משמרת אלעזר קסד

כבני מרון כבקרת רועה עדרו מעביר צאנו תחת שבטו כן תעביר ותספור ותמנה ותפקוד נפש כל חי וצ"ב הדמיון לבקרת רועה עדרו המעביר צאנו תחת שבטו י"ל כמו הרועה המעביר צאנו תחת שבטו אין מחזיק השבט בידו להרע לצאנו ואדרבה הוא סופרם ומונה אותם לפי שחשובי' בעיניו ככל דבר שבמנין ומה שמחזיק השבט בידו הוא רק להסיר מהם כל מחבל ומעיק להם ולגרש מי שבא להרע להם כמו שאמרו בש"ס ב"מ צ"ג הי' יכול להציל ברועים ובמקלות כן הבורא כל עולמי' ישראל בניו חשובים מאוד בעיניו ועושה כל התפעלות להסיר מהם כל מי שיכול להרע להם ולכך דן את המלאכי' בר"ה כדי שלא יהי' בכחם לקטרג עליה' כי יהי' טרודי' בדינם מיראת' שלא יזכו בדין וז"ש ומלאכי' יחפזון וחיל ורעדה יאחזון ויאמרו הנה יום הדין לפקוד על צבא מרום בדין כי לא יזכו בעיניך בדין ולמה כל זה לדון את המלאכי' בראש השנה לזה אמר כבקרת רועה עדרו מעביר צאנו תחת שבטו שמחזיק השבט בידו לשמור את הצאן מכל מעיק להם כן גם אתה תספור ותמנה וחשובים בעיניך בניך ע"כ פקדת המלאכי' בדין כדי לפקוד נפש כל חי לזכותם בדין: יח) או יאמר ויתישב גם אומרו עינינו לך תלויות שצריך ביאור. בהקדים לבאר כוונת הפסוק בתהלים קכ"ג אליך נשאתי את עיני הישבי בשמים י"ל עפ"י שפירש הישמח משה הפסוק וידעת היום והשבות אל לבביך כי ה' הוא האלקים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד. שכל אדם צריך להשים על לבו ולהצטער מאוד על כי לא נתקיים עוד שיהי' ה' למלך על כל הארץ ושיכירו כל יושבי תבל כי ה' מלך כל הארץ וצריך כל אדם לתקן מעשיו אולי יעלה בידו לסייע לקרב זה הזמן שבו תגלה ותראה מלכותו והנה עתה בגולה ה' הוא רק אלקים בשמים אבל יושבי ארץ עדיין אין מודים בו ועובדים לע"ז ע"כ אמר וידעת היום והשבות אל לבבך שתצטער מאוד כי ה' אלקי' בשמים ממעל ועל הארץ "אין עוד" פירוש שעדיין לא בא הזמן שיהי' ה' בשמים ובארץ ועל זה צריך להצטער על גלות השכינה והעדר כבוד ה' עכ"ד המתוקי' מדבש לפי"ז גם אם ישראל ח"ו חטאו וריקים מכל טוב אעפי"כ יכולים הם להתחנן ולבקש מלפניו ית"ש שיעזרם בכל צרכם כי אם ח"ו יהי' שפלים ונבזים יהי' זה הורדה לכבוד ה' כי יאמרו עם ה' אלה וראו כמה הם שפלים ע"כ בקשתינו שיעזרינו ה' ע"ד כבוד שמו הגדול שגם אם אין אנו ראוי' וכדאין להושע יעשה למען שמו הגדול שנקרא עלינו שבל יתחלל בגוים כי אם עבד משר גדול הולך בבגדי' קרועי' הוא בזיון גם להשר. וז"ש אליך נשאתי את עיני' פירוש אנו היינו מוכנין לסבול הכל שיהי' לכפרה על חטאתינו ואם אעפי"כ אנו מתפללים שתעשה עמנו חסד הוא רק כי אליך נשאתי את עיני "היושבי בשמים" פירוש כי עד עתה לא נתפרסם שמך הטוב בארץ רק בשמי' ע"כ תעזרני בישועה נפלאה וידעו כל העמי' כי אתה עשית ולזה אמר גם אם כעבדי' אנחנו שלא עשינו רצונו של מקום אעפי"כ בקשתינו שתעזרינו כי "עינינו לך תלויות" כי אם העבד הולך בבגדים קרועים הוא בזיון להאדון וע"כ תעשה למען שמך הגדול הנקרא עלינו ומזה יובן גם כוונת הפייטן שיוצא ממקראות אלו: יט) בירמי' ל"א בפסוק קול ברמה נשמע נהי בכי תמרורי' רחל מבכה על בניה וגומר עיין בחלק שערי ציון אות כ"ז: כ) שם בפסוק כי אחרי שובי נחמתי ואחרי הודעי ספקתי על ירך בשתי וגם נכלמתי כי נשאתי חרפת נעורי וצ"ב למה חלק לשנים אחרי שובי ואחרי הודעי וגם למה בראשון אמר נחמתי ובשני אמר ספקתי על ירך. וגם כפילות הלשון בושתי וגם נכלמתי. וגם מה כוונתו באמרו נשאתי חרפת נעורי. י"ל דהשב בתשובה שלימה מתחרט מאוד על מעשיו שעברו ובוש לנגד עצמו האיך הי' אפשר לו לעשות דברים מכוערים כאלה וזה הוא עיקר התשובה החרטה ודי בזה כי מאחר שה' היודע תעלומות רואה בשברון לבו ובחרטתו האמיתית על עבירות שעשה שב ורפא לו. אמנם כ"ז אם חטא בינו לבין עצמו ולא נתפרסם חטאו ברבים אבל אם הוא עשה העבירות ברבים א"כ בקל יכול להיות שאחרים ילמדו ממעשיו להרע כמותו אז אין די במה שמתחרט בלבו רק צריך לשוב בתשובה באופן שיהי' נראה לכל העולם חרטתו שיספוק על ירך וכדומה שיתודה ברבי' אמנם חטאתי כדי שידעו הרואים והשומעים שהוא מתחרט על מה שעשה ויתעוררו גם הם לשוב בתשובה. וז"ש כי אחרי שובי נחמתי כלומר חרטה בלב ודי בזה כי ה' יודע תעלומות לב כיון שרואה שהוא מתחרט בלבו מקבלו בתשובה ואמר "ואחרי הודעי" אבל אם נודע לרבים חטאו אז אין די בנחמה רק צריך לשוב ברבים שיהי' נראה לכל אדם חרטתו ע"כ ספקתי