משמרת אלעזר קז

גם ישראל לא האמינו בהבטחת השי"ת ליתן להם ארץ זבת חלב ודבש ובקשו לשלוח מרגלים האיך משה רבינו שכתב עליו בכל ביתי נאמן הוא הסכים עמהם תחת שהי' ראוי' לגעור אותם בנזיפה ונראה כי חשש משה רבינו אם יבאו ישראל לארץ הקדושה וישבו איש תחת גפנו אולי יעזבו ח"ו אורחות התורה. ואם כי ראו שהקב"ה עקר את הכנענים מארץ ישראל מפני רוע מעשיהם כי נתמלא סאתם יחשבו שכל זה עשה הקב"ה מפני שהי' לו אומה טובה יותר מהם ישראל עם קדושו לכך גירש את הכנעני מפני בני ישראל אבל כשיהי' ישראל כבר בארץ הקדושה גם אם יחטאו ויעזבו ארחות יושר אעפי"כ לא יגרשם ה' מארצו מאחר שלא ימצא בכל האומות אומה טובה מהם כי כולם עובדי אליל המה אמנה זה טעות גלוי כי הארץ הקדושה אינה סובלת למי שאינו הולך בדרכי התורה ותקיא הארץ את יושבי' בטמאכם אותה כאשר קאה את הגוי אשר לפניכם והוא לא לבד בשעה שבאו ישראל לארץ הקדושה הרגו כל נשמה רק קודם לזה כשנתמלא סאתם של כנענים נפלו פגרים מתים כמוץ לפני רוח וכן ראו המרגלים בכל דרך הילוכם ראו קוברים מתים כי נתקיים בהם ותקיא הארץ את יושבי': וזה הי' כוונת מרע"ה שהסכים לשלוח מרגלי' כי רצה שיראו המרגלים שעוד קודם ביאת ישראל לארץ הקדושה כבר נפלו פגרים פגרי' וזה יהי' למוסר גדול לבני ישראל בבואם אל ארץ הקדושה שידעו שגם אם לא יהי' אומה בעולם יותר טובה מישראל אעפי"כ מיד שיעזבו דרכי התורה לא יהי' להם קיום בארץ הקדושה כי תקיא הארץ אותם ואינה סובלת עלי' עוברי רצון ה'. וידעו כי הקב"ה אינו נותן ארץ ישראל לנחלת עולם רק תמיד בכל רגע הוא נותן אותה מחדש כי כל זמן שיושבי' מחזיקי' בדרכי התורה ישבו בשלום עלי' ומיד שיעזבו דרכי ה' תאבד הארץ מהם: ובעוה"ר תחת שהי' כל תכלית ביאת מרגלים ליקח מוסר מזה שיראו הכנענים נופלים פגרים מתים הם ברשעותם השתמשו בזה להוציא דיבה על הארץ כאמרם ארץ אוכלת יושבי' היא. והנה תיבות "אשר אני נותן" שהוא בלשון הוה משמעו שבכל עת ורגע הקב"ה נותן להם את הארץ. ולפי"ז יובן כוונת הפסוק כי הקב"ה היודע תעלומות לב הכיר בטהור לבו של משה ושכוונתו לש"ש לכך אמר שלח "לך" לדעתך כמו שכוונתך היא בשלוח המרגלי' וחזר ופירש ויתרו את ארץ כנען והתכלית יהי' "אשר אני נותן לבני ישראל" שילמדו מוסר מזה שארץ הקדושה ניתנת להם בכל רגע כי אם יעזבו אורחות יושר מיד ותקיא הארץ אותם: ב) בפסוק אלה שמות האנשים אשר שלח משה לתור את הארץ יל"ד דכל זה כמיותר דהלא בזה התחיל וישלח אתם משה ממדבר פארן על פי ה'. ב' יל"ד דבתחלה אמר רק וישלח אתם משה ממדבר פארן ולא אמר להיכן שלחם ואח"כ אמר ששלחם לתור את הארץ. ג' קשה אומרו וישלח אתם עפ"י ה' הלא רש"י פירוש לעיל שלח לך לדעתך אני איני מצוה לך אם תרצה שלח ורש"י נדחק כאן שעל פי ה' פירושו שאינו מעכב על ידם. וי"ל דראינו שגם מרע"ה חשש ויירא שיכשלו המרגלי' ולזה התפלל על יהושע שיהי' ניצל מעצת המרגלי'. ולזה עשה עצות בנפשו והתחנן לפני ה' שהוא ישלח אותם. כי אולי יועיל להם זכות זה שהלכו בשליחות המקום להגין עליהם שלא יכשלו. אמנם זה לא הי' אפשר כי ידוע מה שפירש האר"י הקדוש על הפסוק הנאמר בישעי' ו' את מי אשלח ומי ילך לנו כי לעולם אין הקב"ה מיחד שמו על הרעה בראשית רבה פ"ג שיקרא הבורא ב"ה המשלח ולכך לטובה אמר את מי אשלח ולרעה אמר ומי ילך לנו בלי שאשלח אותו ולפי"ז לא הי' אפשר שישלח הקב"ה אותם לתור את ארץ כנען מאחר שגלוי וידוע לפניו מה יהי' בסופם א"א לו לייחד שמו הגדול על שליחות' אמנם לזה נתרצה הקב"ה לבקשת מרע"ה ותפלתו עשתה מחצה שהקב"ה בעצמו יצוה שילכו ממדבר פארן אמנם אנה ילכו ולאיזה תכלית ילכו זה יצוה להם מרע"ה ונתמלא בזה קצת רצון מרע"ה כי אולי יגין עליהם שעכ"פ הלכו ממדבר פארן בציווי ה' ועל הלוכם לארץ כנען ובפרט לתור אותה לא באה להם הציווי מאת ה'. וז"כ הפסוקים שלח "לך" לדעתך אם תרצה ויתרו את ארץ כנען ואין אני מצוה לך ואח"כ אמר וישלח אותם משה ממדבר פארן עפ"י ה' ושם לא פירש כלל אנה ילכו ואיזה תכלית יהי' להילוכם רק השליחות ממדבר פארן זה הי' עפ"י ה' ונתמלא בזה קצת רצונו של מרע"ה. ולבסוף אמר ואלה שמות האנשים "אשר שלח משה" פירוש ששלחם מעצמו ולא עפ"י ה' הוא "לתור את הארץ": ג) בפסוק ויקרא משה להושע בן נון יהושע איתא בתרגום יונתן כד חמי משה ענותנותו התפלל עליו י"ה יושיעך מעצת מרגלים וצ"ב וכי ח"ו חשד מרע"ה לאותו צדיק שלא מש