משמרת אלעזר קעט

השמים ותאמרו לו "כל תשא עון" כי למעלה אמר שהוא עשה עון וגם מכשול כי ע"י עונו הכשיל את אחרי' לכך אמר שאם אתה תמחול לי העון כבר מחלת לי הכל כי המכשול כבר תיקנתי במה שהתודתי ברבי' וז"ש "כל" תשא עון דהיינו שאם תשא עוני כבר נשאת הכל גם המכשול: נג) או יאמר דעיקר תשובה לבקש שנזכה לחסות תחת צל כנפי השכינה ואמרו חכז"ל כתובות ק"י ב' כל הדר בחו"ל דומה כמי שאין לו אלקי וע"כ צריך שיהי' כל בקשתינו שיוסף ה' להקרא בשם אלקינו שיהי' לנו אלקים ולייחד שמו הקדוש עלינו וז"ש שובה ישראל עד ה' אלקיך פירוש אל תחשו ואל תתנו דמי עד שיהי' ה' אלקיך דהיינו שיתיחד שמו הקדוש עליך כי בגולה נראה כמי שאין לנו אלקי: נד) הושע ו' בפסוק לכו ונשובה אל ה' כי הוא טרף וירפאנו יך ויחבשנו, יחיינו מימים ביום השלישי יקמנו ונחי' לפניו. וצ"ב שהנביא מזהיר אותנו שמטעם זה נשוב בתשובה כדי שירפא אותנו והלא ראוי' לשוב בתשובה בלי יראת עונש ובלי תקות שכר או קבלת תועלת רק כדי לעשות רצון בוראנו וגם צ"ב למה כלל הנביא א"ע עם ישראל ואמר ונשובה ולא אמר שובו אל ה'. י"ל שהורה לנו באיזה אופן אפשר להוכיח את חבירו אם רואה שעושה דבר עבירה כי כבר אמר ר' טרפון ערכין ט"ז תמה אני אם יש בדור הזה מי שיודע להוכיח כי אם יאמר לו טול קיסם מבין עיניך יאמר לו חבירו טול קורה מבין עיניך ואם ירצה להמתין מלהוכיח עד שיתקן הוא בעצמו מעשיו וימצא נקי הלא יכלה הזמן ולא יעלה בידו לעורר את חבירו כי מי יאמר חף אנכי מפשע ע"כ העצה לזה שיכלול עצמו בתוכחתו את אחרי' ויאמר לכו ונשובה כי אז לא יהי' להם פתחון פה להשיב קשוט עצמך ואח"כ קשוט אחרים כי גם הוא מודה שהוא אינו נקי וגם הוא צריך לאותו דבר וכל בקשתו שיעשו הכל תשובה ביחד ולזה אמר לכו ונשובה אל ה' וכדי שלא ישיבו אותו מה לי ולך אם תרצה לשוב בתשובה מי מעכב על ידך לזה אמר כי הוא טרף וירפאנו, דאיתא ר"ה י"ז ב' א"ר יוחנן גדולה תשובה שמקרעת גזר דינו של אדם שנאמר השמן לב העם הזה ואזניו הכבד ועיניו השע פן יראה בעיניו ובאזניו ישמע ולבבו יבין ושב ורפא לו א"ל ר"פ לאביי ודלמא לפני גזר דין א"ל ורפא לו כתיב איזהו דבר שצריך רפואה הוי אומר זה גזר דין מיתיבי השב בנתים מוחלין לו לא שב בנתים אפי' הביא כל אילי נביות שבעולם אין מוחלין לא קשיא הא ביחיד והא בצבור ע"כ מבואר מזה דאם חוזרין בתשובה בציבור אז גם לאחר גזר דין נמחל ונקרע הגזר דין אבל תשובת יחיד אינו מועיל לאחר גזר דין, מבואר דאם צריך לרפואה הוא כבר אחר גזר דין, וז"כ הפסוק לכך אני מבקש אתכם לכו ונשובה ביחד בציבור כי הוא טרף וירפאנו דהיינו שאנו צריכין לרפואה כי הוא כבר אחר גזר דין ואז אינו מועיל תשובת היחיד אבל אם נשוב בצבור אז גם הגזר דין נקרע כדכתיב ושב ורפא לו: נה) במסורה מטהו יפרח, צדיק כתמר יפרח תהלים צ"ב, יפרח בימיו צדיק תהלים ע"ב, יפרח כשושנה הושע י"ד. י"ל דכוונת חכז"ל ברכות ו' צדיק וטוב לו צדיק בן צדיק צדיק ורע לו צדיק בן רשע. והנה ודאי כי גם לצדיק בן רשע לא יהי' רע לו ח"ו ויטול שכרו במושלם רק בעוה"ז נדמה לרע לו והנה ביארתי בחלק שערי ציון אות ל"ד שהא שמדמה הפסוק הצדיק לתמר הוא להורות כי לא יקבל שכרו בעוה"ז רק צפון הוא לעוה"ב ולזה נמשל לתמר כמו שאמרו חכז"ל שהתמר אינו נושא פירות רק לאחר שבעים שנה וימי שנותינו שבעים שנה ולזה בא הרמז שיקבל פירות מצותיו לאחר שיעברו שנותיו שהם שבעים שנה וידוע כי לעולם לא תגדל שושנה רק על עץ חשוב וכן מרגלא בפומי דאינשי על קוצים לא תגדל שושנה וע"כ יש להמשיל השושנה לצדיק בן צדיק וז"כ המסורה מטהו יפרח פירוש אם רק מטהו יפרח ולא מטה אבותיו אז צדיק כתמר יפרח דהיינו צדיק ורע לו בעוה"ז ויקבל שכרו בעוה"ב. אבל אם יפרח כשושנה דהיינו צדיק בן צדיק אז יפרח בימיו צדיק דהיינו גם בימי חייו בעוה"ז יפרח שהוא צדיק וטוב לו: נו) בפסוק מה יתרון לאדם בכל עמלו שיעמל תחת השמש עיין בחלק סוכת שלם אות פ"ז: נז) בישעי' נ"ה בפסוק יעזב רשע דרכו ואיש און מחשבתיו וישוב אל ה' וירחמהו ואל אלקינו כי ירבה לסלוח צ"ב למה כפל לומר שישוב אל ה' ושישוב אל האלקי'. ולמה אצל ה' אמר וירחמהו ואצל אלקינו אמר כי ירבה לסלוח וגם למה אצל סליחה אמר כי ירבה ולעיל לא אמר אלא כי ירחמהו. וגם גוף הלשון ירבה צ"ב. י"ל דאמרו בפסיקתא הובא בילקוט שמעוני יחזקאל ח"י סי' שנ"ח ששאלו למידת הדין נפש החוטאת מה יעשה בה והשיב תמות כי לפי הדין לא הי' ראוי'