משמרת אלעזר קפו

אותו מכות מות והפשיטו עורו מעל בשרו ואם שגם זה עול גדול לא הי' הקב"ה מכלה אותם עדיין בשביל זה אמנם חטאת סדום הי' עוד גדול מזה כי למשל אם בא לשם איש נכרי גנבו ממנו כל אשר לו ואם זה האיש צעק אח"כ במר נפשו גנבי' אתם וכדומה תפסו אותו ודנו אותו בדין החמור שהי' נוהג בסדום למי שביזה את חבירו לקוראו גנב ובזה נתמלא סאתם כי לא די שהם גנבו את כל אשר לו והכריחו אותו לצעוק מרה עוד דנו אותו בעונש חמור על שביזה אותם לקראם גנבי' כי גם למי שבחנם קרא לחבירו גנב הי' משפטם משפט סדום עול גדול עוד הוסיפו ברשעתם לדון זה הזכאי בדינם וז"כ הפסוק זעקת סדם ועמרה כי רבה שצעקו העניים והאביונים חמס על אנשי סדום וחטאתם כי כבדה מאוד פירוש שאנשי סדום חשבו אותו לחטא כבד מאוד על שזעקו מרה עליהם ודנו אותם כמי שעשה החטא היותר גדול על שזעקו מרה ולכך אמר "כי" כבדה שבאמת לא הי' שום חטא ואדרבה במר לבבם צעקו על החמת רק שאנשי סדום חשבו לחטא גדול להם מה שזעקו ולזה אמר הקב"ה ארדה נא ואראה אם "הכצעקתה הבאה אלי עשו" פירוש אם באמת עשו כמו שצעקו העניים עליהם ואעפי"כ ענשו אותם על זעקתם כחוטאים חטא גדול כלה אכלה אותם ואם לא עשו פירוש שבאמת לא גנבו ובחנם צעקו להם גנבים אז הגם שענשו אותו יותר מדאי ע"ז וגם זה המשפט הי' עולה לא אכלם כ"א אדעה ואפשר לפרש שאודיעם בעולם לאנשי רשע למען ידעו כל העולם להזהר מהם: עה) בישעי' מ"ד בפסוק זה יאמר לה' אני וזה יקרא בשם יעקב וזה יכתב ידו לה' ובשם ישראל יכנה י"ל דהנה אנו רואים שתי כתות בישראל יש שבלבבם הם רוצי' להיות עבדי ה' ובחדרי חדרי' הם משמרים התורה כל שאפשר להם לשמור אמנם דבר שצריך לעשות בפני הבריות כגון שלא לגלח פיאות הראש וכדומה אין משמרי' לפי שיראי' שישחקו עליהם אוה"ע והם חפצים להיות בגדולה וכת אחרת יש שאין משנין קוצו של יו"ד מדברי תוה"ק ואדרבה משתדלים בכל עוז שיהי' ניכר על פניהם וממלבושם ומכל מעשיהם שהם ישראלי' וכל רואיה' יכירום לזרע בירך ה' כי זה הוא גדר גדול לבלי להתערב בין האומות ואם ישחקו עליהם אוה"ע מה בכך מוטב להיות בשפלות עם שמירת התוה"ק מלהיות בגדולה ולבטל ח"ו איזה דבר מהתורה והנה אם קרא לו שם היינו שמו העיקר וכינוי הוא רק שם טפל וזה הכוונה "זה יאמר לה' אני" שיאמר ויפרסם בפה מלא שהוא עבד ה' והסימן לזה כי לא ישנה שמו לשמות האומות רק שמו העיקר יהי' שם יהדות וזה יקרא בשם יעקב, כי יהי' שמו העיקרי שם יעקב אמנם כת האחרת וזה יכתוב ידו לה' פירוש שבמגלת סתרים יכתוב שהוא לה' אבל לא יאמר מלא לה' אני והסימן לזה כי "בשם ישראל יכנה" שהשם ישראל יהי' לו רק לכינוי כגון בעת חתונתו בכתיבת הכתובה ובעת עלייתו לס"ת יהי' לו שם היהדות אבל הוא רק טפל וכינוי כי שמו העיקר שמשתמש בו תמיד יהי' כשם האומות למען לא יכירו אותו שהוא יהודי ויהי' לו לחרפה ונתן הטעם לשתי הכתות כי ידוע שיעקב מורה על שפלות וידו אוחזת בעקב עשו וישראל מורה על גדולה כי שרית עם אלקים ואנשים ואמר שהכת הראשונה אינה מקפדת גם אם תהי' בבחינת יעקב שיהי' להם שפלות לכך אינן בושין לומר לה' אני אבל כת השני' רוצים וחפצים בשררה כהוראת שם ישראל ולכך יכתוב לה' אבל לא יאמר לה' אני: עו) באיוב ל"א פי"ג אם אמאס משפט עבדי ואמתי ברבם עמדי מה אעשה כי יקום קל וכי יפקד מה אשיבנו ויל"ד דתיבת "עמדי" הוא כמיותר וי"ל דהנה אם האדון יצוה לעבדו לעשות לו איזה שירות והעבד יסרב לעשותו אז אם האדון יעניש אותו עבור זה אין כ"כ חטא ואשם על האדון כי מחק העבד שמחויב לעשות פקודת אדונו אבל אם האדון יאמר להעבד שלא ישלם לו שכר פעולתו ועי"ז סירב העבד מלעשות מלאכת רבו אם אח"כ האדון מענישו הוא עון פלילי כי הוא גרם להעבד שיעיז נגדו ע"י שסירב לתת לו משכורתו והנה כבר אמרו חכז"ל ברכות ל"ב שאלמלא מקרא זה כבר נתמוטטו רגליהן של שונאי ישראל שאמר הקב"ה אשר הרעתי שבראתי היצה"ר וכן אמרו חכז"ל ברכות י"ז רצונינו לעשות רצונך אבל שאור שבעיסה מעכב הרי ראינו שזה לנו טובה גדולה ביום הדין כי אם גם ח"ו מרדנו בו ית"ש ובתורתו הקב"ה בחסדו אומר שהוא גרם לנו כל זה ע"י בריאת היצה"ר ומעתה אם האדון יעניש את עבדו על סירובו נגדו הגם שהוא גרם לו כל זה שיסרב נגדו מה יעשה ביום הדין ומה יענה ביום פקודה וז"כ הפסוק אם אמאס משפט עבדי ואמתי ברבם "עמדי" פירוש שסיבת מריבם הי' עמדי כי