משמרת אלעזר קלד

שיתעוררו לשוב בתשובה ולקבל עליהם מעשים טובים ולזה בקשו התנאים הקדושים את חבריהם ותלמידיהם שיחמו את העם בהספדם כדי שיחשב להם לזכות שעל ידיהם חזרו ישראל בתשובה ויהי' גם כפרה לישראל: והנה לפי דברינו מקום שיפול העץ זו הצדיק אין צורך כ"כ שהזקן יעורר את העם להספד כי בני ישראל כשרים הם ואם יראו ארונו של הצדיק יתעוררו מעצמם לקונן ולהספיד ולחזור בתשובה ויהי' להם מיתת צדיק לכפרה אמנם בשאר מקומות מושבותיהם שישראל מפוזרים בגולה שאין יודעים לקונן רק לקול השמועה שם צריך הזקן לעוררם ולהזכירם ולהעלות על לבבם גודל השבר שאירע להם ועי"ז יגרום שיהי' כפרה להם לישראל "בכל מקומות מושבותיהם" גם במקום שלא דר בו הצדיק וזו שאמרה כנס"י בשעה שהזקן יושב ודורש שאז מיתתן של צדיקי' מכפרת להן לישראל בכל מקומות מושבותיהן אז תנחומיך ישעשעו נפשי כי זה התנחומין שמכפרין על ישראל ולכך דייק שיושב ודורש כי זה צריך בכל מקומות מושבותיהם אבל במקום הסתלקות הצדיק יחמו העם גם בלי התעוררות הזקן בראותם השבר לעיניהם. אמנם יש עצה ותקנה לעורר לבב אחיו כאלו הי' ממש אצל ארונו של הצדיק בהזכיר אותם מה שכתוב בספרים כי בעת ההספד תבא נשמת הצדיק למקום ההספד וא"כ בהזכיר אותם שנשמת הצדיק עומדת שם ומבקשת מהם שיעשו טובה עמה ויחזרו בתשובה בודאי יתעוררו כאלו ארונו עומד בפניהם וז"ש רב לרב שמואל בר שילת אחים הספדאי והאיך יעלה זה בידך דהתם קאימנא תאמר להם שאני עומד שם עליהם ועי"ז יתעוררו לחזור בתשובה: סה) בילקוט רמז תקכ"ה א"ר חייא בר אבא בא' בניסן מתו בני אהרן ומפני מה מזכירן מיתתן של בני אהרן ביום הכיפורים אלא ללמדך שכשם שיוה"כ מכפר כך מיתת צדיקי' מכפרת ומנין שיוה"כ מכפר דכתיב כי ביום הזה יכפר ומנין שמיתתן של צדיקים מכפרת שנאמר שמואל ב' כ"א ואת עצמות שאול ויהונתן בנו קברו בארץ בנימין בצלע בקבר אביו ויעשו ככל אשר צוה המלך ויעתר אלקים לארץ אחרי כן. ויל"ד דהול"ל מה יוה"כ מכפר אף מיתת צדיקים מה זה דייק "כשם" "כך" ועוד יש להפליא וכי זה צריך לראי' שיום הכיפורי' מכפר הלא נקרא יום הכיפורים. ג' קשה למה הביא מדברי קבלה שמיתת צדיקים מכפרת ולא הביא מן התורה כמו שדרשו חכז"ל מו"ק כ"ח למה נסמכה מיתת מרים לאפר פרה ועוד הרבה דרשות וי"ל בהקדם מה שהקשו המפרשי' דבמס' ר"ה י"ח אמרו חכז"ל את הצום החמישי ואת צום השביעי ללמדך ששקולה מיתת צדיקי' כשריפת בית אלקינו ובילקוט ישעי' כ"ט סי' ש"ב דרשו שגדולה מיתת צדיקים משריפת ביהמ"ק דאלו בחורבן ביהמ"ק נאמר ותרד פלאים ובמיתת צדיקים נאמר לכן הנני יוסף להפליא את העם הזה הפלא ופלא ואבדה חכמת חכמיו. י"ל דבס' תורת משה והגאון מו"ה אלעזר ניסן זצ"ל פירשו מה שאמרו חכז"ל ירושלמי יומא פ"א ה"א וילקוט תהלים קנ"ז כל דור שלא נבנה בית המקדש בימיו כאלו נחרב בימיו. הכוונה הוא עפ"י מה שאמרו חכז"ל שכיון שנחרב ביהמ"ק נתכפר לישראל כל עונותיהם שנאמר תם עונך בת ציון. ומעתה י"ל שכמו שאז בימי חורבן הבית נתכפר לישראל עונותיהם עבור שהצטערו על חורבן הבית כן בכל דור ודור בעת שישראל מצטערים על חורבן ביהמ"ק הקב"ה מוחל להם כל עונותיהם וז"ש כל דור שלא נבנה בית המקדש בימיו מכפר עונותיהן של ישראל כאלו נחרב בימיו עכ"ד הנעימים ובזה מיושב סתירה הנ"ל דגם הש"ס דר"ה סובר כדעת הילקוט דמיתת צדיקים עוד יותר גדולה מחורבן ביהמ"ק רק שם באו להורות מאחר שהתקינו נביאים שיהי' מתענין בכל שנה על חורבן ביהמ"ק וכן הוקבע תענית על מיתת צדיקים בא ללמד ששקולים הם שכמו שהאבל על חורבן ביהמ"ק מכפר בכל שנה ושנה על ישראל כמו כן מיתתן של צדיקים בכל שנה ושנה אם מצטערין על העדרן מכפרת עונותיהן של ישראל כמו בעת שנסתלקו וכן מבואר בזוה"ק שאם אדם מצטער ומוריד דמעות ביום הכיפורים בעת קריאת מיתת שני בני אהרן מובטח לו שלא ימות לו בן בחייו ויתכפרו עונותיו ולפי"ז יובן כוונת ר' חייא בר אבא שבא לומר שלכך מזכירין מיתת בני אהרן ביים הכפורים ללמדך "שכשם" שיוה"כ מכפר פירוש שבכל שנה ושנה כל ימי עולם יוה"כ מכפר "כך" מיתת צדיקים מכפרת בכל שנה ושנה בעת שמזכירין מיתתן ומצטערים על העדרם וע"ז מביא ראי' מנין שיוה"כ מכפר לעולם עיצומו של יום כל ימי עולם שנאמר כי "ביום הזה" יכפר וכתב רש"י בפ' וירא עה"פ אשר יאמר היום כל זמן שקוראין זה הפסוק ושוב מביא ראי' נפלאה שגם מיתתן של צדיקים מכפרת לעולם משאול דמבואר בפרקי דר"א פרק י"ז שזו המעשה היתה שלשה שנה אחר מיתת שאול אעפי"כ כתוב