משמרת אלעזר יז

בין המצרים כל זמן שיהי' המצרים בין ישראל לאוה"ע ולא יהרסו עד היסוד לא מצאו מנוח כי אע"ג דאינהו לא חזו מזלייהו חזי קדושת ישראל וע"כ מכח קנאה נתוסף השנאה עליהם עד אשר ירחם ה' עלינו ויגאלנו גאולת עולם ולכך לא ישיגו באיזה קולות אהבת אוה"ע אדרבה אם נחלץ חושים בקיום המצות יתננו ה' לחן ולחסד בין האומות ולא יוסיפו לענות אותנו כי"ר: כב) בפסוק וישראל אהב את יוסף מכל אחיו כי בן זקנים הוא לו ותרגם אונקלוס ארי בר חכים הוא לי' ורש"י פירוש שהי' זיו איקונין דומה לו. והנה נדחקו בזה להיות שלפשוטו יקשה הלא בנימין הי' קטן ממנו ולמה קרא יוסף בן זקנים. ו"ל שיהי' דרשות אלו מתאימות עם פשט הלשון והוא שידוע שיוסף הוציא דיבה על אחיו שנותנין עיניהם בבנות הארץ והנה חלילה לחשוב ככה על שבטי קודש. ורק לפי גודל מדריגת יוסף בענין קדושת הברית ויסוד שהיא מדתו נדמה בעיניו לפגם אם ראה אחיו אין נזהרין כמותו כ"כ בקדושה זו. והנה תאוה זו היא רק באדם בימי נעוריו אמנם בימי הזקנה פוסקת תאוה זו. והנה מצינו ליוסף בעת עמדו בכל חומו בהיותו בן י"ז שנה גבר על יצרו כמו בן מאה שנה והנה לזה ראוי' לקרא ליוסף בשם בן זקנים כי זה השם נאה לו כי הוא נתקדש כ"כ עד שנחלש אצלו התאוה כמו אצל זקן ופרשתי בזה מאמר חכז"ל בקדושין ל"ב ב' אין זקן אלא מי שקנה חכמה כוונתם שאין זקן בבחרות אלא מי שקנה חכמה כמש"כ הרמב"ם סוף הל' איסורי ביאה שאין מחשבות עריות מתגברות אלא בלב פנוי מן החכמה והנה בדברינו מובן גם התרגום שידוע שמי שנכשל בהוצאת זרע לבטלה ר"ל קשה לו לעמוד על יסוד התוה"ק ולירד לעמקי' להבין סודי' להיות שהמחשבה במוח וכיון שטיפת זרע בא מן המוח נטמא מוחו ולכך אינו מסוגל להבין תוה"ק ולזה תרגם על כי בן זקנים הוא דהיינו לפי פירושינו שנפסק ממנו התאוה כמו בזקן ארי בר חכים הוא לי' כי ע"י קדושתו במידה זו נתעלה ביתר שאת על אחיו בלימוד תוה"ק וגם מובן פרש"י שפירש שהי' זיו איקונין דומה לו כי ידוע שיעקב הי' בן פ"ד שנה כשנשא אשה והי' בבית אחת עם רחל אשר אהבה כנפשו ועם כל זה אמר על ראובן כחי וראשית אוני שלא ראה מימיו טיפת קרי הרי שנתקדש יעקב במידה זו מאוד ולזה אמר שבמה שהי' יוסף בן זקנים הי' דומה בזה לאביו יעקב. והנה מאחר שביארנו שהי' קנאת אחיו על יוסף על גדולתו במידת יסוד ומזה נצמח השנאה לכך מכרוהו לעבד שאמרו חכז"ל גיטין י"א עבדא בהפקירא ניחא לי' זילא לי' פריצא לי' שעבדים פרוצים בענין זה ואז יתראה לו קדושתם בשמירת הברית: ועפ"י דברינו אפשר לישב מה דכתיב והוא נער את בני בלהה עיין ברש"י שדרשו זה לגנאי על יוסף ולפי דברינו אפשר לדורשו לשבח כי מצאתי בספר הקדוש ראשית חכמה שכתב ששם נער הוא כינוי למי ששמר ברית בטהרה כמו שם בתולה לאשה ומפורש כדבריו בילקוט ס"פ משפטים עה"פ וישלח את נערי בני ישראל ומאחר שיוסף נתקדש במדה זו מאוד לכן קראו הכתוב נער להורות על קדושתו ולכן הביא דיבה על אחיו כי לפי גודל קדושתו נדמה לו שאחיו חוטאים ובזה מובן היטב מה שאמר הנביא הושע י"א כי נער ישראל ואהבהו שאינו מובן מה חשיבות בזה שהוא נער ולפי הקדמה זו א"ש כי נשתבח הקב"ה בעמו שהם קדושים וטהורים גדורים בעריות ושומרים ברית בטהרה ע"כ אהבם: כג) בפסוק והנה אנחנו מאלמים אלמים בתוך השדה והנה קמה אלמתי וגם נצבה והנה תסבנה אלמתיכם ותשתחון לאלמתי. ויאמרו לו אחיו המלך תמלך עלינו אם משל תמשל בנו ויוסיפו עוד שנא אותו. ויל"ד למה כפל קמה אלמתי וגם נצבה. ועוד יל"ד דתסבנה אלמתיכם כמיותר דלא הול"ל רק ותשתחון אלמתיכם לאלמתי. וגם יל"ד על כפילות המלך תמלך משל תמשל. וגם במלך תמלך אמרו עלינו ובמשל תמשל אמרו בנו. וי"ל דמרן הגאון מהר"ם שיק זצ"ל פירוש שלשון תסבנה הוא מלשון סיבה כי הם היו סיבה לגדולתו כי ע"י שמכרוהו עלה לגדולה ונראה שיש לפרש כמרן הגאון ויתאים לפירוש הפשוט שהוא לשון סובב כי הנה אם יעמיד אדם אלומה בתוך השדה ותעמוד לא יהי' זה רק לשעה מועטת כי רוח קל יבא ויהפכנה על פני' אמנם אם יעמידו באמצע השדה אלומה אחת וסבבו אותה סביב באלומות אחרות אז תוכל לעמוד תמיד כי האלומות ששוכבין סביבה שומרים אותה לבל תפול לפי"ז עולה פשט התיבה עם הכונה שפירש בה אמו"ר הגאון בקנה אחת כי הי' זה רמז שהם יגרמו גדולתו ויהי' סיבה לגדולתו שאלומותיהם יהי' סביב אלומתו עי"ז יעמוד אלומתו. והנה אם אדם רואה שונא נפשו עולה לגדולה יכאב לבו אבל עוד הרבה יותר יכאב לבו אם הוא עצמו יהי' סיבה שעלה שונאו לגדולה ומעתה ז"כ הפסוק והנה קמה אלמתי ולא לבד קמה כי הי' זה רק לזמן מועט כי יבא הרוח ועוקרתו אבל גם נצבה והי' זה ע"י שתסבנה אלמתיכם לאלמתי ע"ז ענו אחיו המלך תמלך עלינו לא די שאתה רוצה למלוך עלינו עוד נוסף ע"ז אם משול תמשול בנו