משמרת אלעזר קיא

להראות למשה מקום כסף וזהב שיקח ממנו לעבודת המשכן כמו שהראה לו הלוחות שדרשו חכז"ל נדרים ל"ח עה"פ פסל לך הפסולת שלך היא ומכאן נתעשר משה ותירץ כי הקב"ה היודע עתידות ידע שיבא עת שיחטאו ישראל עד שיתחייבו ח"ו כלי' לכך צוה שיעשו המשכן והמקדש משלהם כדי שאם יתחייבו יחרב המקדש בעונותיהם וישפוך חמתו על עצים ואבני' כדי להציל את ישראל עכ"ד והנה כל זמן שישראל הולכים בדרכי התורה ומקיימים מצות השי"ת אין ראי' מזה שהקב"ה אוהב את ישראל כי מעשיהם הטובים גורמים האהבה אבל אם גם בעת שיחטאו לא סר מאהבתם ועושה כל טצדקי להצילם זה הוא ראי' ברורה על אהבתו אותם וגודל חסדו עליהם ולפי"ז מובן כוונת המדרש שהי' קשה לו על הפסוק ויקחו לי תרומה קושית הישמח משה למה צוה לעשות המשכן מכספם א"ו כדי להצילם מכלי' בעת שיחטאו לפניו וע"ז הביא הפסוק אהבתי אתכם אמר ה' ואם תאמר במה אהבתנו אולי רק מעשינו הטובים מכל האומות גרמו האהבה וע"ז אמר הלא אח עשו ליעקב אפי' בשעה שיחטאו ויהי' דומים לעשו גם אז ואהב את יעקב וראי' מציווי המשכן לעשות מכספם: י) עוד איתא במדרש ע"ז הפסוק משל למלך שהי' לו בת יחידה והשיאה לאחר אמר לו לפרוש ממנה אינני יכול שלא לתתה לך ג"כ אי אפשר בבקשה ממך כל מקום שאתם הולכים עשו לי חדר קטן להיות עמה לכך כתיב ועשו לי מקדש וי"ל עפ"י שביארנו בחלק אור עולם אות ו' ולקמן אות כ"א והיוצא משם דגם שע"ז אסור לנו לעבוד גם באונס ומחוייבין להרג ואל לעבור וא"כ הו"ל דין ישראל כדין המגרש את אשתו ואינו מתירה לאדם אחר שאין זה כריתות אבל מ"מ ריח הגט מיהו הוי ופוסל לכהונה ולכך אם יגרש אותנו ה' יהי' אסור לו להחזיר אותנו מאחר שמתנהג ככהן שנאמר ויקחו "לי" תרומה לזה מה עשה הקב"ה לא עזב את בניו כרגע וכל מקום שגלו ישראל שכינה עמהם מגילה כ"ט ומעולם לא גרשם ממנו ולכך כל זמן שישראל ישובו בתשובה יחזיר אותם אליו וז"כ המדרש מאחר דכתיב ויקחו לי תרומה שמזה מוכח שהקב"ה מתנהג ככהן לכך אי אפשר להקב"ה לפרוש עוד מישראל על פי התורה כי אז תהי' אסורה לחזור אליו דעכ"פ ריח הגט הוי ופוסל מן הכהונה לכך אמר כל מקום שתגלו עשו לי דירה קטנה ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם שתהי' תמיד השכינה עמהם כדי שאם יחזרו בתשובה יהי' אפשר לו להחזירם אליו: יא) בפסוק ככל אשר אני מראה אותך את תבנית המשכן ואת תבנית כל כליו וכן תעשו ואיתא במדרש בזה"ל בן זומא אומר מצינו פסוק הכולל יותר בתורה שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד בן ננס אומר מצינו פסוק הכולל יותר ואהבת לרעך כמוך שמעון בן פזי אומר מצינו פסוק הכולל יותר את הכבש אחד תעשה בבקר עמד רבי פלוני על רגליו ואמר הלכה כבן פזי שנאמר ככל אשר אני מראה אותך את תבנית המשכן ואת תבנית כל כליו וכן תעשו י"ל בהקדם הא דאיתא במס' מגלה כ"ח שאל רע"ק את ר' נחוני' הגדול במה הארכת ימים אתו גוזי וקא מחי לי' סליק יתיב ארישא דדיקלא א"ל רבי אם נאמר כבש למה נאמר אחד א"ל צורבא מרבנן הוא שבקוהו א"ל אחד מיוחד שבעדרו וצריכין להבין למה שאל לו דייקא זו השאלה ואיזה שייכות יש לזה השאלה עם המעשה שלפניו ועוד הקשה הגאון ר' ישעי' פיק זצ"ל מובא בנוב"י במה"ת חאו"ח קל"ט מהיכן ידע ר' נחוניא שהוא צורבא מרבנן משאלה זו ששאל והלא שאלה כזו גם תינוק יכול לשאול אם נאמר כבש למה נאמר אחד וגם בתשובתו שאחד מיוחד שבעדרו שהכוונה למה שכתבו ראשונים שתמיד של שחר יהי' יותר מובחר מתמיד של בין הערבים צריכין להבין טעמא מאי הקפידה התורה שיהי' בשחר יותר מובחר י"ל דאיתא בפתיחתא דאיכה רבתי לא אותי קראת יעקב כי יגעת בי ישראל לא הבאת לי שה עולתיך שני תמידין שהיו מקריבין בכל יום שנאמר את הכבש אחד תעשה בבקר ואת הכבש השני תעשה בין הערבים עכ"ל וכתב בספר יבין שמועה ס"פ פנחס שמבואר מדברי מדרש אלו שזה שבטלו מלהקריב תמידין גרם שנחרב הבית. וצריך ביאור למה הי' תלוי' כל בנין הבית בתמיד להגין על ירושלים ונראה דחכז"ל אמרו יומא ט' ב' שבעון שנאת חנם נחרב בית שני והנה התורה הקפידה שיהי' קרבן תמיד נקרב משל ציבור וגם ממשכנין על השקלים שקלים ג' ואם יחיד הי' רוצה ליתן כל התמידין מנכסיו לא הי' יכולי' להקריב וצריך טעם למה הקפיד הקב"ה כ"כ שיהי' לכל אחד מישראל חלק בתמידין עד שהי' ממשכנין עליהם מי שלא פרע בזמנו ואם הי' יחיד רוצה ליתן תמידין של כל השנה לא הי' יכולין להקריבם כי צריך דוקא להיות משל ציבור ונראה שהקפיד הקב"ה ע"ז כדי שיהי' למליצה על ישראל שאין שונאין זה את זה ששני שונאים לא ישתתפו יחד לשום דבר ולכך כשהי' קטרוג על ישראל שאין שלום ביניהם הי' למליצי יושר טענה נגדם מקרבן תמיד שהרי בכל יום כל ישראל חברים הן בקרבן