משמרת אלעזר קמט

עושה כן הקב"ה מתנהג עם האדם כמו שהאדם מתנהג עם חבירו ולפי"ז אם ישראל יעשו בצדקה לפנים משורת הדין ולא ידקדקו אחר העני אם נתעצל במלאכתו או לא אז גם הקב"ה לא ידקדק עמנו ועי"ז יתקרב הגאולה כבקשת ישראל השיבנו ה' אליך ונשובה. וזו שמרו משפט דהיינו שתדקדקו לעשות הכל כפי חק המשפט הנקצב בתורה "ועשו צדקה" דהיינו לבד בצדקה אל תראו אחר המשפט וגם אם לפי הדין הייתם פטורי' מליתן צדקה לאיש הזה אעפי"כ תעשו צדקה עי"ז כי קרובה ישועתי לבא וצדקתי להגלות עי"ז תקרבו הגאולה ויהי' ביד ה' לעשות עמכם ג"כ צדקה לפני' משורת הדין ולעזב אתכם וזו שאמר ר"י שגדולה צדקה שמקרבת את הגאולה כי לפי פירושנו באמת רק הצדקה היא הגורמת קריבות הגאולה ולא אמר שמרו משפט רק למעט שבצדקה לא ידקדק אחר המשפט והדין הגמור רק יעשו לפני' משורת הדין. ולפי"ז אי אפשר לגאול ישראל כל זמן שלא עשו כל המוטל עליהן רק בצדקה לפי שכן הדין שקודם מחוייב האדם לעשות מה שבכחו וכל זה ישראל אבל ציון וירושלים שאין יכולין לעזור עצמן להן מחוייב הקב"ה להושיע עפ"י הדין. וז"כ הפסוק ציון במשפט תפדה דהיינו בדין כי אי אפשר לציון לעזור לעצמו אבל ושבי' רק בצדקה לפני' משורת הדין: קב) באופן אחר פרשתי כי במשפט אין לרדוף אחרי בעלי דינין שיבאו לריב אצלו כדי לעשות משפט ואדרבה הזהירו חכז"ל את הדיין אבות פ"א שיחשוך עצמו מן הדין כל האפשר ויחשוב תמיד כאלו חרב מונחת על צוארו וגהינם פתוחה תחתיו יבמות ק"ט ב' ודרשו חכז"ל ע"ז וקבע את קבעיהם נפש משלי כ"ב, על כן יש להמתין עד שיבאו בעלי הדינין אצלו ויבקשו ממנו לפסוק להם הדין. ואצל צדקה הוא להיפך כי מי שממתין לעשות צדקה עד שבא העני לפתח ביתו ופושט את ידו זה אינו צדקה מובחרת ומחוייב הוא להקדים א"ע להעני כדאי' שבת ק"ד ולחקור ולדרוש אחריו ואחרי צרכיו וילך אל העני ליתן לו צרכו אז היא צדקה מובחרת ואם אנו נעשה כן אז גם הקב"ה לא ימתין להטיב עמנו עד שנשוב לבא אליו רק יקדים א"ע וימהר לגאלינו וז"ש שמרו משפט פירוש מלשון ואביו שמר את הדבר שימתינו לעשות משפט עד שיבאו הבעלי דינין אצלו אבל "ועשו צדקה" פירוש שבצדקה אל תמתינו עד שיבא העני אליכם רק תקדימו עצמכם לבא אל העני ועי"ז תגרמו כי גם ישועתי קרובה לבא וצדקתי להגלות ולא אמתין עד שתבאו אלי ולפי"ז יפה אמר ר"י שגדולה צדקה שמקרבת את הגאולה כי לא אמר שמרו משפט רק שנדע כי בצדקה נעשה היפוך זה: קג) הפטרת שבת חוה"מ בעניני תחיית המתים עיין בחלק תשועה בישראל אות פ"א ואות פ"ב ואות ק"י ואות קי"א ואות קי"ב. קד) בישעי' מ' בפסוק נחמו נחמו עמי יאמר אלקיכם ויל"ד על כפילות הלשון נחמו ובילקוט איתא שאמרו ישראל רבינו ישעי' שמא אין אתה מנחם אלא אותו הדור שנחרב ביהמ"ק בימיו אמר להם חייכם לכל הדורות באתי לנחם אמר אלקיכם אין כתיב כאן אלא יאמר אלקיכם. והוא תמוהא האיך עלה על דעתם שלא ינחם רק אותו הדור שנחרב הבית בימיו. י"ל הנה בעינינו ראינו שגם אם יארע לאדם צער גדול ברבות הימים הכל נשכח ולאחר איזה שנים מתנחם על הרעה ובאמת אנו רואים הפלא ופלא שזה אלפים שנה מאת שנחרב בית תפארתינו ועדיין ישראל קדושי' מתגוללים בעפר מתאבלים ומצטערים על חורבן ביהמ"ק ושופכים דמעות כמים. אמנם הטעם לזה עפ"י מה שאמרו חכז"ל בילקוט עה"פ ויקומו כל בניו וכל בנותיו לנחמו וימאן להתנחם כי על המת נגזר שישתכח מן הלב אבל אין אדם מקבל תנחומין על החי ולכך כיון שתקותינו חי וקים ולבינו אומר לנו שעוד ישבו זקנים וזקנות בשערי ירושלים לכך אי אפשר לנו להתנחם שאין מקבלין תנחומין על החי. ולפי"ז יובן כוונת ישראל בשאלתם שאמרו לישעי' אפשר שדברי הנחמה אינן אלא לאותו הדור שנחרב ביהמ"ק בימיו והרגישו בצרות שבאו עליהן אבל לא לדורות הבאים אחריהם כי אלו לא יצטרכו כלל לדברי נחמה כי ישכחו אבלם ולא יצטערו על חורבן ביהמ"ק לזה הבטיח אותם ישעי' שכל זמן שיהי' ישראל בגלות אפי' אם יאריכו ימי הגלות אלפים שנה יצטרכו תמיד לדברי נחמה כי יתאבלו לעולם לפי"ז אין לך נחמה גדולה מזו שמזה עצמו שאנו רואים שכבר עברו קרוב לאלפים שנה מעת שנחרב הביהמ"ק ועדיין צריך הקב"ה לקרא אלינו "נחמו עמי" שלא נמצא דוגמת' בכל העולם שיתאבל איש אלפים שנה על איזה דבר ולא יתנחם ועכ"ח צריכין לומר שהוא מטעם שאין מקבלין תנחומין על החי אם כן ברור הוא שעוד ישוב ויגאלנו גאולת עולם. וז"כ הנביא "נחמו" פירוש זה הוא עצמו לכם לנחמה גדולה שנחמו עמי יאמר אלקיכם אמר אלקיכם אין כתיב כאן אלא יאמר אלקיכם שבכל הדורות יקרא הקב"ה עליכם נחמו עמי וזה ראי' ברורה