משלי יעקב פו

הבריא מבזה אותו ולועג על רפיונו ומתפאר למולו בבריאתו ושלמותו והי' החולה הזה מוסר דינו לשמים. לאמר אתה ה' זכור חרפתי מני נבל הזה הבאת יום להתגולל עליו אשר תקפו וגבורתו תהי' סבה למפלתו וכן דלותי ומחלתי תהי' סבה לתשועתי וישע אלהים לקול שועתו ויהי הם באים אל עיר מלוכה ונזדמן כי מת א' מגבורי המלך אשר לא נמצא גבור בארץ כמוהו והי' גדול וחשוב מאד בעיני המלך והשרים. עוד קרה להם בזמן ההוא כי מת רופא א' אבי כל חכמי הרופאים ונעצב המלך על שניהם עד מאד ויפקד המלך פקידים בכל מדינות מלכותו לבקש ב' אנשים כאלה תחת הראשונים למלאות חסרונו הגדול הזה וימצאו מבוקשו באחת מערי ממלכתו ויביאו אותם אל המלך וייטב בעיני המלך לנסותם אם כח להם למלא מקום הראשונים. אם לא. ענה הגבור לפני המלך יביאו לפני איש א' בריא מאד חזק ורב אונים והמת אמיתהו בתתי עליו אצבעי אך בנגיעה קלה. והרופא אמר יביאו לפני איש נגוע ומוכה מדוכה בחליים אעלה ארוכה לו וממכותיו ארפאהו ויהי' כא' האדם ויצו המלך על עבדיו לבקש באשר ימצאו להוציא הדבר אל הפועל. והנה הרצים יצאו בדבר המלך ויפגעו בב' העניים האלה ויעלו אותם אל המרכבה להביא אותם אל המלך ויאמר הבריא אל הב' ראה נא עתה כי אך בעבורי חרדו הרצים האלו ולמי יחפוץ המלך לעשות יקר אם לא לאיש כמוני והחולה ההוא מחריש שופך לבו נוכח ה'. ויהי המה מובאים לפני המלך וייטבו בעיניו לנסות בהם את בחיריו ויתן את הבריא הזה לפני הגבור למען הראות כחו ועוצם ידו ויעש בו כאשר אמר ויקחו את החולה הנגוע ויתנוהו על יד הרופא וירפאו מכל מכאוביו. הנמשל כי כהיום יש במין האדם הומים פתיות ודוברים עתק לאמר מי ה' ומה שדי. וכמאמר (תהלים י"ד) אמר נבל בלבו אין אלהים אבל לעתיד במהרה אי"ה יקוים ונגלה כבוד ה' וידע כל פעול את פועלו. ובמה יודע איפוא הדבר לכל העמים ובמה יכירו כח מלכותו ית' אם לא בעשותו דברים הבלתי מושגים על דרכי הטבע והם להשפיל גאים עדי ארץ ולהגביה שפלים עדי מרום היינו שיקח הקב"ה את האומה (המושפלת) [המושלת] בעת ההיא על כל העולם וישפיל אותה עד לעפר והמופת הב' בקחתו האומה השפלה בעת ההוא גוי ממושך וממורט וירים קרנו בכבוד ויכוננהו עליון והשני מופתים האלה יעידו ויגידו לכלם כי ה' א' ושמו א'. וזהו מאמר המדרש הנ"ל. יבוא הקב"ה שנקרא ראשון כלומר הנה ימים באים שיבא הקב"ה ויפרסם עצמו וכח אלהותו כי הוא ראשון לראשונים והעילה שיתפרסם על ידה שה' א' ויבנה בית המקדש שנקרא ראשון שהוא עתה שפל ומורד ויפרע מעשו הרשע שנקרא ראשון כלומר ע"י שניהם יתודע ויתפרסם כי יד ה' היא הפועלת כל מפעל וכי אך הוא ית' אדון כל המעשים ראשון לראשונים ואחרון לאחרונים

מדרש דבר אחר החדש הזה לכם הה"ד אשרי הגוי אשר ה' אלהיו משבחר הקב"ה בעולמו קבע בו ראשי חדשים ושנים וכשבחר ביעקב ובניו קבע בו ר"ח של גאולה שבו נגאלו ממצרים ובו עתידים להגאל שנא' כימי צאתך מארץ מצרים וגו' (מיכה ז') ובו קבל יעקב את הברכות ובו רמז להם לישראל שהוא ראש להם לתשוע' שנא' ראשון הוא לכם ע"כ. וראוי להבין סמיכות הדברים האלה