משלי יעקב ק

וישמע יתרו וגו' את כל אשר עשה אלהים למשה ולישראל וגו' ויספר משה לחותנו את כל אשר עשה ד' לפרעה ולמצרים על אודות ישראל. ההרגש בזה מבואר מה זה הי' למשה לספר ליתרו אחרי כי כבר שמע. והנראה כי יתרו הבין כי כל המעשים שנעשו לישראל כלם היו בזכות משה שהי' שקול כנגד כל ישראל והאמת הי' בהיפך כי כבר אמרו ז"ל (ש"ר מ"ב) אמר הקב"ה למשה לא בשביל כבודך אתה עולה לכאן אלא בשביל כבוד בני וכו'. וזה ידוע כי מעלת הכלל היא עודפת על מעלת הפרט. וא"כ מבואר כי כל גדולת משה הי' אך בעבור ישראל. וזהו וישמע יתרו וגו' את כל אשר עשה אלהים למשה וגו' ר"ל כי אליו בא השמועה אשר כל הכחות האלה הי' עקרם בעבור משה וממנו זכו גם ישראל, וזהו למשה ולישראל ובא משה ע"ה והעיר אותו על ההיפך וזהו ויספר משה לחותנו את כל אשר עשה ה' לפרעה ולמצרים הי' אך על אודות ישראל היינו בזכותם לבד ולא בעבורי ובירר לו הדבר במופת ואמר את כל התלאה אשר מצאתם בדרך

(קז) משל לא' שבא לבית מחותנו וראה אצלו כלים יקרים מכסף וזהב ולימים חזר ובא אליו ולא ראה אותם. וירא את פני מחותנו והנה רעים כי נעצב ונכלם מפניו וישאלהו לאמר מדוע אתה ככה נכלם מפני ובתוך הדברים שאלו ג"כ על כליו היקרים אמר לו הלא זה הוא כלימתי כי נתמשכנו כלי היקרים ואינם בעבור סך ידוע שלויתי עליהם. אמר לו אחי אין זה בושה הלא עוד זאת היא נחמתי כי עתה ידעתי כי הכלים שלך הם. מה שהייתי דואג ואומר בלבי אולי שאולים הם אצלך. הנמשל כי מקובל ומאומת אצלנו מי שמטיבין לו בזכותו הנה יעדרו ממנו בהעוותו ויתמשכנו טובותיו בחטאיו עי' רמב"ן על מאמר ויחשב לו צדקה לא כן אם בזכות אחרים אין מקום לקחתם ממנו כמאמר רז"ל (ברכות ז) רשע וטוב לו רשע בן צדיק. היינו בהיות טובותיו בזכות אחרים לא יתמשכנו טובותיו בחטאיו. וזהו ויספר משה לחותנו את כל אשר עשה ה' לפרעה ולמצרים על אודות ישראל דוקא היינו בזכותם. והעד על זה את כל התלאה אשר מצאתם בדרך כלומר כי תיכף ומיד כאשר קלקלו מעשיהם בנסותם את ה' נענשו בפגיעת לוחמים רבים וירדו מגדולתם ונתמשכנה מעלתם. אשר מזה יבחן כי רק בזכות עצמם הפליא ה' בגדולתם

ויאמר יתרו ברוך ה' אשר הציל אתכם וגו' עתה ידעתי כי גדול ה' וגו' גמרא (סנהדרין צ"ד) גנאי למשה ולס' רבוא שלא אמרו ברוך עד שפתח יתרו ואמר ברוך ה'. והדבר פלאי הכי נעלם ממשה רבינו ע"ה מה שנתגלה ליתרו. ונראה ע"פ דמיון

(קח) משל לשנים שעשו שידוכים ביניהם ע"י שדכן א'. ויהי בסעודת התנאים והנה השדכן מפליג לשמות ולרנן יתר על כל המחותנים ועילת הדבר הוא כי המחותנים עדנה אין משמחתם שלמה עד אשר יראו גמר הענין מה שלא יתודע להם כ"א אחר זמן רב כשיראו טוב תכליתם וכי טוב וישר הדבר לפני הזוג לא כמוהם השדכן כי שמחתו שלמה מיד אחר ההתקשרות הצדדים בקחתו כסף משקלו מוהר הבתולים. הוא הדבר במשה וישראל כי האמנם כבר השיגו