משמרת אלעזר קכז

מתגולל ביסוריו נכמרו רחמיו ושאל בבכי אם אין במחוז הזה איזה רופא שיקראו אותו והשיבו לו שיש כאן רופא אחד וכבר הי' אצל בנו ונתן לו רפואות והנה האב המתין שיבא הרופא וידבר עמו אודות בנו ושלח אחריו לקרא אותו ולאחר איזה שעות בא הרופא והכיר אותו שזה הוא האיש שהי' דר בעירו שהוא ריק ובער מכל חכמה ומלא אכזריות וכשראה זאת התחיל לצעוק במר נפשו המזה האיש יבא רפואה לבני כעת אני רואה שמכת בני אנושה עד לאין מרפא והנמשל מובן כי אנו חולים בחולי הנפש והגלנו הקב"ה בין האומות שהן אכזרים גדולים נגד ישראל וכמו שאמר הנביא מיד אחר זה פצו עליך פיהם כל אויביך שרקו ויחרקו שן וכשראה זאת הנביא שהם יהי' רופאים שלנו צעק במר נפשו עתה אני רואה כי גדול כים שברך מאחר שאני רואה "מי ירפא לך" מי יהי' הרופא שלך הכי אוה"ע שהן רוצים לכלות את ישראל ולבטל מהם התוה"ק יהי' הרופאים: מח) מה שמדמה הנביא שברינו לשבר הים י"ל דצדיקים משפיעים שפע לישראל בזכות תורתם ומע"ט שלהם כמאמרם ז"ל ברכות י"ז כל העולם כולו ניזון בשביל חנינא בני ועיין מה שכתבתי בענין זה בחלק אור עולם אות מ"ז, וע"י סילוק הצדיקים השפע מתמעטת והפרנסה דחוקה ואמרו חכז"ל פסחים קי"ח שקשין מזונותיו של אדם כקריעת י"ס, וזו גדול כים שברך שקשין מזונותיך כקריעת הים דהיינו שבר הים כי מי ירפא לך כי אין כאן מי שישפיע לך כי נסתלקו הצדיקים בעונות הדור: מט) באיכה ג' פסוק ל"ט מה יתאונן אדם חי גבר על חטאיו, צ"ב למה כינה אותו בשם אדם חי, י"ל דלכארה יש לאדם טענה אם חטא שאין זה חטאו רק היצה"ר שבקרבו הסיתו לכך וחטאיו הם וכמו שאמרו חכז"ל ילקוט אחרי עה"פ ונשא השעיר נוטל הקב"ה עונותיתם של ישראל ונותנם בראש השעיר כי הס"א גרם החטאים, וכן אמרו חכז"ל סוכה נ"ב ב' אלמלי ג' מקראות נתמוטטו רגליהן של שונאי ישראל ואחד מהן אשר הרעותי מיכה ד' שבראתי היצה"ר אמנם באמת כל זה מחסדי השי"ת עלינו וחפץ לזכות את בניו אבל בדין אין לנו שום טענה כי הקב"ה נתן בנו פח לכבוש את היצה"ר ולהפכו לטוב וא"כ אם לא עשינו כן האשם בנו ואין לתלות בהיצה"ר כי הבא לטהר מסייעין אותו שבת ק"ד ואם הי' רוצה הי' בכחו לכבוש היצה"ר והפלא"ה כתב בכתובות ס"פ המדיר כי לכן יעקב אבינו לא מת ונקרא חי לפי שכבש את היצה"ר והפכו לטוב וס"ם באתב"ש ח"י ופירש בזה מאמר חכז"ל יומא ע"ב זכה נעשה לו סם חיים לא זכה נעשה לו סם המות. ואני אמרתי כי זה הטעם שכל דברים הממיתים נקראים ס"ם כי המיתה בא ממלאך המות שהוא סיטרא דמיתה ולכך נקראים כל דברים הממיתין על שמו ס"ם. ובזה אמרתי טעם למה שנתנה התורה שיעור מי מקוה מ' סאה כי הטומאות באו מסיטרא אחרא והמקוה בא לטהר הטומאות ולכך ניתן השיעור מ' סאה לעומת הס"ם וזה לעומת זה עשה אלקים ולפי"ז אין לאדם להתנחם בחטאיו כי הם חטאי היצה"ר מאחר שבכחו להפך היצה"ר לטוב ולהקרא ח"י וז"ש מה יתאונן אדם ח"י מאחר שהקב"ה נתן בך כח להיות אדם ח"י א"כ מה יש לך להתאונן על היצה"ר ולתלות בו חטאיך "גבר על חטאיו" דייקא שהם חטאי עצמו כי אם הי' רוצה הי' יכול לכבוש היצה"ר: נ) בפסוק נחנו פשענו ומרינו ובמסורה ע"ז עיין בחלק תשועה בישראל אות ל"ד ל"ה ל"ו ובחלק אורה ושמחה אות ט': נא) באיכה ד' בפסוק איכה יועם זהב ישנא הכתם הטוב תשתפכנה אבני קדש בראש כל חוצות. בני ציון היקרים המסולאים בפז איכה נחשבו לנבלי חרש מעשי ידי יוצר ויל"ד דהו"ל להקדים איכה לפני בני ציון היקרים כמו שהקדימו בפסוק שלפני זה. י"ל דהנה איתא באיכה רבתי שאבני קודש הכוונה תלמידי חכמים. או שקאי על יאשי', וכתב היע"ד דאם אין נוהגין כבוד בצדיקי הדור אז הקב"ה מסלק אותם ונתן משל לזה למלך שקבע דירת בנו בעיר אחת והי' לאנשי המקום פרנסה רבה עי"ז ולזמן מה שהורגלו בזה לא נהגו בו כבוד כראוי' והחזירו המלך לביתו. ובספר תכלת מרדכי דף י"ד כתב דבר נפלא שהקשה למה הצדיקים נתפסין בעונות הדור הא הדין דאין בע"ח גובה מה"ת מעדיות רק מזיבורית ואם יש להקב"ה חוב על ישראל האיך יכול לגבות חובו מעדיות בצדיקים שבדור. אמנם אם יזלזלו בכבוד צדיקי הדור וא"כ נחשבים אצלם לזיבורית ולכך יכול הקב"ה לגבותם בחובו. לפי"ז השני פסוקים הם קושיא ותירוץ כי בפסוק הראשון הקשה האיך אפשר שתשפכנ' אבני קודש בראש כל חוצות ונתן טעם לזה בני ציון היקרים המסולאים בפז איכה נחשבו לנבלי חרש מעשי ידי יוצר והכוונה שאצל ישראל נחשבו לנבלי חרש ולכך יכול הקב"ה לגבות אותם בחובו כפי' התכלת מרדכי או לכך מסלקם הקב"ה לפי דברי היע"ד ולפי"ז מובן למה לא הקדים איכה כי הפסוק