משמרת אלעזר קד

סופה לתחלתה וכן נהגו כל החכמים לקשר תמיד סופה לתחלתה כי סמוכים לעד לעולם עשוים באמת וישר ועלה על דעתי שיש לקשר גם מצוה האחרונה מתרי"ג מצות שהיא מצות כתיבת ס"ת למצוה הראשונה שהיא מצות פו"ר כי לפי מה שכתבתי יש לכל דבר חיות ממצוה אחרת והנה המקיים ועתה כתבו לכם א"כ יש לו זכות כל מצוה ומצוה כי כתב את כל התורה ולפי"ז ראוי' שינקו כל האברים חיות ממצוה זו ולפי"ז יש להבין מה שאמר ועתה כתבו "לכם" להנאתכם כמו שדרשו חכז"ל אצל אברהם שאמר לו הקב"ה לך לך להנאתך ולטובתך כי ע"י מצות כתיבת ס"ת תזכו לבריאת הגוף בכל האברים וידוע שאם איש אינו מוליד הוא שיש חסרון באיזה אבר מאבריו כי אדם השלם נברא בכח המוליד ומעתה לפי דברינו שהשכל נותן שבמצות כתיבת ס"ת זכות יש לו בעד כל מצוה ומצוה ויבא לו חיות ובריאות לכל אבריו וא"כ מסוגלת מצוה זו לקיים פו"ר לכך נסמכו שתיהם להורות כי מצות כתיבת ס"ת סגולה לקיים מצות פו"ר. ובזה אפשר לפרש למה נאמר ועתה כתבו לכם את השירה ולא כתיב את ספר התורה וכבר עמדו בזה חכמי לב ונראה דאיתא בספר הקדוש רזיא"ל המלאך עה"פ ואני אל שד"י פרה ורבה למה נכתב דוקא זאת השם אצל מצוה פו"ר. ופירש כי הנעלם משם שד"י הוא ת"ק וכן הביאו התוס' בחגיגה י"ב מהשי"ן י"נ מדל"ת ל"ת מיו"ד ו"ד ואיתא במשנה דאהלות שרמ"ח אברים יש באיש ורנ"ב באשה נמצא שבאיש ואשה ביחד ת"ק אברים ולכך שם שד"י מסוגל לפו"ר שהוא נותן כח ועצמה לת"ק אברי' שבאיש ואשה. ומעתה אפשר לומר שמרמז ועתה כתבו לכם את "השירה" כי מאחר שהקדמנו שמצות כתיבת ס"ת נותן בריאות לכל האברי' ואי' סוטה י"ח שאיש ואשה שם י"ה שרוי ביניהם לזה מרמז שיקחו לעצמן שיר"ה שהוא ת"ק וי"ה שיקחו בריאות לת"ק אברים שלהם וישרה השכינה ביניהם. ובדברינו יתפרש הפסוק בתהלים קי"ב הן ועושר בביתו וצדקתו עומדה לעד ונסמך פסוק זה למה שאמר גבור בארץ יהי' זרעו דור ישרים יבורך כי הנה דרשו חכז"ל בכתובות נ' עה"פ וצדקתו עומדת לעד זה הכותב ספרי' ומשאילן לאחרים וכבר כתבתי שמצות כתיבת ס"ת השכל נותן שיהי' מסוגל למצות פו"ר לכך סמך לזה גבור בארץ יהי' זרעו. והנה לכאור' יפלא מנין לחכז"ל לדרוש שזה קאי על הכותב ספרים וכי אינו יכול להיות שבונה בית הכנסת וכדומה ונראה כי למדו כן מהמסורה כי כאן כתיב דור ישרי' יבורך וכתיב במשלי כ"ב טוב עין הוא יבורך ודרשו חכז"ל בנדרים ל"ח זה הפסוק על מרע"ה שלכך נקרא טוב עין לפי שהקב"ה נתן לו התורה במתנה והוא נהג בה טובת עין ונתנה לישראל ומזה למדו כי גם דור ישרי' יברך קאי על מי שנוהג בטובת עין בענין תורה ולכך דרשו שקאי על הכותב ספרים: קא) בפסוק האזינו השמים ואדברה ותשמע הארץ אמרי פי ואיתא במדרש הה"ד קהלת ג' כי כל אשר יעשה האלקים הוא יהי' לעולם עליו אין להוסיף וממנו אין לגרוע וצריך ביאור איזה שייכות יש לזה הפסוק לפרשת האזינו וגם לישב לשון האזנה ושמיעה: וי"ל דדעת חכמי האמת שכל מצוה ממצות התורה ניתנה בכוונה מכוונות על זה האופן דוקא ויש לכל חלק וענפי' טעם למה יהי' דוקא כך. ואם מקיימין המצות כתקנן באופן שצוה אותן הבורא ב"ה משפיעין בזה חיות לכל העולמות ולכל הברואים שבשמים ובארץ ואם עוברין עליהן פוגמין ח"ו בכל העולמות ואין לשער גודל הקלקול שעושין בעבירה. ודעת החוקרים שאין להמצוה טעם מיוחד שיהי' דוקא על אופן זה כי תכלית כל המצוה הוא רק לנסות את בני אדם אם יעשו רצון ה'. ויש מהם הביאו ראי' לדבריהם מהפסוק איוב ל"ה ז' אם צדקת מה תתן לו אם חטאת מה תפעל בו ואמרו ע"ז בראשית רבה פמ"ו מה איכפת לי' להקב"ה אם שוחט מן העורף או מן הצואר לא ניתנו המצות אלא לצרף בהן את הבריות הדא דכתיב תהלים י"ח אמרת ה' צרופה והוא לכאור' ראי' עצומה לדבריהם שאין נ"מ בעשיית המצוה באיזה אופן רק שניתנו לנסות את הבריות. אמנם הגאון בעל נוב"י בספרו אהבת ציון דרוש ב' דחה היטב ראייתם וכתב שהאמת הוא שהבורא ב"ה למעלה מכל השגת אנושי ואצלו יתברך באמת אין נ"מ אם עושי' מצות או עבירות כי בו ית"ש אי אפשר לעשות שום פעולה הן לטובה והן לרעה אבל חוץ ממנו ית"ש אין שום דבר וברי' בכל העולמות שלא יהי' חיותו תלוי' בקיום מצות התורה. וכל העולמות וברואי מעלה. ומטה הם כפופים תחת עבדי ה'. ולכך הנכון בפי חכמי האמת שבכל מצוה ומצוה ובכל חלק וענף מהמצוה יש טעם גדול שרק על אופן זה אכשר לקיים העולמות ולא באופן אחר ומה שכתוב אם צדקת מה תתן "לו" אם חטאת מה תפעל "בו" הוא ודאי אמת כי בו בבורא כל העולמים ב"ה בודאי אין נעשה שום שינוי והוא אינו מתפעל משום דבר אבל חוץ ממנו הכל קיים רק בקיום מצות התורה הקדושה וראיתי בבינה לעתים דרוש כ' שפירש שכוונת הפסוק ידעתי כי