משמרת אלעזר קנד

לפי שהי' ממתין את הנחלשים ואת הנכשלי' כן גם הקב"ה ברוב רחמיו ממתין על הנחלשי' ועל הנכשלי' שיושעו כולם בתשועת ה' לעולמים: קטו) מסעי. ויכתב משה וגו' על פי ה'. י"ל דבס' מגלה עמוקות אופן ר"מ כתב "אלה "מסעי "בני "ישראל מרומז בר"ת גלות אדום בבל מדי יון והטעם על אלה אזלא גרש ועל מסעי בני ישראל מונח רביעי לאחר גלות ד' ינוחמו, והנה תורה שבעל פה אסור לכתבה ואח"כ בימי רב אשי ורבינא שגברה השכחה הותר לכתוב משום עת לעשות לה', ובצרות הגלות היתה התורה משתכחת לולא שהתירו לכתוב, וליכא מידי דלא רמיזא באורייתא, ודרשו חכז"ל גטין ס' עה"פ כי על פי הדברים האלה כרתי עמך ברית שכריתות ברית היתה על תורה שבעל פה, ולזה בפסוק זה שנרמז בו הגלות כתיב ויכתב משה על פי ה' שאז יתירו לכתוב תורה שבע"פ: קטז) אלה מסעי וגו' ביד משה ואהרן, וצ"ב מה זה ביד דייקא, גם מה זה שסיפר הכתוב כאן ובני ישראל יוצאים ביד רמה דלכארה הי' מקומו בפ' בא, וי"ל דבס' אוהב ישראל כתב שהמ"ב מסעות הי' כנגד שם מ"ב ועל ידו הוציאו הקדושה שנתפזר בחטא אדה"ר וגרם לסילוק שכינה מעל הארץ והם נתחזקו לפרסם גדולתו ית"ש להראות ליושבי תבל כי כל אלה עשתה ידו, ויש ג' ידות, יד הגדולה ויד החזקה ושניהם כתובים ביציאת מצרים ביד חזקה ישלחם, וירא ישראל את היד הגדולה, ועוד יש יד רמה הוא בחינת כח אשר מורה על התרוממות מלכותו ית"ש שנתגלה ע"י מתן תורה לעמו ישראל, נמצא שע"י זרע ישראל נתפרסמו הג' ידות והם בגמטריא מ"ב, וזו שיצאו בשם מ"ב עכדה"ק, והנה הכתוב אומר שכבר בעת יציאתם ממצרים זכו ליד רמה אולם הא בתחילת שליחות משה נאמר לו בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלקים על הר הזה וזכו ליד רמה על שם שעתידין לקבל התורה, והנה יד הגדולה הוא חסד בחינת אהרן איש חסידך, ויד החזקה נכתב אצל משה, וזו שאמר אלה מסעי בני ישראל, מסעי בני ר"ת מ"ב ובכח זה יצאו ממצרים, ובזה יובן בפ' שמות כתיב כי לא יתן אתכם מלך מצרים להלך אלא ביד חזקה ושוב אמר עתה תראה כי ביד חזקה ישלחם ולדברינו א"ש שלא יתן אתכם להלך לא ביד הגדולה ולא ביד החזקה עד אשר יצורף עמהם יד רמה אז יצאו בני ישראל ושלחתי את ידי היינו ימין ה' רוממה ימין ה' נאדרי בכח שביד רמה יצאו, ומשה אמר שלח נא ביד תשלח והשיב לו ית' עתה תראה אשר אעשה לפרעה כי נצרך בחינתך יד החזקה ויצורף על יד הגדולה של אהרן והתרוממתו ית' ע"י יד רמה, וזו ימין ה' רוממה: עשרת הימים א) בחודש השביעי באחד לחודש ואיתא במדרש ר' יהוד' בר נחמן פתח עלה אלקים בתרועה ה' בקול שופר תהלים מ"ז בשעה שהקב"ה יושב ועולה על כסא דין בדין הוא עולה מ"ט עלה אלקים בתרועה ובשעה שישראל נוטלין את שופרותיהן ותוקעין לפני הקב"ה הוא עומד מכסא דין ויושב על כסא רחמי' דכתיב ה' בקול שופר ומתמלא עליהם רחמים ומרחם עליהם והופך עליהם את מידת הדין למידת רחמים אימתי בחודש השביעי וצ"ב מה הוקשה להמדרש בפסוק זה עד שהוצרך לעשות פתיחה כדי לישבו ועוד הקשו למה לא כתיב בקיצור באחד לחודש השביעי כמו בשאר מקומות שבתורה י"ל דרמזה התוה"ק בשינוי זה על דבר גדול המקובל לנו מפי רבותינו הקדושים והוא כי במס' ר"ה י"א פליגו ר"א ור"י דר"א ס"ל בתשרי נברא העולם ור"י ס"ל בניסן נברא העולה והקשו התוס' במס' ר"ה י"ז. בד"ה כמאן מצלינן על ר"א הקליר שיסד בגשם דשמיני עצרת כר"א דאמר בתשרי נברא העולם ובשל פסח יסד כר' יהושע ותירץ ר"ת דאלו ואלו דברי אלקים חיים דבתשרי עלה במחשבה לברא ולא נברא עד ניסן. י"ל שאמרו חכז"ל בתחלה עלה במחשבה לברא את העולם במדת הדין ראה שאין העולם מתקיים עמד ושיתף מידת רחמים למידת הדין וידוע דתשרי הוא מסוגל לדין ולכך כשעלה במחשבה לברא את העולם במידת הדין עלה במחשבה לברא את העולם בתשרי וכשהסכים לשתף מידת הרחמים למידת הדין הסכים לברא את העולם בניסן שהוא חודש