משמרת אלעזר קפז

אני גרמתי הריב ואעפי"כ אשכח זה ואדון אותם כאלו הם התחילו הריב אז מה אעשה כי יקום קל וכי יפקד מה אשיבנו כי אז לא ישאר לי לטעון שאור שבעיסה מעכב: עז) בתהלים קל"ט בפסוק הלא משנאיך ה' אשנא ובתקוממיך אתקוטט, י"ל דאמרו חכז"ל ב"מ ל"א הוכח תוכיח אפי' מאה פעמי' עד הכאה או עד קללה ערכין ט"ז כי אעפ"י שכבר הוכיח את חבירו הרבה פעמי' על דבר זה ולא הטה אזנו לקול דבריו לא ימנע א"ע מלהוכיחו עוד כי לפעמי' יש שעת הכושר שאדם מתעורר לשמוע לדברי המוכיח אבל כל זה רק במי שחוטא לעצמו אבל מי שמחטיא רבי' לזה אין צריכין להוכיח כי כבר אמרו חכז"ל ב"מ ה' ב' אין אדם חוטא ולא לו ומה תאוה והנאה יש לו אם יחטא אחר ובודאי זה חוטא מחמת מינות א"כ ברור הוא שלא ישוב בתשובה כי כל הפורש ממינות מיית ע"ז י"ז א' ואמרו חכז"ל סנהדרין ל"ח שאזהרת דע מה שתשיב לאפיקורס נאמר רק על אפיקורס נכרי אבל אפיקורס ישראל לא דפקר טפי וא"כ לאלו טוב יותר שלא ישיב להם כלל ולהתרחק מהם בתכלית הריחוק וז"כ כי "משנאך ה'" פירוש אותם המחטיאי' את הרבים ועושים שנאה בין ישראל לאביהם שבשמים ומשניאים הקב"ה בעיני הבריות עם אלו איני מדבר כלל רק "אשנא" אותם בתכלית השנאה אבל "ובתקוממיך" שהם חוטאים רק לעצמם עם אלו אני מתקוטט להוכיח אותם על פניהם למען יחזרו בתשובה, ובזה פרשתי בפ' האזינו הפסוק אם שנותי ברק חרבי ותאחז במשפט ידי אשיב נקם לצרי ולמשנאי אשלם. י"ל כי הקב"ה מאריך אף לרשע ועד יום מותו מחכה לו אולי ישוב בתשובה וכ"ז לאלו החוטאים לעצמם אבל אותן הרשעים שהם מחטיאים את אחרים שאין לקוות מהם שיעשו תשובה משלם הקב"ה כרוע מעלליהם בעוה"ז וז"כ הפסוק "אם שנותי ברק חרבי" שהי' החרב כבר משונן לשלם לרשעים ותאחז במשפט ידי לשפטם כפי מעשיהם "אשיב נקם לצרי" פירוש הקב"ה משיב אחור ימינו מלהענישם ומאריך להם אף אולי ישובו בתשובה וזו שאמר שהנקם המיוחד לצרי אשיב לאחור אבל ולמשנאי דהיינו הרשעים שמחטיאים את הרבים לאלו לא יאריך אף רק אשלם עוד בעוה"ז: עח) תהלים ל"ז בפסוק עוד מעט ואין רשע והתבוננת על מקומו וחיננו עיין בחלק סוכת שלם אות פ': עט) בישעי' צ' י' בפסוק מי בכם ירא ה' שמע בקול עבדו אשר הלך חשכים ואין נגה לו יבטח בשם ה' וישען באלקיו ויל"ד דאם אדם הולך בחשיכה פשיטא שאין לו אור ולמה כפל לומר ואין נגה לו. ועוד יל"ד דתיבת "לו" כמיותר. גם צ"ב כפילות יבטח בשם ה' וישען באלקיו. ולמה אמר אצל ה' יבטח ואצל אלקיו ישען י"ל דהנה לפי ראות עיני בשר הי' נראה בדורינו כי ח"ו לא נשאר מנוס לאיש הישראלי הרוצה לשמור התוה"ק באמת בכל נפשו כי רוב משא ומתן וכל מיני פרנסות סגורים לפני מי ששומר שבת. וכן אם רוצה לגדל בניו לתורה מה יהי' בסופם אין מי שיחזיק לנערי בני ישראל שיהי' אפשר להם לעסוק בתורה אפי' מתוך לחם צר ומים לחץ ואין מי שישיא בתו לת"ח התורה מונחת בקרן זוית אין דורש ואין מבקש ואין מבוא בשכל האנושי מאין יבא לחמו. אמנם באמת כל זה רק דמיון בעלמא וסוף כל סוף הבורא ב"ה משגיח מן החלונות ומציץ מן החרכי' ועוזר ומושיע להחוסים בו ית"ש. ובלי ספק עתה בעיקבא דמשיחא יעשה היצה"ר כל השתדלות האפשרי להדיח עם הקדוש מה' ותורתו כמו הנר טרם יכבה עוד יעלה הלהב גבוה פעם אחת או שתים ובודאי יגדל הנסיון וכפי ראות שכל אנושי כמעט אין תקוה ח"ו בדורינו להנצל מהיצה"ר כ"כ גברה הסיטרא אחרא בכל הענינים וכדרך שעשה היצה"ר לפני אברהם אבינו בעת שהלך לעקוד את בנו שנדמה לו שהולך עד צוארו במים וכדומה כן נדמה גם לנו כי כבר באו מים עד נפש ואי אפשר לסבול יותר אבל האמת כל זה רק דמיונות כמו שהי' המים אצל אברהם אבינו רק דמיון ואם ישים כל איש נפשו בכפו ולא יחוש לזה ויבטח בה' אז יראה בישועת ה' וכל אלו רק נסיונות הם וצירוף אחר צירוף, ואיש שיש לו שכל הישר יודע שהבורא ב"ה אשר כל ימות עולם עשה עם אבותינו ניסים ונפלאות גדולות וישועות רבות אי אפשר בעולם שזה הבורא ב"ה הטוב והמטיב ירצה להרע לנו ובלי ספק כל היסורים והיגונות לטובותינו וכמו שנאמר בפ' עקב לאחר שספרה התוה"ק רוב חסדיו שעשה הקב"ה עם עמו ישראל כתיב אח"כ וידעת עם לבבך כי כאשר ייסר איש את בנו ה' אלקיך מיסרך כי רוב הטובות שעשה עמנו מעולם הם לנו הבטחה גמורה שגם היסורי'