משלי יעקב פז

האלה אל מאמר אשרי הגוי שלכאורה כמו זר הוא. ונמתיק לזה מאמר הנביא ע"ה (ישעי' נ"ד) אל תיראי כי לא תבושי ולא תכלמי כי לא תחפירי כי בושת עלומיך תשכחי וחרפת אלמנותיך לא תזכירי עוד כי בועליך עושיך אמר ה' צבאות וגואלך קדוש ישראל אלהי כל הארץ יקרא. ואמר עוד (שם ס''ב) כי יבעל בחור בתולה יבעלוך בניך ומשוש חתן על כלה ישיש עליך אלהיך אשר מהראוי לתת לב אל כוונת דברי הנביא ומה מליצתם ונמתיק הענין

(צא) משל לאחד שהי' לו בת יחידה חביבה אצלו מאד וישא עיניו וירא בחור א' בעירו חכם ומופלג להלל מאד וגמר בדעתו לתת את בתו לאשה לו אבל לא עלתה בידו כי הלך הבחור ההוא למרחקים ללמוד ויהי כי ארכו הימים ובתו הגיע עתה עת דודים ומדאגה אולי לא תאבה לשבת גלמוד עוד. התקשר עמה עם בחור גרוע ופחות הערך כדי שלא יתקיים הזווג כ"א זמן מועט כי יהי' נקלה ומגואל בעיניה. וכן הי' כי שהתה עמו איזה זמן ונפלה מריבה ביניהם עד כי גרשה מביתו ובתוך כך בא הבחור הנ"ל לביתו וילך האיש לדבר על לבו שישא את בתו ולא אבה לקחתה באמרו אולי כמקרה הזה גם אני יקרני כי תגרשני מהסתפח בכבוד ביתי ותגזול את בתך מעמי כשמוע האב הדברים האלה קרא אותו אל ביתו ויגד לו את כל לבו לאמר דע בני כי על אפי ועל חמתי היו לי הנשואין הראשונים כי למן היום הכרתיך נתתי את לבי לתת את בתי לך לאשה ומעולם לא הי' בדעתי לתת אותה לאיש אחר. אך מסבת כי הרחקת נדוד נתתי אותה לבעלה הראשון אך לבלות זמנה עד שובך פה ולתת לו מופת ע"ז הכניסו בחדר מיוחד והראה לו כי הוא מלא כלו בגדי חמודות. וכלם עשוים כמדו מכבר קודם הנשואין הראשונים ועל כל א' מצויר שמו מעשה רוקם והחדר ההוא הי' סגור לא שזפתו עין ובעלה הראשון כל זמן שהי' עמה לא זכה לראותם אף כי ללבשם. ומזה האמין כי כל מחשבתו לא הי' כ"א עליו וכי הוא הוא זווגה באמת מעולם ממש כנושא בתולה: הנמשל מבואר בדברי הנביא שזכרנו אל תיראי כי לא תבושי גו' כי בושת עלומיך תשכחי וחרפת אלמנותיך לא תזכרי עוד כלומר כי אז יתגלה לנו אשר כל הבא בגאולות הקודמים וכל הישועות שהשגנו עד עתה היו רק להכין מוסדות אל הגאולה העתידה וא"כ יהי' ענינינו אז ממש כבחור הנושא בתולה. וזהו שסיים כי בועליך עושיך וגו' אלהי כל הארץ יקרא כלומר אז יבינו הכל אשר ראשית הכוונה לא היתה כ"א על הגאולה ההוא והיא תכלית כל דבר אשר סוף מעשה הוא במחשבה תחלה. והמופת ע"ז בהראותו ית' אותנו לעתיד אוצר המלתחה היינו כל הנסים והנפלאו' שהקדים ועשה בגאולת מצרים אשר רבים מהם הי' ענינים הבלתי מוכרחים לזמן ההוא וכמאמר הנביא (מיכה) כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות הוראת מלת אראנו לאמר כי אז תפקחנה עינינו להכיר פעולת כל נס שהי' ללא צורך הזמן ההוא. אבל עיקר המכוין בהם הי' להכין נסים וטובות הגאולה העתידה וא"כ יש מזה לנו מופת גדול כי הוא אלהינו מקדם ולא יתעמר בנו ת"ו עד הדור האחרון. וזהו שסמכו ז"ל מאמר אשרי הגוי אשר ה' אלהיו וגו' לדבריהם אח"כ משבחר ביעקב ובניו קבע בו ר"ח של גאולה שבו נגאלו ישראל ממצרים