משמרת אלעזר קסח

באמת התוכחה פועלת רק באיש שרצונו לילך בררכי ה' רק שהיצה"ר הסיתו והטעו ומאחר שעיני בשר לו אינו רואה חסרונותיו כי כל הנגעי' אדם רואה חוץ מנגעי עצמו דרך כל איש זך בעיניו לזה פועל התוכחה ודברי מוסר כי המוכיח מגלה לו טעותו ויראה לעיניו שכל הנאות אלו הבלי עוה"ז הם וכל זה רק מצד היצה"ר שמעוור עיניו וממתיק לו דבר מר. אבל לאנשי' שפקרו לגמרי ואין רוצים כלל לילך בדרכי ה' לאלו אין פועלת תוכחה ודברי מוסר והוא דומה לגשם שאם בעל השדה זרע עכ"פ גרעין בארץ אז כשיהי' גשמי ברכה יעשו הגשמים פעולה שיצמח הרבה. אבל אם בעל השדה נתעצל ולא זרע אז אפי' יבאו אלף גשמי ברכה אין בכחם לפעול מאומה וכן הוא ממש בענין התוכחה שמי שיש לו עכ"פ גרעין שיש בלבו חשק להיות עבד ה' אז בבא גשמי ברכה מהמוכיח על תלמי לבבו יתברך ויטהר לבבו אבל אם כבר יבשו עצמותיו ואין בו לחלוחית יהדות אז אין בכח התוכחה לעשות אצלו רושם כמו שאין כח בגשמי ברכה להצמיח במקו' שאין זרע. וז"כ הנביא דרשו ה' בהמצאו פירוש אתם צריכי' עכ"פ לדרוש את ה' ולהיות לכם רצון טוב לעשות רצון השי"ת. כי לא מחשבותי מחשבותיכם פירוש כי עד עתה גם המחשבה שלכם לא הי' כרצוני שלא הי' לכם תשוקה כלל לעשות רצון ה' ואז אם אין לכם עכ"פ חשק לעשות רצוני לא יועילו דברי וההתעוררות לשוא הוא ונתן דמיון כמו שהגשם נותן זרע רק לזורע אבל אם לא זרע אז אין פועל כלום הגשם כן גם דברי לא ישוב אלי ריקם אם עכ"פ נמצא הגרעין אמת בלבו של אדם אז יצליח אבל בלא זה אינו פועל כלום: ל) באופן שלישי פרשתי שכוונת הפסוקי' ליישב הקושיא מפני מה מצינו צדיק ורע לו ואמרו תכז"ל ברכות ו' ששאלת מרע"ה באמרו הודיעני נא את "דרכיך" היינו מפני מה צדיק ורע לו ולזה הקדים ולא "דרכיכם דרכי" כי אין בכח שכל אנושי להשיג דרכי ה' ב"ה שהם נפלאים כי הוא צופה ומביט עד סוף כל הדורות והרבה פעמים הצדיק אינו נהנה בעוה"ז לפי שהקב"ה צופה ומביט שהבאי' אחריו יצטרכו לזכותו ומשמר הקב"ה שכר מצותיו ליוצאי חלציו. והדמיון לזה כמו שכל אדם בעת הקצירה קודם כל דבר הוא נוטל חלק שיהי' שמור לשנה הבאה שיהי' לו מה לזרוע ורק מהנשאר לוקחין לאכילה ואם אירע שצמח מעט מצמצמין באכילה כדי שישאר להם לזרוע לשנה הבאה כן בשכר הנקצב על מצות ומע"ט לא ישוב ריקם כי בכל אופן יבא השכר ורק לפעמים שמור הוא לדורות הבאים אחריו ואמרו ברבה בהר אם הי' אבותינו אוכלי' שכר מעשיהם לא הי' לנו אפשר להתקיים וז"ש ונתן זרע לזורע שקודם מסלקין מה שנצרך להם לזריעה ואח"כ לחם לאוכל כן יהי' דברי אשר יצא מפי לא ישוב אלי ריקם ובזכות שאתם סובלי' יסורים תזכו שבשמחה תצאו וישאר זכות שלכם לדורי דורות ליוצאי חלציכם: לא) בפ' ראה בפסוק לא תעשון ככל אשר אנחנו עשים פה היום איש כל הישר בעיניו כי לא באתם עד עתה אל המנוחה ואל הנחלה. וצ"ב האיך אמר שבמדבר עשו כל הישר בעיניהם. י"ל דכל איש דרכו ישר בעיניו ואם אין אחד מוכיח את חבירו אז גם אם כל אחד רצונו לעשות רצון אביו שבשמי' אעפי"כ נכשלין בהרבה עבירות ונודע שכמה גדולי ישראל החזיקו לעצמם מוכיח שאם יראו מהם איזה דבר שהוא נגד התורה שיוכיחו אותן על פניהם. והטוב הוא אם יעשה הישר בעיני אלקי' ואדם אבל אם אין מוכיחין אחד את חבירו אז כל אחד עושה רק הישר בעיניו ואיתא בסנהדרין מ"ג ר' נחמי' אומר עד שלא עברו ישראל את הירדן לא נענשו גם על הנגלות כי על הערבות שקבלו לא נתחייבו רק לאחר שעברו את הירדן. ולכך קודם שעברו ישראל את הירדן שעדיין לא נתחייבו בערבות איש על חבירו לא מסרו נפשם להוכיח איש את רעהו. אבל לאחר שיעברו את הירדן וכל אחד נתחייב בערבות עבור כל ישראל בעכ"ח יוכיח כל אחד את חבירו כי בנפשו הוא כי גם הוא נענש על חבירו ולכך אז לא יעשה עוד כל איש רק הישר בעיניו' כי ע"י שיוכיחו זה את זה יכיר לפעמי' שמה שנדמה לו שהוא ישר באמת הוא מעוקם ומקולקל וז"ש לא תעשון ככל אשר אנחנו עושים פה היום איש אל "הישר בעיניו" שכל אחד עשה לפי מה שהוא הבין שהוא דרך הישר כי לא באתם עד עתה אל המנוחה ואל הנחלה אבל אחר שתעברו את הירדן ותתחייבו בערבות כל איש בעד כל ישראל אז יצטרך כל אחד לעשות רק הישר בעיני כל ישראל למען לא יתפסו בענותיו: לב) בפ' ויקרא בפסוק או הודע אליו חטאתו אשר חטא ויל"ד דהול"ל או נודע לו מה כוונתו באמרו אליו י"ל דבזוה"ק מפרש או הודע אליו חטאתו שיתגלו לפניו חטאיו ויראה אותם אם שהי' נעלמים ממנו בשעת החטא וזה