משמרת אלעזר קכד

דבר זה ושמים אותם כשונאי המדינה. והנה דרשו חכז"ל תענית ל' כל המתאבל עלי' זוכה ורואה בשמחתה וכל שאינו מתאבל אינו זוכה ורואה בשמחתה, וכתיב ישעי' ס"ב נשבע ה' בימינו ובזרוע עזו אם אתן את דגנך עוד מאכל לאויביך וגו' הרי שנשבע ה' בימינו לגאלנו וימינו כביכול ממושכן אצלינו לגאלינו לפי"ז יובן פירוש הכתוב עפ"י מה שדרשו חכז"ל מגילה כ"ט גבי זכור את אשר עשה לך עמלק וגו' לא תשכח, ששכחה הוא בלב וזכירה הוא בפה, וזו אם אשכחך ירושלי' דהיינו שלא אתאבל גם בלב כענין שכחה שהוא בלב אז אין אני כדאי להגאל ותשכח ימיני היינו ימין ה' שממושכן אצל ישראל שיגאלם. אבל אם לא "אזכרכי" דהיינו בדיבור כענין זכור בפה ואם לא אעלה במעשה את ירושלים על ראש שמחתי זה אין ראי' שאני איני מתאבל כי זה יהי' רק מחמת אונס ונשא משלו לומר תדבק לשוני לחכי אם לא אזכרכי פירוש שלא יהי' בכחי לדבר כי יהי' דבוק לשוני לחכי מחמת אונס אם לא אזכור אותך בפה, אבל בלב שעל זה לא שייך אונס אמר שאם אשכחך בלב אז ראוי אני לקבל העונש שתשכח ימיני: מ) באיכה א' גלתה יהודה מעני ומרב עבודה היא ישבה בגוים לא מצאה מנוח כל רדפי' השיגוה בין המצרי' עיין בחלק תשועה בישראל אות כ"א: מא) במ"ר איכה אלו זכיתם הייתם קורין ונתנך ה' אלקיך לראש ועכשו שלא זכיתם אתם קורין הי' צרי' לראש איכה א' י"ל דאמרו חכז"ל מגלה ט"ז ישראל נמשלין לכוכבים ונמשלין לעפר כשהן עולין עולין לככבי' וכשהן יורדין יורדין עד לעפר. וטעם הדבר כי ישראל נבחרו להיות ממלכת כהנים וכמו שהכהני' מורי התורה לישראל כן כל אומה הישראלית כהני' לאוה"ע לפרסם להם מציאות הבורא ב"ה. וזה אפשר על שתי פנים או שהם זוכים ואז עולין לגדולה עד לשמי' ויראו כל העולם שאי אפשר בדרך הטבע לבא לגדולה כזו וכל אחד מוכרח להודות שיש אלקים בישראל, ואם ח"ו אין זוכין אז הם נופלי' שלא כדרך הטבע עד שברי' שפילה שבעולם יהי' לו ממשלה עליה' וירדו עד לעפר וגם נפילתם שלא כדרך הטבע ויראו שעונש כזה בא רק בהשגחה והנה אם המושל יעשה לאדם רעה יסבול וישתוק ואם יחרפהו לא ישיב לו מאחר שיודע שכח וממשלה בידו להרע לו עוד יותר אבל אם אדם כערכו יעשה לו איזה עול לא ישתוק רק ישיב לו כגמולו לא כן ישראל בימי גלותם גם מעכו"ם שפל ונבזה צריכין לסבול כל החרופין כמו שדרשו חכז"ל גיטין נ"ו עה"פ איכה א' הי' צרי' לראש כל המציר לישראל נעשה ראש וא"כ קרוב להיות שגם זה השפל והבזוי כיון שהוא שונא ישראל עוד יעלה לגדולה כמו שספרו חכז"ל במס' מגלה ט"ז שהמן הי' ספר בכפר קרצום ואח"כ עלה לגדולה עד שנעשה שני למלך ולכך צריכין ישראל להיות כפוף אפי' נגד בזוי ומשופל וזו ירידה עד לעפר והתכלית כמו שכתבתי כדי שידעו כל העולם שיש בורא מנהיג העולם וז"כ המדרש אלו זכיתם הייתם קורין ונתנך ה' אלקיך לראש לכל העולם עליון על כל ועי"ז יתודע לכל העולם מציאות הבורא ב"ה ועכשו שלא זכיתם אתם קורין הי' צרי' לראש ועי"ז אתם מוכנעים תחת כל העול' אפי' לנגד שפל ובזוי וזו ההיפך ממש ממה שהי' בעת שזכו כי רק באופן זה אם ירדו עד לעפר שלא כדרך הטבע יתודע על ידיהם מציאות הבורא ב"ה: מב) בפסוק איכה א' כי ה' הוגה על רב פשעי' איתא באיכה רבתי יכול על מגן ת"ל על רב פשעי' בהקדים לבאר הפסוק בפ' כי תשא ונקה לא ינקה פקד עון אבות על בנים ויל"ד כפילות הלשון "נקה ינקה" ובברכות ז' פריך מקרא דאיש בחטאו יומת וי"ל בעת שהקב"ה מתנהג במידת הרחמי' אז אינו פקד עון אבות על בנים ובעת שמתנהג במידת הדין אז פקד גם עון אבות על בנים, ואיתא בספה"ק דאל"ף בי"ת שלנו כסדר רחמי' ואתב"ש שהוא מהופך הוא דין. והנה בתיבות ונק"ה ינק"ה יש השם הוי"ה ב"ה וגם שתי פעמי' ק"ן שהוא בגמטרי' ש'. וכן השם הוי"ה ב"ה בלשון אתב"ש הוא מצפ"ץ שהוא בגמטרי' ש' ראינו שבתיבות ונקה ינקה השם הוי' ב"ה מהופך קודם ו"ה ואח"כ י"ה שאז מורה על דין כמבואר בס' תורת משה פ' עקב בפסוק ואשברם לעיניכם וגם ש' שהוא בגמטרי' השם באתב"ש הרי שמיירי בדין אז פקד עון אבות על בנים לכן בפ' יתרו אמר כי אנכי ה' אלקיך פקד עון אבות על בנים פירוש כשמהפכין מידת הרחמים למידת הדין אז פוקד עון אבות על בנים. וז"כ המדרש כי ה' הוגה דמשמעו שבמידת רחמים ענש אותם וע"ז אמר המדרש יכול על מגן פירוש שגם אם הם בעצמ' לא חטאו ענש אותם בעון אבותיה' ונימא שגם במידת הרחמי' פקד עון אבות על בני' ת"ל רב פשעי' דייקא פי' שהם בעצמם חטאו ובחטאתיה' באו עליה' העונשי': מג) בפסוק חטא חטאה ירושלי' איתא באיכה רבתי וכי אוה"ע אינן חוטאין אלא