משמרת אלעזר קלט

קנה כי עלה מות בחלונינו בא בארמנותינו להכרית עולל מחוץ ובחורים מרחובות, וצ"ב למה צוה דוקא לקרא לנשים. ועוד הזהיר שיהי' חכמות וצוה ללמד בנותיהם ואשה רעותה ואין זכר כלל מהאנשים. ועוד צ"ב כי אומרו עזבנו ארץ משמעו כאלו מרצון עצמינו עזבנו הארץ, והשליכו משכנותינו משמעו שבעל כרחך השליכו אותנו. עוד צ"ב מה זה שאמר בושנו מאוד מה הוא הבושה בזה. עוד צ"ב שהזהיר אותם שישמעו ויכנס לאזנם דבר ד' ומה הי' הדבר ה' כי עלה מות בחלונינו לזה צריך דבר ה' וכי לא ראה כל אדם שעלה המות בהם. ועוד מה זה שאמר להכרית עוללים מחוץ ובחורים מרחובות וכי דוקא בחוץ בא להם המות אדרבה משמעות בחלונינו שבא לתוך ביתם. י"ל הנביא רצה לקונן על מיעוט עסק בתוה"ק כי זה הצרה היותר גדולה שיכול לבא על ישראל כי היא חיינו ואורך ימינו ובזכות התורה עושה חסד תמיד עם ישראל, וכל תחבולות היצר הוא רק להסית לבני אדם שלא ילמדו תורה לפי שהוא יודע שכל זמן שעוסקי' בתורה היא מגנת עליהם לבל יבאו לידי חטא ומשמרם מכל פגע, ואמרו חכז"ל ברכות י"ז הני נשי במה זוכים אם מביאין בניהם אצל המלמד ללמוד תורה ונסיון וחוש יעיד שעיקר גידול בנים לתורה תלוי' בנשים ורגיל להיות בש"ס שאם הי' איזה איש צדיק וגדול הדור שאלו מה הי' מעשה אמו כי עיקר הגידול תלוי' בהאם ואם החיוב תמיד על נשי ישראל להחזיק בניהם על התורה עוד יותר יוגדל זה החיוב בעת שאוה"ע עושים כל התפעלות להכרית התוה"ק מישראל אז בעת ובעונה הלזו כל אחד צריך לחזק לבו ולעשות כל מה שביכלתו לרומם קרן התורה החלש יאמר גבור אני וכמו שאמרו חכז"ל ברכות נ"ד עת לעשות לה' הפרו תורתך פירוש בשעה שמכל צד רואים התפעלות להפר התורה אז החיוב גדול על איש ואיש לעשות כל מה שביכלתו להרמת קרן התורה ומה שהם סותרים יחזרו ויבנו הם, והיש לך בושה גדולה מזה בעת שאוה"ע מהרסים הבתי מדרשות שאז הי' החיוב שכל אחד ישא אבנים להקים אותם מעפרם ואם אז לא יעסקו בבנינם רק אדרבה עוזבים גם ארצם הנשאר להם עוד זה הוא באמת בושה. והנה דרשו חכז"ל ברכות ח' עה"פ תהלים פ"ז אהב ה' שערי ציון מכל משכנות יעקב שהקב"ה אוהב הבתי מדרשים שהם שערים המצוינין בהלכה יותר מכל בתי כנסיות. וזו כוונת הנביא קול נהי נשמע מציון. דהיינו משערים המצוינים בהלכה איך שודדנו כי נשאר העולם ערום וערי' מלימוד תוה"ק. ואמר בושנו מאוד. כי בעת שהשליכו משכנותינו בעת שאוה"ע סותרים בתי מדרשי' שלנו אז באותו זמן עזבנו ארץ מעצמינו ואין איש נחלה על שבר התוה"ק ולפי שכל גידול הבנים לתורה תלוי' בנשים לכך אמר שיקראו הנשים לקונן והזהיר שיהי' "חכמות" שיבינו כי זה עיקר ויסוד כל התורה שיחזיקו בניהם על התורה. ולא כמו הסכלים אשר מדקדקין מאוד לבל יגע כלי טריפה בכלי כשר ואין נזהרין אם בניהם יאכלו טריפות ולכך ביקש אותם שילמדו בנותיהם ואשה רעותה שידעו וישכילו כי כל חיות האומה הקדושה תלוי' בלימוד התורה ושישימו כל מעינם ע"ז שיגדלו בניהם לתורה. ואם בזמן מן הזמנים שנאת אוה"ע על ישראל מתרבה ועול הפרנסה כבד מאוד תמיד הוא לזה הטעם כי על ראש מחצב אומתינו יעקב אבינו נאמר עליו והוא יושב אוהלים ועל עשו נאמר שהי' איש שדה. כי איש הישראלי מחויב שכל רגע שאינו צריך להביא טרף לביתו לא ימצא בשוקים ורחבות רק להקדיש זה הרגע לתורה ולישב בבית המדרש ולתפוס אומנות אביהם שהי' יושב אוהלים ואם הם מחליפים השיטה לתפוס באומנות עשו להיות תמיד בחוץ בשוקים וברחובות זה גורם כל הרעות שבאים עליהם. וזה שאמר הנביא שמענה נשים פירוש מלשון הבנה דעו והבינו כי מה שבא' המות בחלונינו ובארמנותינו הוא רק מטעם כדי שיקחו מוסר מזה להיות יושבי אוהלים וז"ש להכרית עוללים מחוץ ובחורים מרחובות שלא יהי' מצוים בחוץ ויתפסו אומנות אבותם להיות יושבי אוהל וחובשי ביהמ"ד: עט) בתהלים י"ב בפסוק הושיעה ה' כי גמר חסיד כי פסו אמונים מבני אדם שוא ידברו איש את רעהו שפת חלקות בלב ולב ידברו יכרת ה' כל שפתי חלקות לשון מדברת גדלות אשר אמרו ללשוננו נגביר שפתינו אתנו מי אדון לנו, י"ל עפ"י שפירש ביע"ד בפסוקי ישעי' כ"ט יען כי נגש העם הזה וגו' ובשפתיו כבדוני ולבו רחק ממנו וגו' ואבדה חכמת חכמיו ובינת נבניו תסתתר דידוע מחכז"ל שהמלאכים מתאווים שהצדיק יסתלק מעוה"ז ויקבע דירתו ביניהם וכמו שמצינו בהסתלקות רבינו הקדוש כתובות ק"ג אראלים ומצוקים תפסו את ארון הקודש עליונים מבקשים את רבי והנה כשמתפללים בכוונת הלב לפני ד' הוא שומע שועת עמו ותפלת צבור אינה נמאסת וא"כ יש להתבונן הא כמאן מצלינן האידנא על ת"ח וגדולי