משמרת אלעזר קטו

גבי עגב. י"ל היע"ד בחלק ראשון בדרוש י"א כתב דגם לר' נתן דס"ל ארבע משמורות הוי הלילה עכ"פ מודה דלאחר החורבן רק ג' משמורות הוי הלילה ודוקא בזמן שביהמ"ק קיים פליגו אבל לאחר החורבן שנתמעטו כנפי החיות כדאיתא במס' חגיגה י"ג שאמרו בהן שירה לכ"ע שלש משמורות הוי הלילה. והטעם שנתמעטו משום דבחצות הלילה שהי' דרכם לשורר עתה מזמן חורבן ביהמ"ק קבעו הקב"ה לבכי ולאבל וא"כ אין דרך שישוררו בזמן שהקב"ה מתאונן על חורבן מקדשו עכ"ד. ואיתא בגמרא דברכות ג' ב' דדוד הוי ידע זמן חצות לילה מכוון כדאמר חצות לילה אקום להודות לך שהי' לו כנור תלוי' למעלה ממטתו וכשהגיע חצות לילה רוח צפונית מנשבת בו והתעורר לקום. וי"ל דלא במקרה אירע שלקח דוקא כנור ולא כלי זמר אחר דהנה הגאון בעל תקלין חדתין הביא בשם הגאון מו"ה אלי' מווילנא זי"ע דגם הנגונים הנהוגים בישראל קבל משה מסיני, ומאחר דכתיב והחיות ישוררו והכרובים יפארו ושרפים ירונו נראה מזה שאין שיר אחד מהן דומה לשל חבירו ולכך אפשר לומר שאותו שיר ששררו המלאכים במשמורה שני' בחצות הלילה הי' מעין נגון הכנור ולכן לקח דוד לחצות הלילה ג"כ כנור דייקא שהיא מעין דוגמא לשירת המלאכים באותו זמן. ומעתה יובנו היטב דברי התרגום שאצל עגב אמר רק שבגולה אין קולו יפה ונמשל לקול בכי אבל אצל כנר אמר שמשש נהפך לאבל כי בחצות הלילה שהי' זמן נגון הכנור נהפך לאבל לקונן על חורבן בית תפארתנו ובטל שיר החיות ולכך לא קאמר שנמשל לאבל רק שנהפך ממש לאבל. ומעתה מתקו דברי התרגום בישעי' שתרגם גבי כנור "פסקת" כי לאחר החורבן נפסקו שתי כנפות מהחיות אותן ששרו בהן בחצות הלילה שהי' מעין הכנור ולכך תרגם אצל כנר פסקת שנפסק ממש קול הכנור כי נפסקו כנפי החיות ששרו בהן בחצות הלילה ובזה מבואר בתהלים מ"ג בפסוק שלח אורך ואמתך המה ינחוני יבואונו אל הר קדשך ואל משכנותך, ואבאה אל מזבח אלקים אל קל שמחת גילי ואודך בכנור אלקי' אלקי דיל"ד למה בכנור דייקא ולפי דברינו יובן לפי שמעת החורבן נתבטל קול נגון הכנור לזה אמר כשיבא הגואל צדק אז ישוב לשורר בקול כנור לפניו, ובזה מובן גם הפסוק בתהלים ע"א גם אני אודך בכלי נבל אמתך אלקי אזמרה לך בכנור קדוש ישראל דהנה בתהלים נ"ז אמר עורה כבודי עורה הנבל וכנור אעירה שחר שמוכח משם שנבל וכנור ענין אחד להם שבהם הי' מעורר השחר לקום בחצות הלילה וזה נתבטל מעת חורבן ביהמ"ק לכך אמר שבעת הגאולה ישוב לנגן בכלי זמר אלו ועוד ישוב ינחמנו. יט) בישעי' סי' מ' בפסוק כי נרצה עונה כי לקחה מיד ה' כפלים בכל חטאתי' צריך ביאור דהשי"ת מצטער אם צריך לענוש אותם והאיך יעלה על הדעת שיענשם בעונש יותר גדול מהמגיע להם וגם לבאר הכוונה באמרו כי נרצה עונה. וגם לבאר אמרו בכל חטאתי' בבי"ת ויותר הי' צודק לכתוב ככל חטאתי' בכ"ף וי"ל דהנה בבא אל איש ישראל המאמין בה' איזה יסורין לבד ממה שיכאיבו לו גוף היסורין אשר כל אדם מרגיש בהן אם יבאו עליו עוד יותר הרבה מזה מכאיב לבבו כי הוא יודע דלא חשיד קב"ה דעביד דינא בלא דינא כדאי' ברכות ה' ובאו אלו היסורי' עליו לעונש על שחטא נגד ממ"ה הקב"ה וזה הוא עגמת נפש עד אין שיעור ואין להעריך כלל יסורי הגוף מהעונש ליסורי הנפש המשכלת מזה הידיעה שחטא נגד הבורא ב"ה. ואם הי' באים אלו היסורים ממש על עכו"ם לא הי' מרגיש חלק האלף מהיסורי' שסובל הישראל המאמין בה' ז"כ כי לקחה מיד ה' פירוש שזו הידיעה שאלו היסורי' באו מה' אב הרחמים "כפלים" הוא מרגיש בכפלים "בכל חטאתי'" פירוש בשביל חטאתי' פירוש שזו הידיעה שהעונש בא להם עבור חטאתיהם הוא מגדיל ומרבה הכאב כפלים והנה אם אדם חוזר בתשובה מחמת העונש מתחרט על החטאים כדי שיופסק העונש זה הוא תשובה מיראה אבל אם יסוריו מכאיבים לו מאוד לפי שמתחרט מעומק לבבו על החטאים ויותר יכאיב לו זה הידיעה שחטא נגד ה' מהיסורי' ממש שבאו עליו זה ודאי מקרי חוזר בתשובה מאהבה שאוהב את הבורא ב"ה והנה בתשובה מאהבה נתהפכו הזדונות לזכיות יומא פ"ו על כן אמר כי "נרצה עונה" שמעונות שלהם נעשה רצון הבורא ב"ה והוסיף ואמר קול קורא במדבר פנו דרך ה' ישרו בערבה מסילה לאלקינו פירוש שגם במקום שלא הי' דרך מעולם יעשו דרך לה' והכוונה שגם העבירות שהי' נגד רצון השי"ת נעשה מהם רצונו כי נתהפכו לזכות: כ) בישעי' ס"ב בפסוק על חומתיך ירושלים הפקדתי שומרי' כל היום וכל הלילה תמיד לא יחשו המזכירי' את ה' אל דמי לכם. ואל תתני דמי לו עד יכונן ועד ישים את ירושלי' תהלה בארץ וצריך ביאור הכוונה באמרו אל דמי