משמרת אלעזר קנב

לשמוח כי הנני בא ושכנתי דהיינו בעוה"ז שהשכינה שרוי' בישראל "ושמחי" פירוש עוד יגדל שמחתך כי בעת שנלוו גוים רבים אל ה' והי' לי לעם גם אז "ושכנתי בתוכך" יהי' משכן ה' בתוך ישראל כי גם אז לא יסורו מלהיות עם סגולתו: קי) באופן אחר פרשתי עפ"י מה שהובא בס' ייטב פנים חלק אבני זכרון אות י"א המעשה מהגאון ישמח משה בעת בואו לקבל פני רבו הקדוש מלובלין זי"ע וראה שמתנהגים שם בשמחה תמיד התעצב אל לבו כי מבואר בשו"ע סי' א' שראוי' לכל ירא שמים להיות מיצר ודואג על חורבן ביהמ"ק ובעת בואו לפניו אמר לו מיד הקדוש מלובלין כמאמר החו"ל דע שהחכם אבלו בלבו וצהלתו על פניו והמשיל לו משל לאחד שהי' לו אוהב נאמן והוא הי' מלך במדינה רחוקה, לאחר שנים מרדו בני מדינתו עליו והוצרך לילך בגולה ובא עד מקום אוהבו ולן אצלו. וזה האוהב נאמן הצטער מאוד על ידידו כנפשו שהוצרך לילך בגולה, אבל בתוך העצב והיגון בא שמחה ללבו כי סוף כל סוף זוכה שאוהבו הוא אצלו בביתו, וכן הוא אצלינו כי הגם שאנו צריכים להוריד דמעות כנחל על גלות השכינה אבל אעפי"כ גם בעת הצער יש לנו שמחה שהשי"ת אתנו ובזה פירש הגאון ישמח משה הפסוק איכה ב' קומי רני בלילה לראש אשמרות וגו' נכח פני ה' דהנה רני הוא שם משותף על צער ושמחה כמו רנה וזו שאמר גם בעת שתקונן לראש אשמורות ותשפוך דמעות כמים גם אז יתערב שמחה בהצער כי נכח פני ה' מאחר שאתה יודע שנגדך עומד ה'. ובאמת זה שהשי"ת אתנו בגולה הוא יותר חסד מכל מה שעשה לנו בארצינו וממה שיוסיף להטיב עמנו בעת הגאולה כי בעת שישראל זכאי' אין זה חידוש שהשי"ת מטיב עמנו. אבל כשאנו נפזרים בגולה שזו בזמן שאין ישראל זכאים ואין עושים רצונו של מקום ואעפי"כ בכל זאת משגיח עלינו וחופף עלינו בשכינתו להגן עלינו כאם המרחפת על בנים זו חסד גדול עד אין שיעור. ובזה פרשתי מה שאמר ה' ליעקב כי לא אעזבך עד אשר אם עשיתי את אשר דברתי לך והקשו המפרשי' וכי ח"ו אח"ז יעזבנו ולפי דברינו הכוונה להבטיחו שגם קודם בא הזמן שנהי' זכאים שיהי' ביד השי"ת ליתן לנו כל מה שהבטיחנו גם קודם לזה בהיותינו בגולה עכ"פ לא יעזבינו למקרי ופגעי הזמן וכדכתיב ואף גם זאת בהיותם בארץ אויביהם לא מאסתים וז"ש שגם עד אותו זמן שאעשה את אשר דברתי לך גם עד זמן ההוא לא אעזבך. וזו רני אמר על פסוק ראשון על ימי הגולה שהוא לשון משותף לקינה ושמחה כי יש לנו לקונן על גלות השכינה ואעפי"כ אי אפשר שלא נשמח על שה' אתנו ז"ש רני כי הנני בא ושכנתי בתוכך דהיינו גם בעת גלותינו, ושמחי אמר על הפסוק השני דהיינו שאז תהי' השמחה שלימה ולא יוסיף להיות עצב עמה בעת שנלוו גוים רבים אל ה' דהיינו בעת הגאולה. והסמיך רני לשמחי לרמז מה שאמרו חכז"ל תענית ל"ב עה"פ שישו אתה משוש כל המתאבלי' עלי' כל שמתאבל עלי' זוכה ורואה בשמחתה וכל שאינו מתאבל עלי' לא יזכה לראות בשמחתה לזה אמר רני ושמחי כי מי שיקיים בגולה רני זה יזכה בימי הגאולה לשמחה אבל מי שלא יקונן לראש אשמורות על גלות השכינה לא יזכה לשמוח עמה לעתיד: קיא) בתהלים קכ"ו אז ימלא שחוק פינו ולשונינו רנה אז יאמרו בגוים הגדיל ה' לעשות עם אלה הגדיל ה' לעשות עמנו היינו שמחים, יש להבין מה כוונתו באמרו שהיינו כחולמים ועוד צריך ביאור איזה יחוס יהי' בזה שיאמרו הגוים הגדיל ה' לעשות עם אלה מה לנו אז בעת הגאולה במה שיאמרו הגוים, י"ל דחכז"ל ברכות ל"א אמרו שאסור לאדם למלא שחוק פיו בעוה"ז שנאמר אז ימלא שחוק פינו משמע אבל קודם לזה אסור וביאר הגאון ר' נפתלי הכהן בספרו סמיכת חכמים הטעם כי איך אפשר לישראל לשמוח בגולה בזוכרו כי אחיו המפוזרי' בכל העולם הם בצער כי איך ישמח אבר אחד על בריאותו אם שאר האברים נחלשים אבל לעתיד שכל ישראל כאיש אחד יהי' מוצלחי' אז יהי' מקו' לשמוח. ולפי"ז יומתח כמו מי שחלם לו חלום שנתעשר לא יארך שמחתו כי לאחר איזה שעות יקץ משנתו ויראה עצמו עני כן גם בני ישראל בגולה שגם אם יתעשר איש ויצלח מאוד ושמח כמעט רגע עברה שמחתו בזכרו שאחיו מעונים ומדוכי' אבל לעתיד לבא לא ישאר בעולם איש ישראלי שיאמר הגדיל ה' לעשות עם ישראל זה כי כולם יקחו חבל בהגדולה ורק הגוים יאמרו הגדיל ה' לעשות עם אלה לכך היינו שמחים וימלא שחוק פינו ויובן שלא מפני שיאמרו הגוים הגדיל ה' ימלא שחוק פינו רק מפני שלא יהי' בעולם ישראל שיאמר הגדיל ה' עם אלה לכך ימלא שחוק פינו. ועיין מה שכתבתי בענין זה בחלק סוכת שלום אות ק"ח: קיב) באופן שני פרשתי עפ"י שביארתי לעיל באות כ"ח שישראל נקראים