משמרת אלעזר קיד

להנאתכם מתכוונין, על דבר פעור על מה שדברו להם דברי פיוס מענין הפעור כי אין זה רק ביוש לע"ז, וכן "על דבר" כזבי בת נשיא מדין "אחתם" שדברה להם כאלו היא אחותם של ישראל באהבה ובאחוה שמסרו עצמם לזנות כדי שיהנו בני ישראל וכל כוונת' להכשיל את ישראל בעצת בלעם על כן צוה הקב"ה להכות אותם לבלתי יהי' לישראל למכשול ומזכרת עון ומזה יבינו כי אם נותנין גדולה לישראל הוא רק לרעתם: בזה יתפרש כוונת הפסוק בפ' תצא לא יהי' כלי גבר על אשה ולא ילבש גבר שמלת אשה ותמוהא למה שינתה התוה"ק באיש מבאשה ועיין בפנים יפות. וי"ל דהנה יש להפליא על שאינו מבואר מפורש בתורה לאו על הוצאת ז"ל. ומצאתי בספר ארץ חמדה שהטעם לפי שהוא העון החמור שבכל העונות כמבואר בזוה"ק שהתשובה על עון זה קשה עד מאוד ומטעם זה העלימה תוה"ק לאו הזה וכתבה רק ברמז כי אם הי' כתוב מפורש לא הי' תקומה ח"ו לשארית ישראל, ואמרו חכז"ל ע"ז כ' שאם מהרהר אדם ביום הוא בא לידי טומאה בלילה. ומעתה יובן כי תיבת "כל" הוא מחשבה כמו בנכליהם אשר נכלו ולכך שינתה התוה"ק את לשונה כי בלאו זה נכללין שתי דברים לא יהי כלי גבר על אשה דהיינו שלא יהי' מחשבתו של איש על אשה שלא יהרהר ביום וגם כפשוטו להזהיר הנשים מללבוש בגדי אנשים: טז) בפ' בחקתי בפסוק והלכתי עמכם בחמת קרי ויסרתי אתכם אף אני שבע על חטאתיכם ויל"ד דתיבות אף אני כמיותרין וי"ל שבא הכתוב להורות לנו רחמי אבינו שבשמים על בניו כי גם אם ירבו לחטוא ויצטרך להענישם בכל זה יכאב לבו ובכל צרתם לו צר וז"ש ויסרתי אתכם "אף אני" כביכול נוטל חלק ביסורים של ישראל כי גם בעת שיחטאו לא זז מלחבב אותם: ובדברינו יש לפרש הקרי והכתיב בפסוק בכל צרתם לו צר עפ"י שפרשתי מה דאיתא בשוחר טוב הובא בילקוט כאן עה"פ אם תמצאו את דודי מה תגידו לו שחולת אהבה אני וז"ל איני לא חולי מעים ולא חולי ראש ולא חולי עינים רק חולת אהבה כי הנה ישראל קדושים הגם שהם סובלים יסורים גדולים בגולה אעפי"כ אין צועקים לישועה רק ע"ד כבוד שמו הגדול. והנה על זה שישראל הם מחוסרי פרנסה כי קטן יעקב ודל אמר איני חולי מעים שהגם שחסר להם לחמם אינו חולין עבור זה. והנה עוד יותר קשה מזה שישראל הולכין בקדקוד כפוף לפני שונאי ישראל ונכנעים תחתיהם וע"ז אמר איני חולי ראש שהגם שהולכים בקדקוד כפוף אין חולין על זה, ועוד יותר קשה מזה אם להם יחסר לחמם ורואים בשונאי ישראל שהם יושבים בשלוה וע"ז אמר איני חולי עינים שהגם שרואים שונאי ישראל בשלוה אעפי"כ אין חולין על זה רק על זה הם חולים על שרואים חילול שמו הגדול וזו חולת אהבה אני. וז"ש בכל צרתם הגם שיש להם צרות הרבה לא צר אין מרגישין זה ומה הן מרגישין כי לו צר על כי לו כביכול צר: יז) בפ' האזינו בפסוק שאל אביך ויגדך זקנך ויאמרו לך י"ל שבא הכתוב לחזק לבינו לבל נבעט ביסורים רק נקבל אותם באהבה ונדע כי אם באו יסורים עלינו הוא הכל לטובתינו וע"ז נאמר הצור תמים פעלו כי כל דרכיו משפט, והרבה פעמים יוכל אדם לראות שיחשוב על איזה דבר שהגיעו שהוא לרע לו ואחר כמה שנים הוא רואה בעין שכלו שהי' לו בזה טובה גדולה וז"כ הפסוק הלה' תגמלו זאת עם נבל שאינו מכיר טובה, האיך אפשר לחשוב על ה' שהוא רוצה להרע לנו הלא הוא אביך קנך וכאשר ייסר איש את בנו ה' אלקיך מיסרך, זכר ימות עולם בינו שנות דר ודר ויספרו לך כמה ענינים שלפני מאה שנה חשבו דברים אלו לרעה ואח"כ בעיניהם ראו שהי' הכל טובה גדולה מאתו ית"ש וע"ז בא הכתוב להוסיף נסה נא באיזה ענין שאתה חושב לרע לך אם תשאל את אביך "ויגדך" יאמר לך שהם דברים קשין כגידין ואם תשאל אותו דבר עצמו לזקנך שהוא כבר מנוסה בהרבה דברי' ורוב שנים יודיעו חכמה "ויאמרו לך' הוא יאמר על זה הדבר עצמו שאביך אמר שהם דברי' קשין כגידין שאינו כן רק הוא אמירה רכה לטובתך כי הוא כבר נסה באלה ויודע כי כל מה דעביד רחמנא לטב עביד, אולם ר' בחיי יתרו עה"פ ותגיד לבני ישראל כתב שרק אם כתיב תגיד ביו"ד אז משמעו דברים קשים כגידין: יח) בישעי' כ"ד פסוק ח' שבת משוש תפיס חדל שאון עליזים שבת משוש כינור, ויש לתמוה על התרגום שם דבפסוק אחד מתרגם תיבה אחת בשתי אופנים כי אצל תפים תרגם תיבת שבת "בטלת" ואצל כנור תרגם תיבת "שבת" "פסקת" חדות כנורא, ובאיוב ל' פסוק ל"א ויהי לאבל כנרי ועגבי לקול בכים תרגם המתרגם והוה לאבלא כנרי ואבובי אמתיל לקל בכין וצריך ביאור למה לא אמר גם גבי כנור שנמשל לאבל כמו שאמר