משלי יעקב צו
Mishlei Yaakov 96 · משלי יעקב · free full Hebrew text
Open in the reader →מעות החוב הוא איש בטוח ונאמן גדול הפורע חובו תמיד בזמנו כי לבשורה זו ולשמחה מה הוא עושה. כן הדבר בהבוטחים באלהים כי אותו שהוא מקטני אמנה כל זמן שאין הטובה בידו לא תפעול בו מאומה להעיר עצמו על השמחה אבל הוא עוד דואג ומצטער. הנה בתת ה' אליו טובתו מה מאד ירבה לשמוח ולשוש עד כי תחייב אותו שמחתו להודות ולהלל לד' על הטוב ההוא שגמלו אחרי שלא עלה על לבו שמחה ובטחון מקודם. אבל מי שלבו שלם עם ה' ובוטח בישועתו עד היותו מלא שמחה בעוז ויכולת המקום ב"ה כאלו כבר השיג טובתו. א"כ אי' איפה תתעורר שמחה בלבו בתת לו ה' דבר בהיות הטובה ההיא בלתי (מוחשת) [מוחשבת] אצלו כלל לענין מחודש. והן אמת כי על זאת התפאר המשורר על עצמו ואמר ואני בחסדך בטחתי אף טרם השגתי הישועה בפועלו עכ"ז לא מנעתי עצמי מלשמוח אח"כ. וזהו יגל לבי בישועתך. וזהו ג"כ ה' בעזך ישמח מלך כלומר על היות הדבר אצלך בכח. וגם בישועתך מה יגל מאד כלומר אחרי כי בא הישועה בפועל ואמר הטעם תאות לבו נתת לו. והוא כי באמת יש לשאול על עילת הדבר הזה מאין יתנוצץ שמחה בלב הבוטח ההוא על השגת טובתו אחרי כי הי' מוחלט אצלו כאלו כבר תשיג אותו בפועל. הנראה בזה: (קג )משל לאורח שהזמין אותו בעה"ב לסעודתו ואחרי אכלם אמר לו הבעה"ב תדע כי גם למחר אני מזמינך אצלי והודה לו האורח על בשורתו ועל טובתו. ויהי ממחרת אחרי כלותם לאכול ויברך האורח את בעה"ב ההוא בקול גדול והודה לו על טובתו אמר לו הלא מאתמול הזמנתיך וגם ברכתני תמול על הבשורה הזאת ומה לך עוד לברכני עוד היום אמר לו האורח אתמול הגיעתני הבשורה אחרי כי שבעה לה נפשי באכלי מכל בסעודת הצהרים ואף כי האמנתי וידעתי כי למחר אהי' רעב ואתה תטיב עמי להשביעני עכ"ז עדנה לא הי' מורגש אצלי צער הרעבון גם לא טובת השביעה שלמחר לא כן עתה הנה הייתי רעב וצמא ואתה בחסדך הטוב השבעתני מטובך הנה אני מרגיש ערבות טובך. ע"כ כהיום אודך בכל לב. כן הדבר בהבוטח כי האמנם הוא שש ושמח בישועת ה' בלב נאמן לאמר באם יחסר לי איזה דבר לא ימנע ממני ית' ואם ח"ו יפגעני איזה מקרה יצילני ה' עכ"ז עדן אין הצער ההוא מורגש לו כלל גם לא טובת ההצלה. ולכן אחר כי יחסר לו איזה דבר ויחננו ה' או כי יפגעו בו המקרים בפועל וירגיש בם ויצילנו ה' הנה אז ודאי יתחדש ויתעורר בשמחה היותר גדולה בהיותו מרגיש אז יקרת וטובת ההצלה כמה היא. וזהו ה' בעזך ישמח מלך ר"ל במה שיש יכולת ועוז בידך להושיע ועכ"ז ובישועתך מה יגל מאד כלומר אחר כי תושיע לו בפועל יגל וישמח מאד ביותר והעילה בזה תאות לבו נתת לו כלומר כי יותר מוחש אצלו הדבר אחר כי נכסף לו והשיג תאות לבו. וזהו ג"כ ואני בחסדך בטחתי ועכ"ז יגל לבי בישועתך וכנ"ל והטעם אשירה לה' כי גמל עלי. וזהו ג"כ ואני אשיר עוזך כלומר על הכח והעוז שיש בידך להושיעני ועכ"ז וארנן לבוקר חסדך כלומר אחרי בא התשועה בפועל והטעם כי היית משגב לי ומנוס ביום צר לי וע"כ התשועה יותר מורגשת אצלי מאשר בתחלה. ומעתה מה נמרצו דברי המדרש. אז ישיר משה הה"ד ואני אשיר עוזך כי הנה כבר