משמרת אלעזר קח

מתוך האוהל שיתפתה לעצת הרשעים האלה. ועוד אזה יחוס יש לענותנותו עם זה הדבר שיתפתה לעצת המרגלים ועוד התרגום כד חמי משה ענותנותו משמעו שמרמז על ענוה ידוע המוזכר באיזה מקום. וי"ל דאיתא בזוה"ק ששורש כוונת המרגלים הי' שישארו ישראל במדבר ולא יבאו לא"י כי ידעו שבבואם לארץ הקדושה יאבדו הם נשיאותם וימנו אחרים תחתיהם ולכך עשו כל התפעלות שיחטאו ישראל בתלונתם ועי"ז לא יביאם ה' לארץ הקדושה וישארו הם נשיאי' על ישראל והנה ראינו בעת שמע יהושע את אלדד ומידד מתנבאי' במחנה משה מת ויהושע מכניס עד כמה התפעל אותו צדיק עד שרץ אל רבו ובקש אדני משה כלאם. בזה ראינו גודל שפלות רוחו עד שלא הי' יכול לסבול לשמוע שהוא יהי' מנהיג על ישראל. וכל אדם אחר שהי' שומע בשורה זו הי' שמח מאוד וכבר ספרו חכז"ל וסנהדרין נ"ב שנכשלו בזה שני גדולי עולם נדב ואבוהו שאמרו מתי ימותו שני זקני' הללו ואנו ננהוג את הדור וביהושע ראינו שברח מן הגדולה והיתה אהבת רבו תקוע בלבו כ"כ עד שבשמעו ענין נבואת אלדד ומידד ביקש אדני משה כלאם. והנה מאחר שמרע"ה שמע אלו הדברי' ממשרתו יהושע. ידע שיהושע הי' מוכן לעשות כל התפעלות שבעולם שישארו ישראל תחת רועה נאמן הוא משה רבו ע"כ עלה בדעת משה פן ואולי יסכי' יהושע לעצת המרגלים אבל לא מטעמם חלילה לחשוד אותו בכך רק שחשש פן יעשה עבירה לשמה כי הם יסכימו לעשות כן כדי שישארו נשיאי' במדבר והוא יסכים לעצת' מגודל אהבת רבו אשר בערה בקרבו כדי שישאר משה מנהיג על ישראל וכמו שבאמת ביאר בספר צרור המור בפרשתינו שלח לך להנאתך ולטובתך כי ע"י מעשה המרגלי' נתוספו למרע"ה מ' שנה כי כבר נגזר עליו שלא יבא לא"י ואם לא הי' המרגלים חוטאים הי' מסתלק עוד בשנה זו. וזו כוונת התרגום יונתן כד חמי משה ענותנותו של יהושע באמור אליו אדני משה כלאם שברח מן השררה ורצה שיהי' משה המנהיג התפלל עליו שיהי' ניצול מעצת המרגלים שלא יסכי' לעצתם בכוונה טובה לעשות עבירה לשמה. ובעת נתינת ספרי לדפוס מצאתי כעין דברי בספר וידבר משה בפ' וילך: ד) האלשיך הקשה בפרשתינו למה התפלל משה על יהושע ולא התפלל על כלב. והנה לפי מה שבארנו באות הקדום מיושב כי רק על יהושע חש שיעשה כן להסכים עמהם כדי שלא יצטרך הוא להיות מנהיג על ישראל אבל בכלב לא חשש שיסכים עמהם ועוד יש לומר עפ"י דברי האלשיך עצמו שכתב לפרש תפלת משה וז"ל אמרו חז"ל עה"פ עמלק יושב בארץ הנגב שעיקר עצת המרגלים היתה אומרם עמלק יושב וגו' שהוא כי הי' ישראל נשוכים ממנו ואוחזתם ממנו אימתה ופחד למען חמץ לבבם לבלתי בא אל הארץ והנה שם יו"ד ה"י ממושכן עד הנקם מעמלק כדכתיב כי יד על כס ואחז"ל שלא יהי' השם שלם עד בא נקמת עמלק ואשר התחיל לתפוס באומנות שם זה להנקם מעמלק הי' יהושע והוסיף הוא ית' לזרזו באמרו ושים באזני יהושע וגומר על כן יאות כי השם ההוא יגן בעדו וזה יו"ד ה"י יושיעך כלומר זה השם שהוא אויב לעמלק יושיע אותך אשר קנאת לו ותפסת אומנתו מעצת המרגלים היות עמלק נגד ישראל עכ"ל הטהור ואמרו חכז"ל ב"ב קע"ג ב' שאין זרעו של עשו נופל אלא ביד זרעה של רחל ולפי"ז מובן כי לא הי' מקום לתפלת מרע"ה רק על יהושע שהי' מזרע רחל ולא על כלב שהי' משבט יהודה: ה) בפסוק והתחזקתם ולקחתם מפרי הארץ והימי' ימי ביכורי ענבים. ויל"ד איזה התחזקות צריך לזה ליטול פרי אחת וגם מה הכוונה שהשמיענו והימים ימי ביכורי ענבים ועוד יש להפליא על מה שמובא בספר בנין אריאל כי "מפרי הארץ" פירושו מהגרועין שבהן כמו שנאמר בקין ויבא קין מפרי האדמה דהיינו מהגרועים והוא פליאה דהלא הכוונה הי' להראות חשיבות פירות הארץ וא"כ למה יביאו מהגרועים ואדרבה מהיפים הי' ראוי' להם להביא וי"ל שיוצא מזה מוסר השכל דהנה דרך היצה"ר הוא בשתי אופנים להמון עם שהם מסורי' ביד תאותם הוא מסית לעשות דבר עבירה ושלא לעשות מצוה. אבל לגדולי הארץ אם יבא לפתותם לעשות עבירה או שלא לעשות מצוה ודאי לא ישמעו לו לכך כל ישעו אצלם להטעותם ולהראות להם על מצוה שהיא עבירה ועל עבירה שהיא מצוה. ולכך כשיבא לאדם איזה הרגש קודש לעשות איזה מצוה ונתלהב לבבו בחביבות מצוה זו אם יסיתו אז היצה"ר שלא לעשות המצוה ודאי ידחה אותו בשתי ידים מה הוא עושה מסית לו ודאי כוונתך טובה ומה טוב חלקך לעשות מצוה זו אמנם כעת אינו מסוגל לעשות המצוה בשלימות המתן זמן מה ואז יהי' באפשרותך לעשות המצוה מן המובחר בהידור ובין כך ובין כך יוכל להיות שיבא איזה מניעה ולא יהי' אפשר