משמרת אלעזר טו

בעצמו אם צדיקים כאלו רעדה אחזתם מהדר גאון כסא כבוד ממ"ה הקב"ה מה נעשה אנן קרוצי חומר חסרים מכל טוב ורקים מכל מצות באופן כי גם אנשים פשוטים יכולים לבא ליראת הבורא ב"ה אם מרגילים עצמם לקבל פני צדיקי הדור ולהשגיח בעין פקוחה על כל מעשיהם ולשתות בצמא דבריהם הקדושים וז"כ פסוקי' אלו כי רצה הקב"ה שיראו כל ישראל בעת הובדלו הלוים לעבודת השי"ת כמה טהרות וכמה כיבוסים צריכין כדי שיזכו להיות משמשים למקום ואחר כל זה ישמעו שיאמר מרע"ה ללוים אשריכם שתזכו להיות משמשים למקום זה יפעול הרבה בלבות בני ישראל לטהר נפשותם ולנטע בלבבם אהבת ויראת ה' לכך צוה השי"ת שיעשה כל זה משה במעמד כל ישראל ועי"ז בעת יובדלו הלוים לעבודת השי"ת יעלו גם ישראל למדריגה גדולה בעניני יראת ה' וז"ש "קח" את הלוים "מתוך בני ישראל" פירוש תקחם בדברים כמו שפירש"י במעמד כל ישראל ובזה הפעולה וטהרת אותם פירוש כל בני ישראל שע"י שיהי' באותו מעמד ויראו בעיניהם טהרת הלוים יגרום זה טהרה בנפשותם. ולכן אמר אח"כ וכה תעשה "להם" לפי שטהרה הראשונה היתה לבני ישראל אמר עתה וכה תעשה להם דהיינו ללוים לטהרם וסיפר הכתוב שכן הי' באמת והניף אהרן את הלויה תנופה לפני ה' פירוש שבמעשה זו העלה אהרן את הלוים במדריגה גדולה קרובים אל ה' ולא לבד הלוים כי אם "את הלוים" פירוש עם הלוים הניף גם "מאת בני ישראל" כי גם להם פעל לטהר נפשותם. וז"כ הפסוק ככל אשר צוה ה' את משה מוסב למעלה ולמטה דהיינו ויעשו בני ישראל ללוים ככל אשר צוה את משה ועוד ככל אשר צוה ה' את משה ללוים שיתקדשו קודם גשתם לעבוד את ה' כן עשו "להם" בני ישראל פירוש כן עשו בני ישראל גם לעצמם שקדשו וטהרו את עצמם טרם בואם להתפלל ולעבוד את ה': ב"ה ביאור מקראי קודש בתוה"ק מעת ירידת ישראל למצרים עד צאתם לחירות: כ) בפ' לך בפסוק וגם את הגוי אשר יעבדו דן אנכי ואחר יכן יצאו ברכש גדול ויל"ד תיבת גם מה בא לרבות וכבר עמד רש"י בזה וי"ל דהנה לכאור' יש להפליא למה צוה השי"ת למשה שישאלו בני ישראל מהמצרים כלי כסף ושמלות הלא אם הי' זה בשביל לקיים ואחרי כן יצאו ברכש גדול סוף כל סוף בעת רודפם אחריהם יהי' להם כל אשר למצרים וכמו שבאמת אמרו חכז"ל ילקוט בא סי' ר"ח שביזת הים הי' יותר מביזת מצרים וי"ל בסוטה ח' ב' אמרו שהקב"ה משלם מידה כנגד מידה כי אם הטביעם בי"ס הי' זה לסיבת שהשליכו ילדי בני ישראל ליאור ועינו אותם אבל אם הי' בין המצרים גם אנשים שלא עבדו עבודת פרך בישראל ולא השליכו ילדיהן לים אלו ודאי לא רדפו אחריהן ולא הוטבעו בי"ס אבל אעפי"כ אם רק עבדו בהם כדרך כל הארץ עכ"פ הי' מחוייבין לשלם להם שכרם וכמו שהובא בסנהדרין צ"א שטען גביהה לפני אלכסנדר מוקדון ולזה צוה השי"ת שמאותן שלא עינו אותן רק עבדו בהן ישאלו מהם כלי כסף ויהי' זה להם לשכר חלף עבודתם. והנה הקב"ה אמר לאברהם אבינו "כי גר יהי' זרעך בארץ לא להם" "ועבדום" "וענו אתם" הרי שלשה מדריגות שיהי' רק גרים אצל אוה"ע כמו שהי' יצחק ויעקב ובניו, ומדרגה שני' שיעבדו בהם אבל לא לענותם רק להנאת עצמן, ומדריגה השלישית שיענו אותם, והנה מדריגה הראשונה שכבדו את יצחק ויעקב לאלו בודאי אין מגיע שום עונש כי אדרבה גדלו ורוממו אותם ולמדריגה השלישית שעינו אותם בודאי מגיע עונש אבל הקב"ה רצה להבטיחו שאפי' אלו שלא עינו אותם ולא עבדו בהן עבודת פרך מ"מ ידין אותם שישלמו במיטב כספם חלף שכר עבודתם וזו שאמר לאחר שהקדים שלשה מדריגות הגלות "וגם" את הגוי אשר "יעבדו" פירוש לא מיבעי' אותם שיענו אותם בודאי ידין אותם בעונשים חמורים אבל גם את הגוי אשר רק יעבדו אתם ג"כ דן אנכי בזה שיצאו מהם ברכוש גדול: כא) בפ' וישב בפסוק וישראל אהב את יוסף מכל אחיו כי בן זקנים הוא לו וגו' ויראו אחיו כי אתו אהב אביהם וישנאו אתו מכל אחיו וצ"ב וכי מה יעשה יוסף אם אביו אוהבו ויותר הי' לו לומר ששנאו אותו על כי הביא דבתם רעה אל אביהם ואיתא בזוה"ק בפרשה זו שזה הוא סיבת שנאת אוה"ע על ישראל לפי שאביהם שבשמים אוהב אותם כדכתיב ואהב את יעקב מלאכי ג' ומה יוסף בשביל שאהבו אביו שנאוהו אחיו אוה"ע שאינן אחים לא כש"כ שישנאו אותנו בראותם שאבינו שבשמים אוהב אותנו וגם ע"ז יקשה מה תרעומת בזה עלינו מה לנו לעשות אם הקב"ה אוהב אותנו. י"ל שדברי הזוה"ק מוסברים יפה עפ"י מה שכתב הרמב"ם באיגרותיו שכל סיבת שנאת אוה"ע עלינו הוא רק מחמת קנאה כי אע"ג דאינהו לא חזו מזלייהו חזי מגילה ג' שישראל הם קדושים וטהורים במדריגה גדולה מעותדים לכל התשועות והנחמות הנאמרים בדברי הנביאים ומזה הקנאה נצמח השנאה ונעשה להם כטבע עד שהם בעצמם אינן יודעין מאיזה טעם הם שונאים אותנו וזכה הרמב"ם לכוון לדעת