משלי יעקב פט

על גאולתם והצלתם אף אם טרם הגיע העת לא כן הוא ית' ממהר על העת שתגיע קודם וזהו אני בעתה אחישנה

והי' כי יאמרו אליכם בניכם מה העבודה הזאת לכם ואמרתם וגו'. כבר התעוררו בזה רבים מהמפרשים מדוע החליפו ז"ל בסדר ההגדה תשובות השאלות מסדר שהם כתובים בתורה כי מאמר והגדת לבנך וגו' אמרה התורה לשאינו יודע לשאול והם ז"ל לקחו מאמר זה לתשובה על שאלת הרשע לי ולא לו. גם ראוי להבין מדוע החליטו ז"ל על השואל הזה לכם ולא לו ולא אמרו כן בשאלת מה העדות וגו' עד אתכם מה יתרון במלת אתכם על מלת לכם. אבל הנראה לדעתינו כי הם ז"ל לא החליטו לכם ולא לו ע"י דיוק מלת לכם. אבל החליטו זאת ע"י הוכחה היותר מוכרחת כי הנה

(צג) למשל אם יראה אדם בבית רעהו שעושה המשרת ענין זר שהוא נוקב כותלי הבית וכדומה. הנה אם לו לב חכם הלא כה תהי' שאלתו אל המשרת אמור נא ידידי למה צוה עליך אדונך המלאכה הזאת ומה הי' כוונתו בזה והוא כי החליט תחלה בלבו אשר באין ספק לא הי' עושה המשרת העסק הזה מלבו אם לא כי מוטל עליו לסור אל מצות אדונו לכן הוא שואל את פיו להגיד לו הטעם והסבה שכוון בזה אדונו. אמנם האויל יעיז ויאמר אל המשרת למה אתה עושה כן ומדוע תעמול בזה והוא כי מפאת זדון לבו ועריצת נפשו לא תשאנו רוחו להחליט בעבור שהוא מחויב לעשות ככל אשר יצוהו אדונו ולא יעשה הדבר מלבו. הנמשל ככה ראה איך רמז הכתוב ענין ההבדל הזה בצחות לשונו וכמו שזכרו רז"ל חכם מהו אומר מה העדות וגו' אשר צוה ד' אלקינו אתכם. מורה בלשונו הוא שואל לאביו אולי אתה יודע מה היתה הסבה אל אדונך שצוה עליך כן וזהו מובן מעצמו שהוא מחליט על העבדים אשר אחרי אדוניהם ילכו וממצותיהם לא ישנו וא"כ כלל בזה גם א"ע. ולכן קבע לו הכתוב תשובה לנכון להעיר אותו על טעם המצוה והוראתה. לא כן מה העבודה הזאת לכם ההוראה כי השואל מחליט ואומר מדוע המלאכה הזאת בידכם ומה לכם העבודה הזאת. וזה אינו מעלה על לבו כי עלה עלינו עול מצות אדון כל הארץ שאין לנטות עוד ימין ושמאל. וא"כ ממילא ע"י שאלתו זאת הוא מחליט ואומר לכם ולא לו כלומר שאין צורך לעמול בענינים כאלה ולזאת הלבישו אותו קללה כמדו ורמזו לו תשובה בעבור זה עשה ה' לי וגו' לי ולא לו והאף אמנם כי ביחוד נאמר זה אל הבלתי יודע לשאול עכ"ז נרמז בו תשובה גם לבן רשע במה שדייק בעבור זה עשה ה' לי להורות לי ולא לו ויפה המליץ עליו המגיד ואף אתה הקהה את שניו גו' אלו הי' שם לא הי' נגאל. כי אחר שהוא מחליט בלבו דעות נפסדות כאלה הי' נשאר במצרים לדראון עולם והבן היטב: פרשת בשלח

ויהי בשלח פרעה את העם וגו'. מדרש כששלח פרעה את העם מי צווח ווי פרעה משל למלך שהי' בנו הולך למדינה אחת הלך ושרה אצל עשיר א' וקבל