא במדריגה גדולה מהם והנה אמרו חכז"ל ברכות נ"ז ב' חלום אחד מששים בנבואה לכך מיד שאמר להם יוסף שחלם חלום הוסיפו שנאה עליו טרם שהגיד להם ענין החלום כי קנאו אותו שמגלין לו מן השמים מה שאין מגלין להם ולכך אמר הפסוק ויגד לאחיו פירוש שהגיד להם שחלם לו חלום צודק מיד טרם שמעו ענין החלום כבר הוסיפו לשנא אותו ומסתמא לא רצו לשמוע כלל ענין החלום ולכך הוצרך לבקשם שמעו "נא" החלום הזה אשר חלמתי ואחר שסיפר להם מהות החלום שהוא לרעה להם הוסיפו עוד שנאה על שנאתם שנאה על שנתגלה לו ענין בחלום ושנאה על ענין החלום הנוגע להם וזו שאמר על חלמתיו על זה לבד שמגלין לו מן השמים ענינים בחלום כבר הוסיפו שנאה עליו ועוד על דבריו על דבר ענין החלום שספר להם שהוא לרע להם: כה) בפסוק ויוספו עוד שנא אתו על חלמתיו הקשו המפרשים הלא הי' רק חלום אחד ויש מהמפרשים רוצים לומר שבאמת הי' שני חלומות וחלום הראשון נכלל באמרו ויגד לאחיו ומפרשים אחרים דוחין זה דא"כ למה לא נכתב סיפור הראשון כמו השני. ועוד קשה למה בתחלה אמר בלשון הגדה ואח"כ אמר בלשון אמירה ויגד לאחיו ויאמר אליהם עוד יל"ד באמרו שמעו נא החלום הזה אשר חלמתי דתיבת הזה כמיותר, עוד קשה בפסוק ויחלם עוד חלום אחר דהול"ל ויחלם חלום אחר או ויחלם עוד חלום אבל עוד חלום אחר אין לו פתרון וי"ל בהקדים מה שפרשתי פסוקי פ' חיי שרה בפסוק ויאמר בת מי את הגידי נא לי היש בית אביך מקום לנו ללין. ותאמר אליו בת בתואל אנכי. ותאמר אליו גם תבן גם מספא רב עמנו גם מקום ללון. ויל"ד דתיבות הגידה נא לי כמיותרין ועכ"פ הי' לו לומר כן בתחלת דיבורו ויאמר הגידי נא לי בת מי את. ועוד יש לדקדק דהוא שאל אם יש מקום "לנו" ללין. והיא השיבה סתם גם מקום ללון ולא אמרה לכם. ובפסוק ותרץ הנערה ותגד לאמה כדברים האלה. דתיבות כדברים האלה כמיותרין. ובפסוק ואנכי פניתי הבית דרשו חכז"ל ברבה מע"ז ויש להפליא הלא אז כמעט כל העולם הי' עובדי ע"ז ומאין ידע לבן שאיש העומד בחוץ יקפיד על ע"ז שעל כן כבר פינה ע"ז מביתו טרם צאתו חוצה וגם רבקה עצמה עדיין לא ידעה מי זה האיש שדיבר עמה, וי"ל עפ"י זוה"ק שכתב שכל מקום שנאמר "הגדה" "יגיד" תגיד הכונה על דבר חכמה פנימית הדבר ודבר סתר ובזה יבאו הפסוקים מדוקדקים היטב כי הוא שאל אותה שתי שאלות האחת היא שאלה פשוטה אין צריך התבוננות רב להשיב עלי' בת מי את. והשאלה השני' הוא דבר חכמה ודבר סתר היש בית אביך מקום ללון ואם גם לאנשים אחרים יש מקום ללין עדיין אין המקום ראוי' ללון לאליעזר ואנשיו כי אם יהי' שם ע"ז לא יוכלו ללון שם וז"כ הפסוק ויאמר שהוא דבר פשוט בת מי את. אח"כ אמר "הגידי" נא לי פירוש אשאלך דבר סתר וצריך חכמה להשיב היש בית אביך מקום "לנו" ללון פירוש אם שיש לאנשים אחרים מקום ללון שאלה אם יש לנו מקום ללון ורבקה שידעה כי בית אבי' מלאה ע"ז וכמו שנאמר שהוצרך לבן לפנות הע"ז השיבה בהשכל ובדעת "גם מקום ללון" ולא אמרה לכם כי לכם אין מקום לינה בבית אבי וע"ז סיפר הכתוב ותרץ הנערה "ותגד" לאמה הגידה דבר סתר שאמר לה אליעזר ולזה אמר כדברים האלה שספרה משאלת היש בית אביך מקום לנו ללון ולזה בשמוע לבן כזאת פינה הבית מע"ז ואמר ואנכי פניתי הבית מע"ז. ומעתה מובן כי גם בפעם הראשון חלם ליוסף אבל לא הי' ענין נוגע לאחיו רק חלם לו ענין חכמה בתוה"ק ולכך לא הוצרך הכתוב לספר מה הי' ענין חלום כי כבר נכלל באמרו "ויגד" לאחיו במאמר ויגד מבואר שחלם לו איזה דבר חכמה כמו שמצוי אצל הצדיקים שמגלין להם רזי תורה בחלום ולכך קנאו עליו ויסיפו עוד שנא אתו. אמנם לפי שהחלום הראשון לא הי' ענין נוגע לאחיו לכך לא הוצרך לבקש אותם שישמעו אליו כי לשמוע ד"ת וכדומה בודאי הי' השבטים הקדושים תאבים. אמנם עתה בחלום השני הוצרך לבקשם שלא יקצפו עליו לפי שהי' נראה מזה איזה רעה לאחיו לכך אמר שמעו נא בלשון בקשה החלום "הזה" שאינו מסוג החלום הראשון. ולכך כתיב על חלמתיו כי באמת הי' כבר שתי חלומות. ולהורות זה כתיב ויחלום עוד חלום אחר כי כבר חלם חלום אחר באמרו לעיל