משמרת אלעזר קפ

לקבלו בתשובה וזה שמקבל השי"ת אותנו בתשובה הוא רק חסד ורחמים מלפניו אכן נראה שיש אופן שראוי' לקבל אדם בתשובה גם בדין והוא שאם זה האדם דרכו למחול לכל אדם שחטא נגדו א"כ ראוי' לעשות לו כפי מידתו וכן אמרו חכז"ל במס' ר"ה י"ז כל המעביר על מידותיו מעבירין לו על כל פשעיו כי יש לו טענה נגד מידת הדין אם אני בו"ד מוחל ומוותר לנגד כל אדם שחטא נגדי עאכו"כ הבורא ב"ה וכן אמרו במדרש עה"פ ה' צלך כי הקב"ה מתנהג עם האדם כמו שהוא מתנהג עם אחר וז"ש יעזב רשע דרכו ואיש און מחשבתיו דהיינו שגם אם מתחרט ועושה תשובה אין מקו' לפוטרו מצד מידת הדין רק ישוב אל ה' וירחמהו בתורת רחמים אכן ואל אלקינו תדע מתי יכול לשוב גם אל אלקינו דהיינו שתקובל תשובתו גם במידת הדין "כי ירבה לסלוח" היינו שזה הבעל תשובה מרבה לסלוח שהוא מוותר לכל אדם יותר מכפי החיוב והוי כי לשון אם דהיינו אם הוא מרבה לסלוח לכל אדם אז תקובל תשובתו גם במידת הדין: נח) איתא בב"ר פגע אדה"ר בקין שיצא בדימוס א"ל מה נעשה בדינך א"ל עשיתי תשובה ונתפשרתי עם קוני אמר א"כ גדול כח התשובה מיד פתח ואמר מזמור שיר ליום השבת. י"ל דחז"ל סנהדרין צ"ו דרשו עה"פ ישעי' ט"ז בשובה ונחת תושעון שבזכות שמירת שבת יגאלו ישראל ופרשתי עפ"י שכתב רמב"ן בדרשה הנדפסת תחת שם שער הגמול שכל השביעיות כמו שבת קודש שמיטה ויובל הוא הכל ענין אחד לעורר הגאולה סוד אלף השביעי ובזה שמקיימין שביעיות אלו בזריזות ובחשק הם מראים תשוקתם שעומדים ומצפים לאלף השביעי שהוא דור התיקון ולפי"ז יובן כי שמירת שבת מסוגל לקרב את הגאולה כי הוא ע"ד הכתוב תהלים ק"ב כי עת לחננה כי רצו עבדיך את אבני' כי כשרואה הקב"ה שבניו עומדים ומצפים לדור התיקון ממלא רצונם ולפי דברי הרמב"ן ענין שבת הוא להורות שמצפים מתי יבא לידם יום שכולו שבת. לפי"ז מובן כוונת המדרש כי לולא חטא אדה"ר כבר הי' מיד דור התיקון ורק בחטאו נתאחר ולזה כששמע שנתקבלה תשובת קין אמר מזמור שיר ליום השבת כי ע"י שמירת שבת יתקרב דור התיקון וזו שאומרים מזמור שיר לעתיד לבא ליום שכולו שבת. ובזה אמרתי לקשר סוף מס' תמיד לתחלתו כי התחלת המס' הוא בשלשה מקומות הכהנים הי' שומרים בבית המקדש וסיום המסכתא הוא מזמור שיר ליום השבת מזמור שיר לעתיד לבא ליום שכולו שבת. דלכארה מאוד יפלא לאיזה תכלית הוצרך להיות שומרים אצל הביהמ"ק והלא סופר לנו מחז"ל פסחים ח' וירושלמי פאה כי בימי המועד שעלו כל ישראל לרגל והניחו בתיהן וכל נכסיהן בלי שמירה ומעולם לא ניזוק אדם בשוה פרוטה מהבטחת ולא יחמוד איש את ארצך וא"כ האיך אפשר להעלות על הדעת שהביהמ"ק שהי' בו השריית שכינה ועשרה ניסים נעשו בו תמיד יצטרך לשמירה י"ל שזה שאמר שומרים בבית המקדש אין פירושו מלשון שמירה רק מלשון המתנה כדכתיב ואביו שמר את הדבר, כי השתוקקו מאוד לעבודת ביהמ"ק ורצו לעבוד העבודה מיד ברגע ראשונה שהאיר היום לכך הי' עומדים ומצפים כל הלילה שיאיר היום ויהי' אפשר להם לעבוד עבודה כמו שיסופר מצדיק אחד שהי' דרכו להיות נעור תמיד בליל סוכות כל הלילה ומיד שהאיר היום לקח ארבעה מינים, וידוע שכן הי' באמת כמבואר במס' יומא כ"ב שמיד שקרא הגבר רץ כל אחד לעבודתו ולפי"ז מובן קישור המסכתא שסיים שאמרו מזמור שיר ליום השבת שבזה מראי' תשוקתם שעומדים ומצפי' למזמור לעתיד לבא ליום שכולו שבת וסמך לזה כי מזה הטעם הי' הכהני' שומרים בביהמ"ק שהי' עומדים ומצפים לעבוד עבודה מיד שיאיר היום ולא שיצטרך הביהמ"ק לשמירה: נט) במסורה ד"פ מה, מה ה' אלקיך שואל מעמך כ"א ליראה, ה' אדנינו מה אדיר שמך בכל הארץ, מה אנוש כי תזכרנו, תהלים ח', מה רב טובך אשר צפנת לריאיך תהלים ל"א. י"ל דבברכות ל"ג הקשו אטו יראה מלתא זוטרתי היא כי אם יתבונן האדם קצת בשכלו יראה באמת שהיא מלתא, זוטרתי וכמעט הי' ראוי' להיות בטבע כן ולא הי' צריך כלל לשאול מאתנו, כי הלא אנו רואים שבטבע כל חי' ועוף לירא ולברוח מן הציד ביודעם שבכחו להרגם ואיך לא יפחד אדם חלוש המזג נגד הבורא ב"ה אשר תקפו וכחו אין לשער כלל ובידו פקודה נשמתו וכל רגע ורגע תלוי' חיותו בו. וא"כ כשיתבונן האדם שפלות עצמו ורוממות הבורא ב"ה דבר קטן הוא היראה וכמעט הוא בטבע. ועוד נוסף ע"ז כי קבע הקב"ה שכר עד אין שיעור וערך על היראה וא"כ איך לא יפחד האדם מהדר גאונו יתברך וז"כ מה ה' אלקיך שואל מעמך כ"א ליראה