משמרת אלעזר קנג

ממלכת כהני' כי הם נבראו שיפרסמו בכל העולם מציאות הבורא ב"ה והשגחתו על יראיו וזה הי' בכחם ע"י שהשפיע הקב"ה להם טובות שלא כדרך הטבע עד שכל העולם הי' מוכרחים להודות שיש אלקים בישראל. והנה לעתיד שיתגיירו האומות יתנו שבח והודאה להבורא ב"ה על שעשה נסים ונפלאות תמיד עם ישראל כי עי"ז באו הם להכרת הבורא ב"ה. וכן פירש בבינה לעתים הפסוק תהלים קי"ז הללו את ה' כל גוים שבחוהו כל האמים כי גבר עלינו חסדו ואמת ה' לעולם, והקשו חכז"ל פסחים קי"ח לפי שעשה עמנו חסד יהללו גוים את ה', ולפי דברינו יובן כי ע"י שגבר חסד ה' על יראיו נתגלה האמת לכל העולם וז"ש הללו את ה' כל גוים וגו' כי גבר עלינו חסדו כי עי"ז ואמת ה' לעולם נתגלה לכל העולם אמיתות מציאת הבורא ב"ה, וז"כ הפסוק שלעתיד יאמרו הגוים הגדיל ה' לעשות עם אלה הגדיל ה' לעשות עמנו יכירו טובה לישראל שע"י שהגדיל ה' להטיב עם ישראל עי"ז עשה להם ג"כ טובה גדולה שהכירו את כבוד ה' וגדלו ולפי"ז א"ש שישראל ישמחו ע"ז כי הם זכו לפרסם מציאות הבורא ב"ה בעולם כמו שיאמרו הגוים בעצמם: קיג) באופן שלישי פרשתי עפ"י שביארתי בחלק תשועה בישראל אות ע"ט והיוצא משם כי אי אפשר לישראל להודות ולהלל לה' כראוי' כי אין בעל הנס מכיר בנסו וכל יום חושבים מחשבות להרע את ישראל והקב"ה מפיר עצתם וישראלים אינן יודעים מאומה מחסדי ה' אבל לעת"ל כשיתגיירו האומות ויספרו לנו האיך כל מחשבותם הי' תמיד לעשות רעה עם ישראל והקב"ה הצילנו מידם אז נגיל ונשמח וימלא פינו תהלות להבורא ב"ה ולכך לא יהי' איש אחד באומה ישראלית שיהי' בכחו לספר חסדי ה' עלינו כ"כ כמו שיהי' ביד האומות כי הם יודעי' שבכל רגע עשה הקב"ה ניסים עם ישראל וז"ש אז ימלא שחוק פינו כי אז יאמרו בגוים הגדיל ה' לעשות עם אלה כי באמת יעמדו וישמעו כל ישראל מפי הגוים חסדי ה' עלינו ובזה מיושב עוד הפעם קושית הש"ס על הקרא דהללו את ה' כל גוים כי גבר עלינו חסדו שהבאתי באות שלפ"ז כי לפי דברינו יובן היטב כי רק הגוים אפשר להם להודות ולהלל ולשבח כי רק הם יודעים עד היכן גבר עלינו חסדו ואנו בעלי הנס לא הכרנו בהניסים והשי"ת יראנו נפלאות ב"ב [שוב נדפס הגדה חתן סופר למרן הגאון הצדיק זצ"ל ושם נדפס פירוש עה"פ אלו בשם אביו כמו שביארתי]: קיד) בישעי' נ"ב בפסוק סורו סורו צאו משם טמא אל תגעו צאו מתוכה הברו נושאי כלי ה' כי לא בחפזון תצאו ובמנוסה לא תלכון כי הולך לפניכם ה' ומאספכם אלקי ישראל וכתב רש"י כי הולך לפניכם ה' נתינת טעם על כי לא בחפזון תצאו ומאספכם אלקי ישראל הוא נתינת טעם על במנוסה לא תלכון. אמנם עדיין יקשה למה אמר כי לא בחפזון תצאו ועל מה הוא נותן טעם. וגם צריך ביאור הכפל והשינוי "צאו משם" צאו מתוכה, וגם אומרו הברו מאחר שאמר טמא אל תגעו א"כ אין צריכין לטהרה. י"ל שבא להורות לנו הטעם למה יארך הגלות הזה יותר משאר גליות ועברו מה שעברו מן השנים ועדיין בן דוד לא בא. אמנם ידוע שהקב"ה ברוב רחמיו חפץ לצדק בריותיו לבל ידח ממנו נדח ורוצה שכל ישראל יוגאלו ולכן מאחר תמיד ימי הגאולה אולי יתנו לב וישובו בתשובה. ורצון הקב"ה שגם החלשי' שבישראל יושעו בתשועת עולמים. ומי שלא יהי' לו כח מעצמו לשוב בתשובה הקב"ה יטהר אותם ויעורר לבבם לשוב בתשובה וז"כ הפסוקי' סורו סורו צאו משם הכוונה על הצדיקי' שלא נטמאו בימי גלותם ויש להם כח מעצמם לצאת משם ורק טמא אל תגעו, והוסיף "צאו מתוכה" היינו אותם שהי' כבר שקועים בתוך הטומאה צאו מתוכה "הברו" ותטהרו עצמכם וגם אם אתם חלושים מעצמכם נושאי כלי ה' יש לכם כלי זיין מה' ואשריכם ישראל מי מטהר אתכם אביכם שבשמים ונתן טעם לזה כי אם אדם הולך בדרך וחבירו הולך עמו והוא חלוש ואין לו כח הוא רואה בכל כחו לסעדו ולתמכו עד שגם הוא ילך עמו. אבל אם יש לו דרך נחוץ לילך לאיזה מקו' אז עכ"ח צריך לעזוב החלוש וילך לדרכו וכן אם הוא נס מן המלחמה כדי להציל נפשו מיד רודפיו אז לא יוכל לדאוג על רעהו החלש וכן הי' במצרי' שהי' משוקעי' במ"ט שערי טומאה ולא הי' אפשר להם להשאר עוד והוצרכו לילך בחפזון לכך החלשי' שבהם פירוש החלשי' באמונה הוצרכו להשאר שם אבל עתה כי לא בחפזון תצאו ובמנוסה לא תלכון כדי שגם החלשים שבכם יחלצו חושים לילך עמכ' ואמר שלהצדיקי' די אם הולך לפניהם ה' ויש להם כח לצאת מעצמם ולרוץ אחרי ה' אבל לחלשים שבהם ומאספכם אלקי ישראל שהוא מאסף גם החלשים שבכם כמו שהי' דן מאסף לכל המחנות