משלי יעקב צד

ישועת ה' אשר יעשה לכם היום והטעם כי אשר ראיתם את מצרים היום כלומר הנסים והגבורות אשר אתם רואים שנעשו עתה עם מצרים לא תוסיפו לראותם וגו'. כלומר כי לאחר זמן תבקשו ענינים נוראים כאלה ולא תמצאו: ויאמר ה' אל משה מה תצעק אלי דבר אל בני ישראל ויסעו

(צט) משל לעשיר א' שהי' לו בן רך ויחיד והי' מחזיק אותו על שלחנו בתמידות ויאמר האב אל לבו הנה עתה לא ידע בני שום עסק מסחר ומה אעשה עמו באחרית הימים ואם אומר לו צא ועסוק במו"מ והשתדל בפרנסתך יהי' כבד ממנו הדבר להרויח כדי פרנסת עצמו ואשתו ובניו וכדי להמשיכו ולהרגילו במו"מ עשה מאמר עם בנו לאמר צא ועסוק בכל שבוע עד כי תרויח ששה כסף וכאשר תביאם אלי ביום הששי הנה אנכי אשלים לך עד שלשים כסף. אך דע לך כי כל עוד שלא תביא אלי הששה כסף משלך לא אתן לך משלי ויעשו כמשפט הזה כמה ימים פעם בא הבן ההוא והי' לו ששה כסף חסר פרוטה אחת. ותקטן בעיניו לחזור אחרי' להשלים הסך ההוא. והלך אל אביו להשלים לו עד שלשים אמר לו אביו ספור עתה הסך שבידך. ויספור לו ששה כסף חסר פרוטה אמר לו אביו הנה לדעתך קלה בעיניך הפרוטה מחמת מיעוטה ואין בה כדאי לעכב הסך הגדול התשלום עד שלשים. אולם הלא תדע כי הסך שלי יותר קל על היותו שמור ומזומן תחת ידי ולכן יותר הי' עליך להשתדל על השלמת הסך בכל מה שתוכל כי יקר הוא ע"י איכות מציאותו אצלך לעכב הסך הגדול אשר לי קל המציאו'. הנמשל כי אם היו ישראל באים עד כרחוק דרך יום מהים ולא יאבו ללכת יותר עד כי יבקע הים הנה יהי' מהלך הטבעי מעכב את הנס כי כן מדרכי ית' בלי להקדים הנס אף רגע כל עוד שאיננו מוכרח. והנה אחרי בואם אל שפת הים נדמה להם כי כבר כלתה עליהם יכולת הטבעי וראוים הם לנס. וע"כ בראותם כי הים הולך אל מלואו כפעם בפעם צעקו לד' על דבר הנס. אבל באמת עוד הי' יכולת אתם ללכת גם בתוך הים עד חוטמם אך קטן הוא בעיני בני אדם ודומה בעיניהם שאין כדי לעצור הנס עבור זה. וע"ז אמר הקב"ה מה תצעק אלי כלומר על החלק אשר עלי לעשותו הלא שלי יותר קל מהמעט שלכם ע"כ יש בו כדאי לעכב הנס. וזהו דבר אל בני ישראל ויסעו כמדרש הנ"ל

ואני הנני מחזק את לב מצרים ויבואו אחריהם ואכבדה בפרעה ובכל חילו וידעו מצרים כי אני ה' בהכבדי בפרעה. הנה מהראוי לשום לב אל הכפל הזה ואכבדה בפרעה וגו' בהכבדי בפרעה. והנראה בזה עם דברי המדרש ואני הנני מחזק. משל לב' א' חלש וא' גבור נצח הגבור לחלש ונטל עטרה בראשו מי גרם לגבור ליטול העטרה לא החלש כך מי גרם להקב"ה ליטול שבח וכבוד לא פרעה שניערו וכו'. ביאור הדברים

(ק) משל בזה כי משפט העשיר בעשותו משתה גדולה אשר זה צריך הכנה גדולה למלוח הבשר ולהכשירו ולבשל ולאפות ולצלות וכדומה מהענינים הצריכים כמה ענינים וחדרים לזה. זה דרכו לתת כל המינים האלה אל יד מבשלת אחת לביתה ואחר אשר יהיו המאכלים ערוכים ומתוקנים בטוב גמרם