עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryמשלי יעקב

משלי יעקב פה

Mishlei Yaakov 85 · משלי יעקב · free full Hebrew text

Open in the reader →

על בחירו זה לא אכזב בך כי איש חיל אתה והכית צרי אחור. אבל עכ"ז תדע חטאתך מה שנתת לו להחזיק בך לשאת אותך על כתפו עד שפת הבור כי בראותי כי הסכן הסכנת לרדת אל ירכתי בור הכני לבי מכה על מכה באמרי אבד מנוס ממני ואני וממלכתי חטאים. הנמשל הוא הקב"ה הבטיח לאברהם אבינו ע"ה כי גר יהי' זרעך וגו' ואחרי כן יצאו ברכוש גדול. והנה ידענו כי ביזת מצרים לא היתה נחשבת נגד ביזת הים כמאמר המדרש על תורי זהב נעשה לך זה ביזת הים עם נקודות הכסף זה ביזת מצרים וע"כ עבור קיום ההבטחה לא הי' מהצורך אל העם למהר שלל ביזת מצרים כי יקחו את שללם על הים בטח. אבל מדאגה שלא יאמר אותו צדיק לעת עתה בראותו כי יצאו ממצרים ריקם ועבדום וגו' קיים בהם ואח"כ וגו' לא קיים בהם. ע"כ הי' מהצורך לצוות דבר נא וגו' וישאלו וגו'

אולם נוכל לומר עילה אחרת היתה בזה אשר עבורה החריד ית' ואמר למשה דבר נא וגו' וישאלו גו' וכביאור המדרש כדי שלא יאמר אותו צדיק

(פט) משל לא' שעלה בדעתו להיות מתפרנס מאשר יהי' טבח ומחלק המנות בסעודות האנשים וכדי להתלמד בדבר שאל מאותם הרגילים לבוא על כל סעודה ועל כל שמחה להגיד לו סדר וקדימת המאכלים איזה מהם עולה ראשון על השלחן ואיזה הבא אחרון ויגידו לו כי בראשונה נותנים דגים ואח"כ צלי עם חזרת ויהי בעיר איזה סעודה והוא בא ועומד לפניהם להושיט להם המאכלים כמשפט שהגידו לו. והנה על השמחה היו קרואים הרבה מסובים על ב' שלחנות זה מול זה. והנה בהגישו לפניהם הדגים לקח בידו ב' קערות דגים ויציגם א' על שלחן זה וא' על שלחן הב'. ויהי בעלותו הצלי והחזרת לקח כמו כן קערת הצלי בידו האחת והקערה עם חזרת בידו השנית ויציגם הצלי על שלחן א' והחזרת על שלחן הב'. ויהי בעיניהם כמצחק לאמר מה לך איפא לתת לפנינו החזרת אחר כי לא נתת לפנינו הצלי. הנמשל מובן מאליו כי האמנם עדיין לא הי' מגיע זמן הבטחת רכוש גדול לגולי מצרים בלתי לאותם שיושלם הגלות על ידם. עכ"ז הי' מקום לבעל דין לומר הנה גולי מצרים יאכלו המרורים קושי השעבוד ודור האחרון יקחו חלקם ברכוש. וזהו שדייקו ואמרו כדי שלא יאמר אותו צדיק ועבדום וענו אותם קיים בהם מורה על הגולים ההם אשר כבר שבעם נפשם מן המרורים ואחרי כן יצאו ברכוש גדול לא קיים בהם כ"א בדור אחר אשר לא עמל בו

החדש הזה לכם ראש חדשים ראשון הוא לכם לחדשי השנה ובמדרש ראשון הוא לכם כביכול הקב"ה נקרא ראשון שנא' אני ראשון וגו' וציון נקרא ראשון שנא' וגו' ועשו נקרא ראשון שנא' ויצא הראשון וגו' יבא הקב"ה שנקרא ראשון ויבנה בית המקדש שנקרא ראשון ויפרע מן עשו שנקרא ראשון בחדש הראשון שנא' וגו'. בביאור הדברים

(צ) משל לב' עניים הולכים מעיר לעיר א' הי' בריא וחזק מאד שלם בכל אבריו מעודו לא נסה בכל כאב אף לא חלו בו ידים והשני הי' בהיפך לא חסר בו כל מחלה וכל נגע מכף רגלו ועד קדקדו אין בו מתום והי הבריא