משמרת אלעזר קעא

אברהם יצחק ויעקב גם אם יארע לפעמי' שיחטאו ולא יוכלו לעמוד במשפט אעפי"כ לא יכלם הקב"ה ויאריך להם אף כי סופם לחזור בתשובה שלימה לפניו כי יש להם חזקת כשרות ויעמוד להם זכות אבותם הקדושים שיחזרו בתשובה וז"ש ואנשי סדום רעים וחטאים שהם עובדי ע"ז ושרשם טמא משורש נחש וחטאי' ועזבי ה' יכלו הקב"ה מכלה אותם אבל וחטאים בעדת צדיקים אם יארע בעדת צדיקים חטאים אינו מכלה אותם כי בטוח הוא וחטאי' אליך ישובו בזכות אבותם הקדושי': לח) בפ' נצבי' העדתי בכם היום את השמים ואת הארץ החיים והמות נתתי לפניך הברכה והקללה ובחרת בחיים למען תחי' אתה וזרעך, ויל"ד שמתחיל בלשון רבי' העדתי בכם ומסיי' בלשון יחיד נתתי לפניך ועוד יל"ד למה הפסיק בתיבות לפניך בין חיים ומות לבין ברכה וקללה והול"ל החיים והמות הברכה והקללה נתתי לפניך עוד יל"ד למה אמר בסיום "ולזרעך" עוד שם בפסוק והי' כי יבאו עליך כל הדברי' האלה הברכה והקללה ושבת עד ה' אלקיך הקשו המפרשים באיזה אופן תגרום הברכה שיכנעו לשוב אל ה'. ברבה ר"פ ראה רבנן אמרו אמר הקב"ה לא לרעתכם נתתי לכם ברכה וקללה אלא להודיעכם דרך טובה שיבחרו אותה כדי שיקבלו שכר מנין ממה שקרינן בענין ראה אנכי וצ"ב דהאיך ס"ד שהברכה תהי' לרעה וגם איזה ראי' מביא מקרא דראה אנכי שהוא לטובתם עוד איתא בספרי ברכה וקללה למה נאמר לפי שנאמר את החיים ואת המות נתתי לפניך הברכה והקללה שמא יאמרו ישראל כיון שנתן הקב"ה לפנינו שני דרכים נלך באיזה דרך שנרצה ת"ל ובחרת בחיים משל ליושב בפרשת דרכי' והי' שם שני שבילין אחד תחלתו קוצי' וסופו מישור ואחד תחלתו מישור וסופו קוצי' והי' אחד יושב בפרשת דרכים ומודיע לעוברי' ושבי' אל תלכו בדרך הזה שנראה ישר כי סופו מלא קוצי' כן מרע"ה מזהיר את ישראל אם תראו רשעי' מצליחי' דעו שזה רק לשעה וסופן שירדו לבאר שחת ואם תראו שצדיקים בצער דעו שזהו רק לשעה וסופן שנוחלין עוה"ב ר' יהושיע בן קרחה אומר משל למלך שהזמין אורחי' לסעודה וראה שאוהבו שהי' שם אינו מבין איזה מנה יפה אחז ידו והניחה עלי' עכ"ד הספרי וצ"ב שפתח ברכה וקללה למה נאמר וסיים ופירש למה נאמר ובחרת בחיים גם צריך להבין אומרו שלא יאמרו ישראל נלך באיזה דרך שנרצה מי פתי יסור הנה לבחור לו דרך המות וגם צריך ביאור מה באו להוסיף בהמשלים שהביאו: י"ל ויתבאר גם קושית המפרשי' למה כתבה התוה"ק שכר ועונש בתורה הלא אמרו חז"ל אבות פ"א אל תהי' כעבדי' המשמשין את הרב ע"מ לקבל פרס ועוד הקשו דלמה לא נכתב בתוה"ק שכר ועונש לעוה"ב כמו שנאמר שכר ועונש בעוה"ז עוד הקשו האיך כתבה התורה שכר ועונש בעוה"ז הלא מעשי' בכל יום שצדיק ורע לו רשע וטוב לו י"ל עפ"י שבארתי בפ' ראה הפסוק ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה והקשו המפרשי' על שפתח בלשון יחיד ראה וסיי' בלשון רבי' לפניכם דהנה אם הי' הקב"ה משלם מיד שכר טוב לעושי מצוה ועונש לעושי עבירה תתבטל הבחירה ומי פתי יעשה עבירה ביודעו שמיד מקבל עונשו וכן מי לא ישתדל לעשות המצות ביודעו שמיד יהי' עשיר ויהי' לו כל טוב וא"כ עכ"ח אי אפשר להיות שישולם מיד שכר ועונש אמנם כ"ז לכל יחיד ויחיד יש בחירה אבל לכללות אומה ישראלית אין בחירה וכשאמרו ליחזקאל נהי' ככל משפחות הארצות באה להם התשובה מאת ה' אם לא ביד חזקה ובזרוע נטוי' ובחימה שפוכה אמלוך עליכם. וכן אמרו חכז"ל סנהדרין צ"ו מעמיד עליהם מלך רשע כהמן ומחזירם בתשובה. הרי שלכללות ישראל אין בחירה ולכך מצינו לעולם בעת שכללות ישראל הי' טוב באו עליהם כל הברכות הכתובות בתורה ובעת שכללות ישראל הרעו מעשיהם נתקיים בהם כל הנאמר בתוכחה. ולפי"ז ביחיד אין יכול לראות אצלו או אצל חבירו שהמצות הם ברכה והעבירות קללה אבל אם יסתכל בכללות האומה בכל הדורות אז יראה גם בעיניו החומרי' שהמצות הם דרך חיים וברכה והעבירות הם דרך מות וקללה כי מאחר שבכללות האומה בלא"ה אין בחירה א"כ יכול הקב"ה לשלם מיד שכר ועונש להם בעוה"ז וז"כ הפסוק "ראה" אתה היחיד אם תרצה להכיר דרך החיים ודרך המות תסתכל במה שאנכי נותן לפניכם היום דהיינו לכללות האומה אז תראה בחוש את הברכה אשר תשמעון והקללה אם לא תשמעון והא שליחיד תראה צדיק ורע לו רשע וטוב לו הוא רק כדי שלא תתבטל הבחירה. ומיושב שפיר דהתחיל בלשון יחיד ומסיים בלשון רבים: לפי"ז מיושב מאחר שרואים צדיק ורע לו ורשע וטוב לו א"כ האיך נאמר את הברכה אשר תשמעון וגו' כי כל הברכות והקללות שנאמרו בתורה נאמרו רק לכלל ישראל אבל לא ליחיד כי