משלי יעקב צא

הבית של המלמד. אמנם האנשים האלה העלימו מאת הנער כל מבחרי המטעמים ששלח לו אביו וכל חלק טוב השאירו לעצמם ואל הנער ההוא נתנו מאכלים פחותים אשר לא נסה בם מעולם ובראות המלמד כי העלם קץ במאכליו עשה עצמו כמתמיה ואמר מה לאביך כי הקפיץ ידו מלפרנס אותך בריוח כאשר בהיותך אצלו והנער ההוא מחריש משתאה לו כי ידע בלבו האמת כי באין ספק הוא שולח לו מכל והמלמד וביתו בוזזים איש לו. לימים בא הנער לביתו וראה אביו כי הוא ככה דל ופניו רעים ויאמר לו הלא תגיד וכי אנכי מקמץ חלילה במחית פרנסתך הכי לא שלחתי לך כזאת וכזאת בריוח גדול ופורט לפניו כמה מיני מאכלים טובים ויקרים. ויען הנער ויאמר ידעתי אבי ידעתי. אבל חמסי על המלמד שנתת אותי אליו כי העלם יעלימו הוא ואשתו כל המאכלים הערבים אשר תשלח לידם ולי לא יתנו כ"א לחם נקודים מגואל ועל היותר יכאיבו את לבי כי עוד יניעו ראש לנגדי ויתפלאו עלי לאמר אי' אביך האכזר אי' עשרו וסגולתו מדוע ימנע ברכתו מבנו: הנמשל שהקב"ה שולח השפעתו הנדיבה אל מקום שאנחנו גרים בו ולמעננו הוא שולח השפעתו ברוב עד כפי הספקת הרודים בנו וכנ"ל. אבל המה ימלאו את כליהם מכל מבחר ההשפעה ואותנו יכלכלו לחם דאגה ומי יגון כאלו נתמעטה חלילה השפע' אבינו ית' ויתמהו עוד איש לרעהו לאמר מה זאת לאביהם כי עצור עצר כל השפע' טובה מאת בניו וזהו למה יאמרו בעמים אי' אלהיהם כאלו לא ידעו דבר מהשפעת השי"ת

ומעתה הנה הנם דברי המדרש שלפנינו כי הלא נודע מהפלג' הצלחת פרעה וכל מצרים מעת גלו ישראל לשם וכאשר הפליג הכתוב כגן ה' כארץ מצרים וכל זאת מפאת התקרבותו ית' אל עם בני ישראל הגרים בתוכם ע"כ בצאת ישראל ממצרים ונעדרו כל אלה צווחו ווי וזהו מי צווח ווי פרעה משל למלך וכו' כך אמר פרעה כשהי' ישראל אצלי הי' הקב"ה זקוק לי והייתי ספון לפניו והי' משלח לי אגרו' בכל שעה הענין מובן כי המליצה בזה על אבדת ההשפעה הגדולה והממשלה. וזהו ביאור המאמר הנ"ל וינצלו את מצרים חד אמר עשאוה כמצולה שאין בה דגים והוא כפשוטו להגיד חרבן מצרים ומפלתה וח"א כמצודה שאין בה דגן אחז מליצה צחה על קוטב הענין שזכרנו כי כמו הדגן שבמצודה הוא עיקר הסבה לצוד ציד חי' ועוף כי אך בשביל הדגן נגשים העופו' אל המצודה. כן ע"י היות ישראל במצרים נמשך לשם כל השפע והברכ' והתקרבות אלהותו ית' כענין מ"ש (ישעי' מ"ג) למענכם שלחתי בבלה. וכמו כן פה נאמר אנכי ארד עמך מצרימה. ובזה הי' למצרים בחינה המצודה לישראל בחי' הדגן וכשיצאו משם נשארו מצרים כמצודה שאין בה דגן וכבר סר צלו ית' והתקרבותו מעליהם והוסר ממשלתם והצלחתם. ובזה יתכן מה שאמר אח"כ ויהפך לבב פרעה ועבדיו וגו' ויאמרו מה זאת עשינו כי שלחנו את ישראל מעבדנו

(צו) משל לעשיר א' שעשה משתה גדולה ונתן כל המאכלים על יד מבשלת אחת שתקח אותם לביתה לעסוק בתיקונים ובבישולם עד גמרם לעת הזמנת הקרואים ישלח משרתיו להביאם משם ולהביאם לפניהם. והנה משפט