משמרת אלעזר קט

לו לעשות המצוה ולכך באו חכמינו ברוח קדשם והזהירו אותנו לבלתי נחמיץ את המצות. וכן אמרו אבות פ"ג אל תאמר לכשאפנה אשנה כי שמא לא תפנה כי לפעמים יסית היצה"ר אם תישן עוד שעה ושתים יתחזק גופך ואם אח"כ תעמוד תוכל ללמוד בבריאות גופך בשעה אחת מה שתלמוד בארבע שעות אם תעמוד עתה ובענינים כאלו בא להסית האדם לבטל את המצוה ומעטיף עצמו בלבוש היראה ויפה אמרו חכז"ל כי שמא לא תפנה. ועיין בשו"ת רדב"ז סי' י"ג שפסק כן והח"ץ חולק עליו. ומפסוקים אלו יהי' ראי' לשיטת הרדב"ז. לזה בא מרע"ה לזרזם פן ברואם איזה פרי יסית אותם היצה"ר אל תקחו זה הפרי כי אם תמתינו זמן מה תמצאו פרי יותר מהודרת ובזה יפתה אותם עד שאח"כ לא יהי' באפשרותם לקיים המצוה כלל ולא יביאו פרי לביתם לכך הזהירם שיתחזקו נגד היצה"ר ומיד שימצאו פרי אפי' מהגרועי' שבהם תקחו כי אז הי' זמן ביכורי ענבים וא"כ אין להסית אתכם שעוד לא נתבשלו הענבים ואם יסית אתכם שתמצאו יפה יותר מזה אל תפנו לזה רק תקחו גם מהגרועי' שבהם כי הלא בכל זמן שתראו שאפשר לכם ליקח יפה יותר תוכלו להמיר רע בטוב. וז"כ הפסוק והתחזקתם נגד היצר המסית אתכם ולקחתם מפרי הארץ אפי' מהגרועי' שבהם ושוב לא יהי' לו מקום להסית אתכם כי הימים ימי ביכורי ענבים ובודאי תמצאו ענבי' מבושלי' מיד בבואכם: ו) בפסוק וילכו ויבאו אל משה ואל אהרן ואל כל עדת בני ישראל אל מדבר פארן קדשה וישיבו אתם דבר ואת כל העדה ויראום את פרי הארץ. ויספרו לו ויאמרו באנו אל הארץ אשר שלחתנו וגם זבת חלב ודבש היא וזה פרי'. ויש לדקדק כי בתחלה אמר וישיבו אתם דבר בלשון רבי' ואח"כ אמר בלשון יחיד ויספרו לו. עוד יל"ד על אומרם בתחלת סיפורם. "וגם ארץ זבת חלב ודבש היא" איך שייך לשון וגם הלא עדיין לא ספרו כלל מתכונת הארץ ובפסוק ויהס כלב את העם אל משה ויאמר עלה נעלה וירשנו אותה כי יכול נוכל לה יש לדקדק כי תיבות "אל משה" כמיותרין וגם כפל הלשון עלה נעלה יכול נוכל וי"ל דפלא איך עלה ביד המרגלי' להניא את לב העם בדברי הבלים שידמו שאי אפשר להם לכבוש את ארץ ישראל. הלא בעיניהם ראו כי י"ב אנשים הלכו בקרב כל הארץ והגם שהערים בצורות וגם עז העם היושב עלי' לא עלה ביד שום אדם למנוע אותם ולא אירע להם שום דבר רע במשך מ' ימי הליכתם ונכנסו ויצאו בשלום. וא"כ בעיניהם ראו ניסי ה' הגדולי' והנוראי' אשר עשה ה' עמהם הלא אנו רואי' מרגלים ששלח יהושע האיך הי' בסכנת נפשות ורדפו אחריה' וכן דרך העולם שמרגלי' הם בסכנה גדולה בכל רגע ורגע ולהם לא נעשה שמץ דבר רע ואם לי"ב אנשים עשה הקב"ה כ"כ ניסים על אחת כמה וכמה שיעשה כן בעת בא ששים רבוא ישראל לארץ הקדושה וא"כ יפלא איך הטו כל ישראל אזניהם לקול הסתת המרגלים מאחר שבעיניהם ראו שעשה ה' ניסים גדולים שהלכו י"ב אנשי' בכל הארץ כאדון ההולך לראות שדותיו ואין מכלים להם אמנם גם הם המרגלי' חשבו זאת כי ישראל יראו מיד חולשת טענתם ושקרותם לכך התנכלו בערמה להסיר טענה זו והוא כי הם אמרו שהערים בצורות והעם היושב עלי' עז וגם בני ענקים ראינו שם ועמלק יושב בארץ הנגב ובאמת בדרך הטבע אין מציאות בעולם לאיש זר לבא שמה ואם המה אעפי"כ הצליחו בשליחותם הי' זה רק מחמת ששלחם מרע"ה וזכותו הגדול עמד להם שנכנסו ויצאו בשלום ולולא זה לא הי' אפשר לעבור את גבול א"י ובזה הניאו לב העם כי הי' ידוע לישראל מנבואת אלדד ומידד שמשה ימות במדבר וא"כ לאחר שימות משה ולא יעמוד להם זכותו הרב לא יהי' אפשרות בעולם לבא שמה וז"כ הפסוק אחר שהשיבו אותם דבר חזרו לספר דבר הנוגע רק למרע"ה וזו אמרו "ויספרו לו" "והוא באנו אל הארץ אשר שלחתנו" פירוש מה שעלה בידינו לבא אל הארץ הי' זה רק מחמת "כי אתה שלחתנו" זכותך עמד לנו כי לולא זה לא הי' אופן להגיע שמה ומיושב בזה אומרם אשר שלחתנו שהם כמיותרין אבל העטיפו רשעותם במעיל הצדקה ואמרו שלא הי' אפשר לבא שמה מחזקת ערי המבצר וחזקת אנשי' אם לא כי זכותך עמדה לנו ששלחתנו ובזה הניאו לב העם כי לאחר שיסתלק מנהיגם לא יהי' אפשר להם לבא שמה ובזה מיושב לשון וגם ארץ זבת חלב ודבש היא כי כבר ספרו מתכונת הארץ במאמרם אשר שלחתנו כי בזה נכלל חזקת הערים ויושבי' שאי אפשר בדרך הטבע לכבשם ולזה שפיר אמרו בלשון הוספה וגם זבת חלב ודבש היא אמנם האמת כי הבל דברו הלא אמרו חכז"ל חולין ז' גדולים צדיקים במיתתן יותר מבחייהן וגם לפי דבריהם שרק בזכות משה עלה בידם לבא שמה עוד נקל יותר ביאתם שמה לאחר הסתלקות משה כי זכותו שהוא הרבה יותר במותו מבחייו יעמוד להם ח"כ הפסוק ויהס כלב את העם "אל משה"