משמרת אלעזר קמד

אמת יעשו עמו ג"כ גמ"ח אל אמת. ולפי"ז זה שאינו רוצה לעשות גמ"ח של אמת א"כ אין ראוי' שיעשו עמו גמילת חסד של אמת ואם יקברו אותו לאחר מותו אין בכחו להשלים גמולם וע"כ אמר שראוי' הי' שיקברוהו בחייו שיהי' בכחו עוד לשלם גמולם ורצו לעורר בזה שאינו ראוי לעשות עמו גמ"ח של אמת מאחר שהוא לא עשה כן בחייו: צב) בפ' תולדות בפסוק גור בארץ הזאת כי לך ולזרעך אתן את כל הארצות האל וגו' והרבתי את זרעך כככבי השמי' ונתתי לזרעך את הארצות האל וגו' ותמוהא שכפל הבטחת נתינת הארץ לזרעו בשתי פסוקים הבאים זה אחר זה, י"ל דהנה לא כשאר ארצות האדמה היא ארץ ישראל כי היא ארץ קדושה מלא רוחניות. ומועט מחזיק את המרובה כמו שראינו שלפעמים הי' עולי רגלים כפלים כיוצאי מצרים ומעולם לא אמר אדם צר לי המקום שאלין בירושלים אבות פ"ה והיא מתרחבית והולכת עד שאין לה סוף כשישראל זוכין לישב עלי' ובחורבנה נתמעטית ומתקצרת והולכת הרי נראה מתכונתה סגולתה וקדושתה ולזה מתנה גדולה הוא נתינת ארץ הקדושה כמו שאמרו חכז"ל ברכות ה' ג' מתנות טובות נתתי לישראל ואחת מהן ארץ הקדושה והנה כשהבטיח הקב"ה את יצחק לתת לזרעו ארץ הקדושה רצה לשמחו והודיעו סגולת הארץ וקדושתה ולזה אמר לו ונתתי לזרעך את כל הארצות האל. וגם בעת שארבה את זרעך כככבי השמים לא אתן להם רק הארצות האל כי סגולתה להחזיק מועט את המרובה ואפי' אם יהי' כככבי השמים יהי' די להם בארץ הלזו כי היא מתרחבת והולכת לפי הצורך: צג) בפרשת בא בפסוק החדש הזה לכם ראש חדשים ראשון הוא לכם לחדשי השנה ואיתא במדרש ראשון הוא לכם הקב"ה שנקרא ראשון שנאמר אני ראשון ישעי' מ"ד, יביאם לציון שנקרא ראשון. שנאמר ראשון לציון הנה הנם ישעי' מ"א ויפרע מעשו שנקרא ראשון שנאמר ויצא הראשון אדמוני אימתי בחודש הראשון י"ל בשנתבונן על מצות החודש הזה לכם שהוא מצוה ראשונה נראה שרצה הקב"ה להבדילנו מן אוה"ע ולכך מונין ישראל ללבנה כדי שיהי' אוה"ע שמונין לחמה מופרדין מהם בכל ענינים וגם למנין שהוא דבר הנצרך בכל זמן יהי' מופרדין מהם. אמנם מאחר שיש גם מן האומות שמונין ללבנה לכן צוה הקב"ה לעמו למנות באופן נפלא שהתחלת החדשים יהי' תמיד מניסן והחדש הזה לכם ראש חדשים והתחלת השנה יהי' מחודש השביעי מתשרי ובאופן זה לא ימצא אומה ולשון שתמנה כך כי בכל אומה התחלת השנה הוא גם התחלת החדשים ותכלית הדברי' הוא כדי לקיים ואבדל אתכם מן העמים. והנה ראינו שבמצוה ראשונה שנצטוו בה ישראל חקק הקב"ה רצונו שיהי' ישראל מובדלים ומופרשים מן אוה"ע. ולפי"ז יובן היטב המדרש דהנה אמרו חכז"ל בתורת כהנים ואבדל אתכם מן העמי' להיות לי אם אתם מובדלין מן העמי' אתם לי ואם לאו הרי אתם של נ"נ וחבריו ראינו שזכות מצוה הבדלה מן האומות תגרם שיקרב הקב"ה אותנו אליו ויגאלנו גאולת עולם. והנה הי' קשה להמדרש כפילות לשון ראש חדשים, ראשין הוא לכם לחדשי השנה ולזה תרצו שהכתוב בא לרמז שאם יקיימו מצוה זו של ראשון הוא לכם שהכוונה בו כמו דאיתא במדרש לכם ולא לעכו"ם שיהי' מובדלים מאוה"ע תגרום שיגאול הקב"ה אותם ויבנה להם ביהמ"ק ויפרע מעשו. ובזה מדוקדק שאמר לחדשי השנה בה' הידועה כי בא להורות שאז יהי' שנה הידועה שנת גאולה וישועה כי ענין זה גורם לקרב הגאולה כמו שהי' גם במצרים שנגאלו בזכות שלא שינו שמם לשונם ומלבושם: צד) בפ' פנחס לכן אמר הנני נותן לו את בריתי שלום ויל"ד למה לא אמר אמור לו. י"ל דהנה בתרגום יונתן תרגם ויחי לעלמין ויבשר גאולתא ונראה שהוא בא לו בדין שהגאון ישמח משה כתב בפ' תבא עה"פ כי תבא ד"ה השני שחקר הרבה לדעת סיבת אריכות הגלות כי ראה שישראל מחזיקים במצות והי' לו לפלא עד שנודע לו כי רק בעון הוצאות זרע לבטלה נתאריך הגלות כ"כ והכל תלוי' במז"ל ולפי"ז בזה שקנא פנחס קנאת ד' צבאות על קדושת הברית נטע כח קדושה בישראל לעמוד בנסיון בענין זה ולולא זה מי יודע עד כמה הי' נתארך הגלות ולפי"ז מגיע לו שכר עבור קנאת הברית שיבשר גאולתא. אמנם איתא בזו"ח שגאולה זו תהי' בזכות משה רבינו ומאחר שהגאולה תהי' בזכותו, תלוי' ג"כ בו מי יהי' המבשר לכך ביקש הקב"ה את משה שהוא ימנה אותו לשליח לבשר הגאולה וז"ש לכן "אמר" פירוש אתה תאמר בשמך הנני נותן לו את בריתי שלום שיבשר הגאולה כי בך הדבר תלוי' ויש סמך לקבלת הזו"ח מקרא זה: צה) בפ' עקב בפסוק ואכלת את כל העמים אשר ה' אלקיך נתן לך לא תחוס עינך עליה' וגו' ויש לדקדק למה אמר הריגת העכו"ם בלשון אכילה וגם צריך ביאור מה שאמר לח תחוס "עינך" עליהם דעינך כמיותר. ובפסוק