משמרת אלעזר קלב

כחם וכל אחד צריך לקבל על עצמו איזה מידה טובה שהי' נזהר בה זה הצדיק הנפטר. אמנם עדיין אין זה מעלה ארוכה כי מי ומי יערב לנפשו לקבל על עצמו שישלים תענוג שהי' לו להקב"ה מזה הצדיק ראש הדור. אמנם יש תקנה לזה אם הנשארים הם באחדות ובאגודה אחת וכל אחד משלים איזה דבר אז בהצטרפות כולם יחשב כאלו הי' הצדיק עוד חי ועומד ומשמש לפני ה'. וזו כי תשא את "ראש" בני ישראל אם יגרמו עונות הדור שיסתלק הצדיק ראש הדור מלשון ישא פרעה את ראשך, אז אמר הקב"ה חייבין לי ישראל כי הם גרמו בעונותיהם לבטל תענוג השי"ת מצדיק זה שהי' מרכבה לשכינה ע"כ כדי שלא יהי' נגף צריך כל אחד להשתדל להשלים החסרון ונתנו איש "כפר נפשו" פירוש כפר נפשו של הצדיק שנפטר וע"ז תמה משה מי יוכל ליתן כפר נפשו של צדיק הדור שנסתלק, וע"ז הראה לו הקב"ה מחצית השקל ואמר לו זה יתנו ופירשו המפרשי' שענין מחצית השקל הוא להורות שחל איש ישראל הוא רק פלג גופא בלי שאר ישראל וא"כ אם יהי' באהבה ובאגודה יחד אז אפשר שרבבות אנשי' יוכלו להשלים החסרון מהסתלקות ראש הדור כי כל אחד יקבל על עצמו איזה מדה והנהגה טובה וע"י אחדות יחשב לכל אחד כאלו השלים הכל כי כל מעשיה' אגודים וצמודים: סג) בפ' אמור בפסוק אמר אל הכהנים בני אהרן ואמרת אליהם לנפש לא יטמא בעמיו ויל"ד דהול"ל למת לא יטמא, וי"ל בהקדים לתת טעם על מצות התוה"ק שהכהני' לא יטמאו למת, ולקרובי' מותרין לטמאות. וכהן גדול גם לקרוביו אינו רשאי לטמאות ולמת מצוה גם הוא צריך לטמא עצמו, ואם כן ודאי חק הוא מ"מ מצוה לקרב אל השכל ואמרתי עפ"י אפיקי יהודא שפירש המדרש אמר אבא כהן ברדלא יוסף קטנן של שבטי' הי' ולא יכלו אחיו לעמוד בתוכחתו כדכתיב ולא יכלו אחיו לענות אותו כי נבהלו מפניו אנו כשנעמוד בדין עאכו"כ ודקדק מה זה שדייק קטנן של שבטים הי'. ועוד הלא אין שום דברי תוכחה מוזכר אז בדברי יוסף ומה זה שאמר שלא יכלו לעמוד בתוכחתו הוא שאל אותם רק העוד אביכם חי וע"ז נאמר שלא יכלו לענות אותו ופירש דלכאור' יש להפליא על שאלתו הלא כבר לפני זה בעת בואם שאל אותם על שלום אביהם והם השיבו לו שלום וא"כ מה זה שכפל עתה שאלתו הלא בנתים לא הי' אצל יעקב, אלא ודאי ששאלתו הי' שיאמרו העוד אבי חי בזו הרגע כי אם מסתלק צדיק מן העולם צריכין להרגיש זאת אם אתם צדיקים מכח הקדושה שנחסרה מן העולם וע"ז נאמר ולא יכלו אחיו לענות אותו כי נבהלו מפניו. והנה באמת הי' להם להשיב תשובה נוצחת והוא כי הנה מצינו באותו יום שהלך אלי' הנביא בסערה השמימה בכל מקום שהי' אלישע הולך באו בני הנביאים לקראתו ושאלו אותו הידעת כי היום לקח ה' אדניך מעל ראשך והוא השיב ידעתי והוא תמוהא שתלמידים ישאלו את רבם אם הוא יודע מה שהם יודעין ופי' האר"י הקדוש דהנה בלב האדם הוא משכן החיות וע"כ בעת פטירת האדם מתים מקודם הרגלים והאברים הרחוקים מן הלב ואח"כ הקרובים אליו מאחר שמקור חיות כל האברים הוא בלב ולכך מיד בעת התחלת המיתה כבר מתו אברים הרחוקים מן הלב ואברים הקרובים אל הלב אינן מתים רק סמוך לגמר מיתת הלב. ווה הענין ממש בהסתלקות גדול הדור שהוא משכן החיות מרגישין הרחוקים ממנו הרגלים קודם שמרגיש ההסתלקות מי שהוא קרוב אצל וזו ששאלו התלמידים אנו שאנו רחוקים מאלי' הנביא כבר אנו מרגישין הסתלקותו אבל אתה קרוב מאוד לאלי' ויכול להיות שעדיין אינך מרגיש מיתתו והשיב שהסתלקותו כבר סמוך כ"כ עד שגם אני מרגיש בהעדרו. והנה לפי"ז הי' לאחי יוסף להשיב לו יכול להיות שאתה מרגיש הסתלקות אבינו כי אתה קטנן של שבטים בבחינת רגלים ואנו שאנו מקורבם יותר אליו עדיין אין מרגישים ואעפי"כ לא השיבו לו כי נבהלו מפניו אנו שאין לנו טענה נוצחת לזכות בדין עאכו"כ ולפי"ז יפה אמר שלא יכלו לעמוד בתוכחתו כי הוא הוכיח אותם שאם הם צדיקים צריכין להרגיש בחסרון קדושה: והנה בדברי האר"י הקדוש יתבאר לנו מצות טומאת כהנים דבכל נפש ישראל המסתלקת מן העולם מסתלק חלק קדושה מן העולם כי כל נשמות ישראל נאצלות ממקום קדוש גבוה מאוד וכדכתיב ויפח באפיו נשמת חיים וכל הנופח מעצמו נופח ומאחר שכן צריך הצדיק להרגיש חסרון קדושה הנעדרת מן העולם אמנם הצדיקים הגדולים הקרובים אל מקור החיות והקדושה הם מתאחרים להרגיש העדר הקדושה. והנה הקב"ה בחר בשבט כהנים להיות קדושים וטהורים יותר מכל ישראל ולכך צוה שכל עוד שיש כאן ישראל אסור לו לטמאות למת כדי שיראו קדושתו ושהוא מרומם משאר העם שבעת ששאר העם כבר מרגישין בהעדר הקדושה הוא עדיין אינו מרגיש לפי שהוא