משמרת אלעזר קנו

וכשבא יום הדין הם מרבים כל היום בשבחות ובזמירות ובקשות ואז יוצא דינם לזכות בצדקה ובמשפט כי באמת לא נתגלה בתוה"ק שר"ה הוא יום הדין ואעפי"כ חסד גדול עשה עמנו הקב"ה כי ברוב רחמיו השרה רוח קדשו על אבותינו וחכמינו הקדושים עד שהשיגו מעצמם שראש השנה הוא יום הדין ולפי"ז עשה חסד כפול עמנו חסד ראשון במה שהשרה רוח קדשו על אבותינו שהשיגו מעצמם שר"ה הוא יום הדין וחסד שני שלא כתב בתוה"ק מזה כלל שר"ה הוא יום הדין כי אז הי' מקום להמסטינים לקטרג על ישראל שלא זכו בדין רק בעבור שנגלה להם שר"ה הוא יום הדין: והנה הפסוק תהלים ס"ב הבל בני אדם כזב בני איש דרשו חכז"ל במדרש תנחומא פ' שלח על ראש השנה שכל הבל וכזב שעושים ישראל בכל השנה "במאזנים" בתשרי שמזלו מאזנים לעלות המה כולם נמחלין ולזה הסמיך ואמר "אחת דיבר אלקים" דהיינו שהקב"ה לא גילה מענין ראש השנה רק דבר אחד דהיינו שהוא "יום תרועה" שתים זו שמעתי אבל אני הבנתי שעוד דבר אחד יש בר"ה מלבד הנאמר בתוה"ק ופירש מה הוא זה הדבר השני "כי עז לאלקים" שביום זה יש עז לאלקים למידת הדין כי הוקבע לשפוט בו בריותיו והסמיך לזה "ולך ה' חסד" פירוש בזה שאחת דיבר אלקים והן בזה ששתים זו שמעתי עשית חסד כפול עם ישראל ואמר הטעם כי אתה תשלם לאיש כמעשהו כי אתה אלקי המשפט צריך להתנהג בצדק ובמשפט ולכך אם היית מגלה זאת בתוה"ק היו המסטינים צועקים עלינו ואם לא היית מאיר עינינו שנבין מעצמינו כי ר"ה יום הדין לא הי' אפשר לעמוד בדין ולכך מאחר שאתה צריך לשלם לאיש כמעשהו הי' חסד גדול ממך שאחת דבר אלקים ושתים זו שמעתי: וזו כוונת הפסוק צדק ומשפט מכון כסאך ואעפי"כ חסד ואמת יקדמו פניך וחזר ופירש האיך אפשר להיות תרתי דסתרי אהדדי ואמר אשרי העם "יודעי תרועה" פירוש שמבינים ומשיגים מה שנסתר ונעלם בתוה"ק באמרו יום תרועה יהי' לכם דהיינו שהם משיגים שהוא גם יום הדין ואמר "ה' באור פניך יהלכון" פירוש הגם שנראה שמעצמם השיגו ישראל זאת אבל האמת כי רק ע"י אור פניך שהשרית רוח קדשיך עליהם זכו להשגה זו וע"י שנתגלה להם זה שר"ה הוא יום הדין "בשמך יגילון כל היום" דהיינו יום הידועה כמו שדרשו בזוה"ק על ויהי היום ויבאו בני אלקים להתיצב על ה' שהכוונה על ר"ה שבכל יום ראש השנה אין עוסקים רגע בדברים בטלים רק כל היום בשמך יגילון להרבות בשבח המקום ב"ה ובתפלות ובצדקתך ירומו שהם מתעלים על ידי מצות ומע"ט שעושים בזה היום והוסיף "כי תפארת עזמו אתה" מה שיש לישראל עז וכח לעמוד ביום הדין הוא רק ממך כי ברצונך תרים קרנינו ומובן הקרי והכתיב כי תרים ביו"ד משמעו שהקב"ה מרים קרנינו ותרום בוא"ו משמעו שמעצמו מתרומם קרנינו כי האמת הוא שהקב"ה מרים קרנינו אבל לפי הנגלה נראה כאלו מעצמינו זכינו לזה להשיג זה הסוד: ג) באופן אחר פרשתי כי הנה להתנהג במשפט ובדין זה הוא בכח כל מלכי ארץ שגם הם יכולים לעשות דין ומשפט בעוברי רצונם אבל אם הקב"ה מתנהג בחסד אז אין דומה לו במלכי ארץ כי אם מלך בו"ד עושה חסד אינו יכול להיות חסד של אמת כי גם למלך אדיר יכול להיות שלפעמים נצמח לו ישועה ע"י איש פשוט כמו שאירע כמה פעמים שאיש פשוט הציל למלך ממיתה וא"כ אם עושה חסד אינו חסד של אמת שיכול לבא עוד לידי תשלום גמול לא כן הקב"ה שאין מציאות בעולם שישלם אדם להקב"ה גמולו על שעשה חסד עמו לכן חסדו הוא חסד של אמת גמור ולכך הוא יותר תפארת אם עושה הקב"ה חסד עם ברואיו כי עי"ז ניכר שהוא ממ"ה הקב"ה ואין בדומה לו וז"כ הפסוק אם כי צדק ומשפט מכון כסאך אמנם הוא גם מכון כסא מלכי ארץ אבל "חסד ואמת" שיהי' חסד של אמת שאינו מצפה לתשלום גמול זה רק יקדמו פניך ואין דומה לך במלכי ארץ: ובדברינו פרשנו הנאמר בתהלי' מ"ז כל העמי' תקעו כף הריעו לאלקי' בקול רנה כי ה' עליון נורא מלך גדול על כל הארץ שנראה וניכר שהוא מלך מלכי המלכי' ופירש ואמר עלה אלקי' בתרועה ה' בקול שופר. כי שם אלקי' מצינו גם על בו"ד הדיין נקרא אלקי' שהוא לשון חוזק אלי הארץ אבל השם הוי"ה ב"ה הוא שם המיוחד להבורא ב"ה לבד ולכך כשמתנהג בשם אלקים דהיינו שהוא עושה דין ומשפט זה גם בבו"ד נוהג כמו שאמרנו שגם מלכי בו"ד עושי' משפט ודין בעוברי רצונם ולכך שם אלקי' משותף גם לבו"ד אבל כשהקב"ה מתנהג בשם הוי' ב"ה שהוא בחסד ורחמי' זה הוא שם העצם כמו שבארנו שבענין זה אין דומה לו כי חסדו קשור עם אמת