עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryמשמרת אלעזר

משמרת אלעזר קע

Mishmeret Elazar 170 · משמרת אלעזר · free full Hebrew text

Open in the reader →

שיחשבם כזכיות כי אין כוונתו לאחר שעשו תשובה כי אז בודאי יחשבם כזכיות ורק כוונתו שגם קודם שחזרו בתשובה יחשבם כשגגות כדי שלא יעכבו מלקבל תשובתם על מה שחטאו בזמן שלפני זה ולזה אמר "בשעה" שחוטאין ישראל ועושין תשובה שאפי' אם בשעה אחד יחטאו ויעשו תשובה שיחטאו מחדש ויתחרטו על העבר רק שלא יהי' בכחם לעמוד נגד הסתת היצר לכבוש תאותם אבקשך שתחשוב להם חטאי' של עכשיו כשגגות כדי שתקבל תשובתם על חטאי' שחטאו זה זמן רב שהתחרטו עליהם: לח) בתהלים ל"ב בפסוק לדוד משכיל אשרי נשוי פשע כסוי חטאה ואיתא בילקוט אשרי למי שהוא גבוה מפשעיו ואין פשעיו גבוהי' ממנו י"ל דאמרו חכז"ל סוכה נ"ב כל מי שגדול מחבירו יצרו גדול ממנו ולפי"ז אם אדם גדול עשה איזה עבירה ואותו עבירה עצמה עשה אדם פשוט ג"כ הי' יותר התנצלות להגדול כי לפי ערך גדולתו במצות ובמע"ט יצרו גדול אין חידוש כ"כ אם יארע לפעמים שמסיתו היצה"ר לעשות דבר קל שהוא נדנוד חטא מה שאין כן אדם פשוט שאין להיצה"ר כח כ"כ להסיתו אין לו התנצלות ומצד זה הי' ראוי' שיקל עונש אדם גדול מעונש אדם פשוט אמנם מצד אחר יכבד עונשו כי אם אדם גדול עושה איזה דבר הגם שהוא חטא קל מאוד לפי גדולתו יחשב גם זה לחטא כי יש חילול השם בדבר וכמו שאמרו חכז"ל יבמות קכ"א הקב"ה מדקדק עם הצדיקי' אפי' כחוט השערה ושגגת תלמוד עולה זדון, אמנם מי שהוא צדיק גדול ומסתיר מעשיו הטובי' כ"כ עד שאין נודע לשום אדם צדקתו וכל העולם מחשיבין אותו לאיש פשוט לזה יש ב' המעלות כי יש לו טענה שיצרו גדול ואעפי"כ לא נחשב שגגתו לזדון כי אין איש בעולם שידע מצדקתו ואין חילול השם בדבר ואין למדין ממנו כי בעיני כל הוא איש פשוט לפי"ז אם אדם גדול עושה איזה חטא הי' עונשו קל כי הוא "גבוה הרבה מפשעיו" ולפי ערך גדולתו בתורה במצות ובמע"ט ולפי ערך גודל יצרו אין זה חידוש כלל אם נכשל לפעמי' בדבר קל אבל לעומת זה "פשעיו גבוהי' ממנו" דהיינו שע"י נעשה החטא הקל פשע גדול שהעבירה היא קטנה בעצה ורק ממנו נעשה גדולה לפי שהוא עשאה יש חילול השם בדבר אבל אם איש אחר הי' עושה עבירה כזו היתה נמוכה מאוד ורק ממנו נעשה גבוה אמנם הצדיק שמסתיר מעשיו מבני אדם ואינו נודע לרבים בזה הוא גבוה מפשעיו שלפי ערך גדולתו אין זה חידוש כלל שחטא בזה ואעפי"כ אין פשעיו גבוהים ממנו כי אצלו אינו נחשב שגגת תלמוד לזדון מאחר שאינו ניכר לשום אדם שהוא צדיק וגדול הדור וז"ש אשרי נשוי פשע דהיינו שהוא גבוה מפשעיו לפי ערך גדולתו וגדולת יצרו אין זה נחשב לחטא כלל ואעפי"כ אין פשעיו גבוהי' ממנו ע"י שהוא עשאם ופירש האיך יהי' אפשר זה הלא זה תלוי' בזה לזה אמר "כסוי" "חטאה" כי ע"י שהוא מכוסה ונעלם מבני אדם נחשב לו רק לחטא שהוא שוגג מה שנחשב לת"ח אחד למזיד: לו) בפ' בהר במסורה ואם לא מצאה ידו די השיב. ולא מצאה היונה מנוח. גם צפור מצאה בית ודרור קן לה אשר שתה אפרחי' את מזבחותיך ה' צבאות תהלים פ"ד י"ל שאם לא הספיק האדם לשוב בתשובה שלימה בעוה"ז אז לאחר פרידתו מעוה"ז לא תמצא נשמתו מקום מנוחה כי רק בעוה"ז אפשר לתקן מעשיו ולא לעוה"ב כמו שדרשו חכז"ל עה"פ ס"פ ואתחנן היום לעשותן ולא למחר לעשותן אמנם מצינו במדרש שגם לאחר שנסתלק אפשר שיהי' לו תיקון לנשמתו לבא למקו' מנוחתה כמו שסיפר מרע"ק שלמד בן אחד לומר קדיש ועי"ז הציל את אביו מבאר שחת וא"כ אם האדם גידל את בניו על דרכי התורה והיראה אז יש לו תקוה שיתוקן נשמתו וידוע שהנשמה נמשלה ליונה ולצפור וכן מבקשין בתפלה לאחר קריאת הנשיאי' בימי ניסן שיכניס הקב"ה הנך צפרי קדישא לאתר קדישא וז"כ המסורה ואם לא מצאה ידו די השב דהיינו שלא הספיק בידו כדי לשוב בתשובה שלימה בעוה"ז אז "והיונה לא מצאה מנוח" לא תמצא נשמתו מקום מנוחה לאחר פרידתה מהגוף לבד מי שגידל בניו על דרכי התורה אז גם צפור מצאה בית ודרור קן לה שאז תמצא הנשמה מנוח אם שתה אפרחי' את מזבחותיך ה' צבאות ששתל בניו על התורה ועבודה אז יש תקוה לנשמתו שבזכות בניו ימצא מנוח: לז) במסורה ואנשי סדם רעים וחטאים לה' מאוד, ושבר פשעים וחטאים יחדו ועזבי ה' יכלו, ישעי' א' וחטאים בעדת צדיקים תהלים א' וחטאים אליך ישובו, שם נ"א. י"ל עובדי ע"ז אם חוטאים הקב"ה מעניש אותם כי בלי ספק מאחר שמקורם רע ושורשם טמא ודאי לא יחזרו מדרכם הרעה ולעולם לא יתנו לב לשוב בתשובה לא כן ישראל עם קרובו זרע