משמרת אלעזר קפא

דהיינו דבר קטן הוא שואל ממך, מאחר שה' אדונינו מה אדיר שמך בכל הארץ שמתבונן בגבורת השי"ת, ומה אנוש כי תזכרנו שמתבונן בחולשת האדם ועוד נוסף לזה מה רב טובך אשר צפנת ליראיך שקבעת שכר גדול על היראה וא"כ באמת שאלה קטנה היא מאתנו שנירא את ה': ס) בפסוק מה ה' אלקיך שואל מעמך כ"א ליראה צ"ב לשון שואל דהול"ל מבקש כי ידוע ששאלה שייך רק על דבר דהדרא בעינא, וגם לפרש מה שאמרו חכז"ל ברכות ל"ג ב' אין לו להקב"ה בעולמו אלא אוצר של יראת שמים בלבד שנאמר יראת ה' היא אוצרו וצ"ב למה נשתנה בזה מצות יראת ה' מכל שאר מצות י"ל בהקדם לבאר הפסוק מה רב טובך אשר צפנת ליראיך פעלת לחוסים בך נגד בני אדם שאין לו הבנה מה כוונתו נגד בני אדם דהנה חוץ מה שמקבלין שכר על יראת השי"ת כמו על כל שאר מצות השי"ת עוד נוסף ע"ז שיארע לפעמים שזה האיש הי' צריך שיפחדו ויראו ממנו שאר ברואים כמו אם יבואו עליו שודדי לילה וכדומה או שהוא ביער ובאו עליו חיות רעות ממש זה הפחד שפחד הוא לפני ה' יתן ה' על שאר ברואים שיפחדו מפניו וז"כ הפסוק מה רב טובך אשר צפנת ליראיך דהיינו השכר הנקצב על מצות יראת ה' ועוד נוסף לזה פעלת לחוסים בך נגד בני אדם דהיינו שיתן השי"ת על שאר בני אדם ממש כזו היראה שהי' הוא ירא מאת ה' כשיארע שיצטרך לחסות תחת כנפי השי"ת מרדיפת אויביו וזו פעלת לחוסים בך נגד בני אדם. ולפי"ז מובן שאמרו אין לו להקב"ה באוצרו אלא יראת שמים בלבד כי היראת שמים הוא מניח באוצרו שאם יצטרך זה האיש שיפול אימה ופחד על הבריות ממנו יקח השי"ת משקל ושיעור זו הפחד שהי' לו לפני ה' וזו סגולת מצות היראה נוסף על כל שאר המצות לפי"ז מובן אומרו מה ה' שואל מעמך כי הוא ממש שאלה דהדרא בעינא שממש אותו היראה יחזיר לו ה' בעת שיצטרך לו: סא) ברכות ל"ג פריך אטו יראה מילתא זוטרתי היא ומשני אין לגבי משה מילתא זוטרתי היא, וצ"ב וי"ל באות נ"ט ביארתי דלכאורה שאלת הש"ס תמוהא דכמעט הוא טבע כל הברואים אימת הגבור על החלש והאיך לא יירא ויפחד בו"ד ממלך גדול ונורא. ונראה שקושית הש"ס הי' על מה שדרש רע"ק פסחים כ"ב את ה' אלקיך תירא לרבות ת"ח שצריך לירא גם מת"ח וזו באמת דבר קשה לבקש מהאדם שיפחד ויירא מבו"ד כמוהו והנה כאן ג"כ כתיב ליראה "את" ה' אלקיך שבא לרבות יראה מפני הת"ח ולזה הקשו אטו יראה מילתא זוטרתי היא כי בודאי מאוד יקשה על האדם להיות ירא מפני בו"ד. אמנם באמת הלא ראינו כי כל מי שהי' עומד לנגד משה רבינו מת במיתה משונה וא"כ אז בימי משה רבינו הי' באמת מילתא זוטרתי לירא מהת"ח וכיון שכבר הורגלו ישראל אז לירא מפני רבם יעשה להם כטבע שני ומעשה אבות ירשו בנים לירא מפני הת"ח וזו שתירצו אין לגבי משה מילתא זוטרתי פירוש כשיש לישראל מנהיג כמשה רבינו אז גם יראת הת"ח מילתא זוטרתי היא סב) ישעי' י"ב בפסוק ואמרת ביום ההוא אודך ה' כי אנפת בי ישוב אפך ותנחמני ויל"ד דפתח בלשון נוכח "אודך" ואח"ז אמר בלשון נסתר "ישב" ומסיים "אפך" בלשון נוכח. ועוד צ"ב אומרו בי יותר הי' צודק אותי וגם להבין מה דאיתא בתרגום אודי קדמך ה' ארי על דחבית קדמך הוי רוגזך עלי דהיכן נרמז בכתוב דברי התרגו'. י"ל דהנה אם חטא אדם ונענש ביסורין אם מצדיק עליו את הדין ואמר צדיק הוא ה' כי פיהו מריתי ולא חשיד קב"ה דעביד דינא בלא דינא ברכות ה' ובודאי חטאתי גרמו כל אלה ועונותי מנעו הטוב ממני זה ההודאה עצמו משיב חרון אף ה' ממנו וכמו שאמר ירמי' ב' הנני נשפט אתך על אומרך לא חטאתי אבל מיד שמודה האדם ומתודה על חטאו סר המשפט ממנו ונהפך לרחמים וז"כ הפסוק אודך ה' מלשון הודאה "כי אנפת" שאם אנפת עלי "בי" בי תלוי הסיבה כי עונותי גרמו אלה לחרות אפך עלי וכפירוש התרגום ומיד שוידה כי צדיק ה' "ישוב אפך" פירוש זו ההודאה משיב אפך ממני ותנחמני וקאי ישוב על אודך שהוידוי ישוב אפך ממני ויהפכו לרחמים: סג) איתא במס' סנהדרין ק"ב ב' שתפס הקב"ה לירבעם בבגדו ואמר לו חזור בך ואני ואתה ובן ישי נטייל בגן עדן א"ל מי בראש א"ל בן ישי בראש אמר אי הכי לא בעינא ותמוה דאם רצה לשוב בתשובה האיך יחשוב אז על דברי הבלים מי שיהי' בראש. ועוד הקשה היע"ד מה שאל כלל מי בראש הלא שמע מהקב"ה שאמר לו אני ואתה ובן ישי שמשמעו שירבעם ילך בראש. ועוד יותר יפלא כי למה חזר הקב"ה לומר להיפך בן ישי בראש. י"ל דאמרו חכז"ל אבות פ"ה כל המחטיא את הרבי' אין מספיקין בידו לעשות תשובה וכבר הבאתי באות נ"ב שאין הפירוש שנועלין בפניו דרכי