משמרת אלעזר קסה

על ירך. והחילוק הוא בראשון הי' בוש רק בפני עצמו כי אחר לא ידע ממה שבלבו אבל עתה שהוכרחתי להתודת ברבים בושתי מעצמי וגם נכלמתי מאחרים שכן משמעות נכלמתי מאחרים. ונתן טעם לזה האיך החציף כ"כ לעשות עבירות ברבים ע"כ אמר אלו הייתי יודע שהוא עבירה ודאי הייתי בוש לעשותה ברבים עכ"פ אבל אין אדם חוטא אא"כ נכנס בו רוח שטות כדאי' סוטה ג' ולא הי' לי שכל להבין שהוא עבירה ע"כ לא הייתי יודע לשוב כלל במעשה ודומה לנער קטן שהולך מטונף ובגלוי ערוה וכדומה כי אין לו שכל שיבוש ויכלם כן נדמה גם הוא וז"ש כי נשאתי חרפת נעורי שאירע לי ממש כמו החרפה מימי נעורי שלא הרגשתי בהחרפה שהלכתי ערום בחוץ וכדומה כן גם עתה נכנס בי רוח שטות עד שלא הייתי בוש לעשות עבירה ברבים: כא) שם בפסוק הבן יקיר לי אפרים אם ילד שעשועים כי מדי דברי בו זכר אזכרנו עוד על כן המו מעי לו רחם ארחמנו נאום ה' עיין ביאור יפה בחלק תשועה בישראל אות ע"ח: כב) משלי כ"ח בפסוק כ"ג מוכיח אדם אחרי חן ימצא ממחליק לשון צ"ב תיבת אחרי י"ל בהקדים הנאמר בשמואל א' י"ב פסוק י"ג ועתה הנה המלך אשר בחרתם אשר שאלתם והנה נתן ה' עליכם מלך אם תיראו את ה' ועבדתם אותו ושמעתם בקולו ולא תמרו את פי ה' והייתם גם אתם גם המלך אשר מלך עליכם אחר ה' אלקיכ' ואם לא תשמעו וגו' וצ"ב שעדיין לא אמר מה יהי' אם ישמרו את מצות ה'. י"ל עפ"י שביארתי בחלק אור עולם אות צ"ו במה שמבואר בזוה"ק כי יש שתי כתות צדיקים. צדיקי' גמורים הזוכים להנות מזיו השכינה הם הולכים אחרי ה' כדי שיהי' להם בכח לראות ולהסתכל ולהנות מזיו השכינה אבל צדיקי' שאינן גמורי' הם הולכי' לפני ה' שלא יוכלו להסתכל בו. לפי"ז יובן כי זה באמת השכר היותר גדול בעולם שיזכה אדם להנות מזיו השכינה וז"ש אם תלכו בדרכי ה' תזכו אתם וגם המלך אשר מלך עליכם להיות "אחר ה' אלקיכם" שהוא השכר היותר גדול שתזכו להנות מזיו השכינה. ומצאתי בספר צוארי שלל פ' קרח פירש כן שה' ילך לפניהם. והנה אנו רואים בחוש שאם מוכיח את חביריו ויאמר להם לא יפה עשיתם בדבר זה או זה אינו עושה כ"כ רושם בלבם משאם עומד המוכיח ודורש להם בפשטי התורה ומראה להם נעימות דברי תוה"ק ואחר שכבר שמח לבם מיופי תוה"ק ומקדושתה אם מוכיח אותם ודברי תוכחה מעוטפים בד"ת עושה יותר רושם בלבם כי נתלהבו אז משמחת התורה וז"כ הפסוק מוכיח אדם אחרי דהיינו שקודם התוכחה הראה להם כבוד ה' וכבוד תורתו שזה מכונה "אחרי" למי שזוכה להנות מנועם זיו קדשו חן ימצא ממחליק לשון יכנסו הדברי' ללב השומעים ממחליק לשון: כג) או יאמר עפ"י דברי האוה"ח שפירש הפסוק ואתם הדבקים בה' אלקיכם חיים כולכם היום עפ"י הדין שאותיות הנכתבים לפני השם כמו לה' וכדומה מותר למחקן אבל האותיות הדבוקים להשם מלאחריו כמו אלקיכם וכדומה אסור למחקן וזו אתם הדבקים בה' אלקיכם פירוש כמו האותיות כם שאחר השם שאסור למחקן כן לא יארע לכם כל רע וחיים כולכם היום וזו כוונת הפסוק שהשכר יהי' שתהי' אחר ה' אלקיכם דהיינו כמו אותיות שאחר השם ולא יהי' רשות לשום אומה ולשון להרע לכם: כד) בשמואל א' כ"ה בפסוק אל נא ישים אדוני את לבו אל איש הבליעל הזה על נבל כי כשמו כן הוא נבל שמו ונבלה עמו וצ"ב וכי בשביל ששמו נבל לא יענשו אותו אם עשם נבלה. וי"ל דהנה הגם שאמרו חכז"ל יבמות כ"ה כשם שמצוה לומר דבר הנשמע כך מצוה שלא לומר דבר שאינו נשמע אעפי"כ לפעמים הגם שהמוכיח יודע בבירור שהנבל לא יניח נבלותו אף אם יוכיחו אלף פעמים מ"מ צריך הוא להוכיחו ברבים למען לא ילמדו אחרים לעשות כמותו וכל זה אם האיש הנבל רוצה להיות מכובד בעיני הבריות ואין מבוזה ומפורסם בפי כל לנבל אז יש לחוש שאחרים ילמדו ממנו ולא עוד אלא שגם הנבל עצמו ישתדל בכל כחו לפתות אחרים לעשות כמעשיו למען לא יהי' הוא הנבל והמבוזה אצל הבריות אבל אם איש הנבל מפורסם בפי כל לבזוי וכל אחד קוראו בשמו שהוא נבל וא"כ לזה אין שום תכלית להוכיחו כי אחרים לא ילמדו לעשות כמעשיו מאחר שהוא מבוזה בעיני כל מפני רוע מעשיו ולו לעצמו אין להוכיח כי ברור הוא שיאטם אזנו מלקבל תוכחה. א"כ אין העונש תכלית לא לו ולא לאחרים לכך אין ראוי להענישו ועונש בלי תכלית רק דרך נקמה לא הי' מצוי' בישראל ולכך כתיב תמיד בתוה"ק אצל עונש מיתה וכל ישראל ישמעו ויראו כי לולא זה התכלית לא הי' ממיתים אותו וז"כ הפסוק אל נא תשים לבך