משמרת אלעזר קלה

שלאחר שספדוהו והתאבלו עליו מחל וכפר הקב"ה להם וא"כ ראי' ברורה שממש דומה מיתת צדיקים ליוה"כ שכל זמן שיתאבל על מיתת צדיקים אפי' לאחר שעברו אלפים שנה תמיד יכפר להם הקב"ה עונותיהם. ובדברינו נתישב לנו דקדוק עצום דלמה כתיב ויעתר אלקים לארץ אחרי כן דשתי תיבות אלו כמיותרין הן וראה בסוף ספר שמואל כתיב אחרי שבנה המלך דוד המזבח והקריב עליו קרבנות ויעתר ה' לארץ ולא כתיב אחרי כן אמנם לפי דברינו יומתק הכתוב בא להורות לנו זה החידוש שמיתת צדיקים מכפרת לעולם דהא אז כבר עברו שלשה שנה מעת מיתת שאול אעפי"כ הועיל להם הספדם שכיפר להם הקב"ה עונותיהם וז"ש אחרי כן פירוש שהגם שהי' אחרי כן זמן רב אעפי"כ מחל להם. ועיין בחלק עשרת הימים קי"ח: סו) באופן אחר אמרתי לישב מה שנאמר כאן אחרי כן כי לכאור' יש להפליא על הילקוט שהבאתי לעיל מנ"ל לדייק ממעשה דשאול דמיתת צדיקים מכפרת על ישראל הלא שם גילה הקב"ה בפירוש ע"י נביאו שכל עיקר הרעב נגזר רק בשביל שלא ספדו את שאול כראוי' וא"כ כיון שתקנו חטאם וספדוהו כראוי לכך ויעתר אלקים לארץ ופסק הרעב ומנ"ל לדייק מכאן שמיתת צדיקים בעלמא מכפרת על חטאים אחרים שיש לישראל ונראה שזו הקושיא עצמו הי' קשה להילקוט אם הכוונה באמרו ויעתר אלקים לארץ היינו שנתכפר להם מה שלא ספדוהו כראוי ופסק הרעב ויהי' מאז שנים כסדרן הי' די לומר ויעתר אלקים לארץ ומדאמר אחרי כן מוכח שגם אחר שפסק הרעב וכבר גדל והצמיח ועשה פרי בא ברכה במעשה ידיהם בזכות הספד הצדיק. ועוד יש לישב שהילקוט דייק כי בסוף שמואל כתיב ויעתר ד' לארץ ותעצר המגפה ולמה לא כתיב ג"כ ויעתר אלקים לארץ ופסק הרעב אלא ודאי לא לבד לענין זה נעתר להם אלקים שפסק הרעב רק ע"י שהספידו את שאול כיפר להם הקב"ה כל עונותיהם והי' שעת רצון ומילא כל משאלותם: סז) באופן שני ישבתי הסתירה שהבאתי למעלה מש"ס דר"ה ח"י לדברי הילקוט דבגמרא הנ"ל אמרו ששקולה מיתת צדיקים כשריפת ביהמ"ק ובמדרש אמרו שגדולה מיתת צדיקים יותר מחורבן ביהמ"ק וי"ל ונקדים לישב איזה שייכות יש לזה מה שהובא שם בברייתא דר"ה ומי הרגו ישמעאל בן נתני' הרגו ואח"כ אמר ללמדך ששקולה וגו'. וי"ל דמצינו ענין אחד שהשוה בו הצדיק לביהמ"ק כי כמו שכל זמן שביהמ"ק הי' קיים הי' שפע על כל העולם יורד דרך שם והי' ישראל ברוב טובה ומעת חסרנו כל אלה ישראל תמיד במצור ובמצוק וקשה עליהם להביא טרף לנפשם כן גם הצדיק משפיע בזכותו לכל העולם שפע כמו שפי' הפלא"ה בפ' המדיר על אמרם כל העולם ניזון בשביל חנינא בני ברכות י"ז ב' כי הצדיק עושה הרבה מצות ומע"ט שמגיע עליהם שכר עוה"ז והצדיק אינו נהנה מעוה"ז ומסתפק עצמו במועט וכיון שכך משפיעין לכל העולם בזכותו כי הו"ל זה נהנה וזה לא חסר דכופין אותו על מדת סדום ובהסתלקות הצדיק נחסרה השפע ועוללים שאלו ללחם ופורש אין להם ובענין זה שפיר אמרו חכז"ל שקולה מיתת צדיקי' כשריפת בית אלקינו אמנם עוד יש דבר אחד שהסתלקות הצדיק עוד יותר רעה מחורבן ביהמ"ק כי מצינו בשעה שמתו ר' ישמעאל ור' שמעון אמר רע"ק בודאי רעה תבא לעולם כי אם הי' בא טובה לעולם וכי לא הי' נותנה הקב"ה לאלו הצדיקים ובזה פירשו מפני הרעה נאסף הצדיק שבודאי איזה רעה מעותדת לבא על העולם כי לולא כן לא הי' הקב"ה מסלק הצדיק והנה בזה עוד יותר קשה סילוקן של צדיקים מחורבן ביהמ"ק כי בחורבן ביהמ"ק הי' רק שנחסרה ההשפעה מהיום ההוא וישראל אוכלין על שלחן אחרים מתמצית אומות העולם וכן הוא בהעדר הצדיק אבל עוד נוסף יגון בהעדר הצדיק כי הוא סימן רע על העתיד שח"ו מעותד לבא רעה על ישראל כמו שאמר רע"ק וזה לא הי' בביהמ"ק והנה כל זה אם הצדיק מת על מיטתו כדרך כל העולם אבל אם נהרג אין זה ראי' שיהי' סימן רע על העתיד כי כבר איתא בזוה"ק עה"פ וישמע ראובן ויצילהו מידם כי רחוק מאוד להיות ניצול מבעלי בחירה כי אין הקב"ה מזדקק לבחירה ולכן אין בהעדרו באופן זה רק שפסקה הטובה והוי ממש דומיא דביהמ"ק וזו שהקדים בגמרא ר"ה ומי הרגו ישמעאל בן נתני' הרגו וכיון שכן הוא שקולה מיתת צדיקים כשריפת בית אלקינו אבל בצדיק שנפטר כדרך כל הארץ מודה לדעת המדרש שעוד קשה יותר מחורבן בית המקדש: סט) באופן שלישי פרשתי לישב זו הסתירה עפ"י שכתב בספר אמרי יושר להגאון ר' מאיר א"ש זצ"ל שהקשה למה החריב הקב"ה את הביהמ"ק הלא באותו הדור חיו הרבה צדיקים ולמה לא נטל צדיק אחד לכפר על עון הדור ויתקיים הביהמ"ק ותירץ לפי דבאמת גדולה