משלי יעקב צט

שלילות היראה נחשב לו לעון וחטא. הנה על זאת הוכיחו ואמרו יבא בן בנו של מי שאמר את האלקי' אני ירא

(קו) משל לשני אחים שהיו בעיר א' עני וא' עשיר והי' העשיר מפרנס את העני ממאכלי' ומשקי' ומלבושי' וכדומה והי' דרכו תמיד לתת לאחיו העני המלבוש אשר הפשיט מעליו אחרי בלותו ואחרי אשר נהפך הודו למשחית. והעני הזה בלבשו את המלבוש ההוא אחר איזה ימים ראה אותו העשיר והנה המלבוש תלוי עליו ולבו מגולה החוצה ובטנו נראה לחוץ ושאל אותו העשיר על זאת. ויתנצל ויאמר מה אעשה אחי כי נתת לי הלבוש הזה אחרי משחתו וכבר אין בו קרסים לחבר שוליו. ויתעשת העשיר לבחון את אחיו ולנסותו ויקחהו וילך עמו אל סוחר א' ויקח אצלו ממין אחד על ב' מלבושים א' עבורו והב' עבור אחיו אחר ימים אחדים פגע בו בשוק והנה הוא הולך כדרכו מעולם והי' העשיר מתווכח עמו לאמר הבט נא וראה כי עתה נעשו המלבושי' בזמן א' ואותו שאני לבוש בו הוא ביפיו והדרו. ויען העני בשחוק ויאמר האם רצונך לשנות את חקי הטבע הלא זה משפט וחק הטבע אל העני להיות כנפי כסותו פתוחי' בלתי מחוברי'. העשיר בהכרח קיבל תשובתו. ויהי היום והיו שניהם על סעודת נשואין והי' הבדחן מתחפש ובא בדמות עני במלבושיו ובכל תנועתיו ויחרדו לקראתו כל הקרואים לראותו והציץ בו גם העשיר ההוא וירא והנה שוליו מחוברים בקרסים. אז אמר אל העני עתה אין לך תשובה כי הבדחן הזה מתחפש עתה ונוהג מנהגי העני בכל הדברים וכנפי כסותו מחוברי'. וא"כ יבחן בזה כי גם העני באמתו הולך כן כי דרך המתחפש לבלי השאיר שריד מכל המעשים והתנועות המיוחדי' לאותו שהוא מתחפש בדמותו. הנמשל כי הכתוב האשים את עמלק אך כדי שלא ותנצל לאמר כי הנכרי אינו מחויב להיות ירא אלקי' בשום דבר ואינו ראוי ע"ז לעונש כלל. הנה המכריע על זאת הוא יוסף שהי' מתנכר במצרים לאחיו ומתחפש בדמות נכרי עד שלא הי' מדבר עם אחיו כ"א ע"י מליץ ועכ"ז לא נצר על דל שפתיו מלאמר את אלקי' אני ירא. ואם הי' משפט הנכרי שלא להיות ירא אלקים איך א"כ הוציא יוסף דבר זה מפיו הלא יהי' נתפס עי"ז ליהודי: [אמר המלקט אגב אורחא אביא גם אני איזה גרגיר מה שחנני החונן לאדם דעת על מאה"כ ויחלוש יהושע את עמלק ואת עמו לפי חרב. לכאורה המקרא הזה אומר דרשוני וחיו. א' אומרו ויחלוש ומדוע לא אמר ויהרוג. ב' למה כפל הכתוב את עמלק ואת עמו הלא הוא עמלק והוא עמו כמאמר השם צא והלחם בעמלק. ונראה לפע"ד כי ידוע מאמרם ז"ל על הכתוב יפקוד ה' על צבא המרום במרום ועל מלכי האדמה על האדמה. אין הקב"ה משפיל אומה למטה עד שמשפיל השר למעלה. והנה השר של עם עמלק בודאי עמלק שמו ומצאתי און לדברי מהזהר הק' פ' בשלח ר' יוסי אומר ויחלוש דתברן חילא דלהון לעילא. ועתה נוכל לבאר ולומר ויחלוש יהושע את עמלק ר"ל השר שלהם כי אליו לא יאות לשון הריגה ואח"כ את עמו לפי חרב ר"ל קל מהרה הי' יכול להרוג את עמו לפי חרב]: וישמע