משמרת אלעזר קלח

עה) בישעי' נ"ז פסוק א' הצדיק אבד ואין איש שם על לב ואנשי חסד נאספים באין מבין ויל"ד דהול"ל בלשון הוה ואין איש משים אל הלב ועוד יל"ד דתחלה אמר בלשון יחיד הצדיק ואח"כ אמר בלשון רבים ואנשי חסד. י"ל דהנה כלל ישראל כשרים הם ונטועה בלבם שורש קדושה מאבותינו הקדושים אברהם יצחק ויעקב, רק שלרוב ההמון הם אין יודעים איזה דרך ישכון אור ומחמת חסרון ידיעה נכשלי' בכמה עבירות אבל אם יש ביניהם צדיק וגדול הדור שמוכיחם ומאיר עיניהם להורות להם דרך הישר לפני ה' ומלהיב לבבם לתורה ולמצות אז כולם יטו שכם אחד לעבוד את ה'. וזו שקונן הנביא הצדיק אבד ואין איש שם על לב הכוונה שע"י שנאבד הצדיק לא נשאר איש שיהי' בכחו לעורר לבב אחיו ולהשים על לבבם גודל הפגם שנעשו מהעבירות ולכך אמר שם על לב שהכוונה שיהי' בכחו להשים על לב אחיו ועי"ז ואנשי חסד הם שאר המון עם נאספי' באין מבין מפני שכל העם שוגגי' ואין יודעי' במה להזהר: עו) בירמי' ב' בפסוק לשוא הכתי את בניכם מוסר לא לקחו אכלה חרבכ' נביאכם כארי' משחית צריך להבין איך אכלה חרבם הנביאי' ובפסוק ל"ד גם בכנפיך נמצאו דם נפשות אביונים נקיי' אשר לא במחתרת מצאתים כי על כל אלה, ותמוהא הלשון מצאתים שמשמעו שאני מצאתים דהיינו ה' המדבר ולפי פירוש המפרשים הי' לו לומר מצאתם דהיינו שהרגו אותם שלא מצא במחתרת, ורש"י נדחק שלנקיבה אומר כן ותיבות "כי על כל אלה" אין לו פירוש וחיבור למה שלפניו וי"ל דהנה בעת שישראל חוטאי' אין הקב"ה בא בטרוני' עם בריותיו ושולח עליהם רק צרה קטנה אולי יתנו לב לשוב בתשובה ואם ח"ו אין פועל אצלם הצרה קטנה אז שולח עליהם מלך רשע כהמן, ומחזירם בתשובה סנהדרין צ"ו, ולהיות שהקב"ה רוצה שהצדיקים לא יראו בעונשי' הקשי' הבאי' על ישראל לכך מסלקם קודם זמנן וכן פירשו המפרשי' מפני הרעה נאסף הצדיק דהיינו מפני רעה העתידה לבא עליהם נאסף הצדיק כדי שלא יראה ברע אשר ימצא אותם. והנה מעתה מובן שחשוב כאלו ישראל עצמם הרגו הצדיקי' כי ע"י שלא לקחו מוסר מהמכות הקלות שהביא עליהם הקב"ה ע"כ מסלק הקב"ה הצדיקי' טרם שיבאו עליהם מכות גדולות, וזו הפירוש וכל מכה אשר לא כתובה זו מיתת צדיקים כי ע"י שצריך הקב"ה להביא עליהם מכות גדולות אשר אין מבוארים בקרא זה גורם סילוק הצדיקי' וזו שאמר לשוא הכתי את בניכם מוסר לא לקחו מהמכות הקלות שהבאתי עליהן לא לקחו מוסר זה גרם שאכלה חרבכם נביאכם כארי' משחית כי אין הקב"ה רוצה שיראו הצדיקי' בהצרות הגדולות אשר יבואו על ישראל, וז"כ הפסוק גם בכנפיך נמצאו דם נפשות אביוני' נקיי' אשר לא במחתרת מצאתים פירוש שהקב"ה אומר שנסתלקו מהעולם אנשי' נקיי' שלא נמצא בהם חטא שיתחייבו מיתה כי הקב"ה לא מצא אותם במחתרת נגד התוה"ק אדרבה שמרו כל התורה, ואם אעפי"כ מתו הוא רק "כי על כל אלה" דהיינו מה שאמר למעלה שע"י שלא לקחו מוסר נהרגו אלו הצדיקי' שלא יראו ברעה הבאה על ישראל ושפיר אמר שבכנפיך נמצאו דם שלהם כי אתם גרמתם במעשיכ' מיתתם: עז) בירמי' ח' פסוק כ"ג מי יתן ראשי מים ועיני מקור דמעה ואבכה יומם ולילה את חללי בת עמי, וצריך להבין הכוונה באמרו מקור דמעה. ועוד למה הוצרך לבקש ע"ז וכי מי יעצור בעדו שלא יבכה. י"ל דנודע שבהעדר צדיק וגדול הדור ח"ו פורעניות מיועד לבא על ישראל כי מפני הרעה נאסף הצדיק. אמנם אם הנשארי' מתאונני' על העדרו ומספידין אותו כראוי' ומרבי' בבכי ובצעקה בחרטה ובתשובה ומקבלי' על עצמם ביום הזה לילך בדרכי ה' ותורתו אז יעמוד להם זכות הצדיק שיכפר ה' להם מה שעשו עד עתה ולזה מצוה שיעורר העומד בראש ישראל את אחיו שישפכו דמעות כמים על העדר הצדיק. והנה לאו כל אדם בכחו לעורר את לבב אחיו לחרטה ולבכי. ולזה צריך סיעתא דשמיא. ולזה התכוון ירמי' בתפלתו שמי יתן שיזכה לעורר ע"י דמעותיו את אחיו שגם הם יבכו ויקוננו על העדר הצדיק באופן שדמעותיו יהי' כמו מקור לדמעות אחרים וז"ש מי יתן שעם בכיותי יומם ולילה על חללי בת עמי אזכה שיהי' עיני "מקור" לדמעות שישפכו אחרים על העדר הצדיק כי אם אזכה להיות מקור לדמעותיהם ויתחרטו על מעשיהם ינחם ה' על הרעה המעותדת לבא עליהם ונכפר להם הדם: עח) בירמי' ט' בפסוק כה אמר ה' צבאות התבוננו וקראו למקוננת ותבאנה ואל החכמות שלחו ותבאנה וגו' כי קול נהי נשמע מציון איך שודדנו, בושנו מאוד כי עזבנו ארץ כי השליכו משכנותינו, כי שמענה נשים דבר ה' ותקח אזנכם דבר פיו ולמדנה בנותיכם נהי ואשה רעותה