משמרת אלעזר קי

פירוש שהבטיחם שיוכלו לבטוח עוד יותר אל זכות משה אחר הסתלקותו ולכך אמר בכפל עלה נעלה כי אם בחיי משה הספיק זכותו שיעלו שם אחר הסתלקותו עלה נעלה כי אז יוגדל עוד וכחו רב ממה שהי' בחייו ואם כעת עלה ביד האנשים לבא שמה עאכו"כ שנעלה וכש"כ שיכול נוכל להם כי גדולים צדיקים במיתתן יותר מבחייהן: ז) בפ' ויצא בפסוק והי' זרעך כעפר הארץ ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה ונברכו בך כל משפחות האדמה ובזרעך י"ל שמרן הגאון רשכבה"ג מהר"ם שי"ק זי"ע פירש וכמדומה שכן ראיתי גם במדרש שבדברים אלו רמז לו שיהי' בניו בגלות ויהי' נידושין תחת רגלי האומות כעפר. ואמרתי שמיד בעת גלה לו שיגלו בניו גלה לו ג"כ נחמה שיהי' הגלות לטובתם וכמו שאמרו חכז"ל פסחים פ"ו לא גלו ישראל אלא כדי להוסיף עליהן גרים וכל טוב שבאומות יתדבק בזרע ישראל והנה אמרו חכז"ל תנחומא שמיני כל מקום שנאמר והי' אינו אלא לשון שמחה וז"ש והי' שמחה לך במה שזרעך יהי' כעפר הארץ שיהי' בגלות תחת ידי האומות כי עי"ז ונברכו בך כל משפחות האדמה שהוא לשון הברכה כמו המרכיב אילן באילן שכל טוב שבאומות יתלקט ויתברר וידבק בך ובזרעך: ח) בפ' מקץ בפסוק וקל שד"י יתן לכם רחמים לפני האיש ושלח לכם את אחיכם אחר ואת בנימין ואני כאשר שכלתי שכלתי ואיתא במדרש רבה ר' יאשי' בן לוי פתר קרא בגליות "וקל שדי יתן לכם רחמים" ויתן "אותם לרחמים" לפני האיש זה הקב"ה שנאמר ה' איש מלחמה ה' שמו ושלח לכם את אחיכם "אלו עשרת השבטים" אחר ואת בנימין זה שבט יהוד' ובנימין "ואני כאשר שכלתי בחורבן בית ראשון" שכלתי בחורבן בית שני לא אשכול עוד והוא פליאה שאמר וקל שדי יתן לכם רחמים לפני הקב"ה וי"ל שכוונת המדרש להורות לנו הדרך האיך נתנהג בימי גלותינו כי כבר כתבו המפרשים וביחוד בספר ייטב לב עה"ת בישוב קושית אפיקי יהוד' על הטו"ז שתירץ קושית הב"י דלמה עושים שמונה ימי חנוכה הלא הי' בפך להדליק ממנו יום אחד וא"כ לא נעשה הנס רק בשבעה ימים ותירץ עפ"י הזוהר שאין הברכה חלה רק על דבר בעין ולכך שאל אלישע להאשה מה יש ליכי בבית ולפי"ז הוצרך להשאר מיום הראשון שמן כדי שיהי' ראוי' לחול הברכה עליו וממילא הי' נס גם ביום ראשון והקשה עליו דאין זה דמיון דודאי נס שנעשה ע"י נביא צריך להיות דבר מה כדי לחול הברכה עליו אבל נס הנעשה ע"י הקב"ה א"צ להיות שום דבר וכי לא ברא הקב"ה שמים וארץ יש מאין ותרצו שבודאי הקב"ה יכול לעשות נס יש מאין אבל מעת שברא הקב"ה עולמו רצונו בדרך הטבע בחוקים שחקק הקב"ה להטבע בבריאת שמים וארץ ורק אם אפשר בענין אחר ולצורך גדול משנה הקב"ה במעשה בראשית ולפי"ז בלי ספק כיון שהי' אפשר למעט בנס דהיינו שישאר מיום הראשון כדי שיהיה להברכה על מה לחול בלי ספק הי' הנס באופן זה ונתישבו דברי הטו"ז עכ"ד היוצא לנו מזה שהגם שבטוחים אנו אם יעמיד על ישראל מלך רשע כהמן וירצה לאבד שארית ישראל אז יעמוד הקב"ה כנגדו וישמיד אותו גם בדרך נס שלא כדרך הטבע אעפי"כ ראוי' לנו לעשות כל מה שביכולתינו שלא נצטרך לניסים שלא כדרך הטבע ואל תתחר במרעים כתיב כי כן רצון הקב"ה כל למעוטי בניסא עדיף ואם אפשר לרצותו בממון או לבקש ולהתחנן לפניו מחוייבין אנו לעשות כן כי כן עשה גם אבינו יעקב ששלח מתנות להשליט על ארץ מצרי' וכן עמד יהוד' לפניו לבקש תחנונים ולעורר רחמיו אבל אם כל זה לא יועיל אז נוכל לבטוח בה' כי אז יעמוד ה' כאיש מלחמה נגדו וישנה עליו סדרי בראשית להפילו ולהשמידו והנה כתב האבן עזרא פרשת וארא שהשם שד"י הוקבע על הנהגת הטבע וכן מצינו לחכז"ל בחגיגה י"ג שפרשו ע"ש שאמר לעולמו די ושם הוי"ה ב"ה הוקבע על הנהגה נסיית שלא כדרך הטבע שהוא מהוה כל הויות וז"כ הפסוק ואל שדי יתן לכם רחמים ה' שקבע שם שד"י להנהגת העולם בדרך הטבע רצונו שתשתדלו בכל עוז למצא חן בעיני האיש העומד לשליט על ארץ מצרים "לפני האיש" פירושו טרם שיעמוד ה' בשם הוי"ה ב"ה כאיש מלחמה כמו שנאמר ה' איש מלחמה להרסו ולהדפו בדרך נס שלא כדרך הטבע כי אם לא יספיק כל השתדלותכם לפני האיש למצא רחמים בעיניו אז בטוח אני שיעמוד ה' כאיש מלחמה נגדו להשמידו כי בטוח אני שלא אשכול עוד וז"כ המדרש שפתח קרא בגליות להורות לנו שמעשה אבות סימן לבנים ומהם נקח דעת ומזימה האיך להתנהג בימי גלותינו: ט) בפ' תרומה על הפסוק ויקחו לי תרומה איתא במדרש הה"ד מלאכי א' אהבתי אתכם אמר ה' ואמרתם במה אהבתנו הלא אח עשו ליעקב ואהב את יעקב ואת עשו שנאתי וי"ל עפ"י חקירת הגאון ישמח משה למה צוה השי"ת שנעשה לו משכן ומקדש מכספינו וכי לא הי' יכול הקב"ה