משלי יעקב פג

גאולה לזכר הפעולו' פרטיות שעשה יח' במצרים וסדרו לנו לזכיר' ההיא שיר ושבח להלל אותו על העבר ולהתנפל על העתיד כנוסח הברכה אשר גאלנו כו' כן יגיענו כו' שמחים בבנין עירך כו'. וזהו שמביא המדרש כוס ישועו' אשא כלומר ממה שהרבו לנו ד' כוסות לזכור ד' חלקי הגאולה הנה מזה אדע כי עוד ידו נטוי' להגלו' אותנו ולגאלנו. לכן ובשם ה' אקרא כלומר אתפלל לד' לגאלינו חיש מהר

ועם דברי המדרש הנ"ל נשבע להם הקב"ה שיגאלם נאמר טעם הגון על סמיכו' גאולה לתפלה שחייבו ז"ל (ברכות ט') ממ"ש יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך ה' צורי וגואלי וסמיך לי' יענך ה' ביום צרה ויתכן ג"כ מ''ש בש"ע או"ח (קי"א א') דבשב' אין צריך לסמוך גאולה לתפלה הואיל דנפקא לן מיענך ה' ביום צרה ובשב' לאו יום צרה

(פו) המשל בזה לא' שהי' בדעתו לנסוע למדינה רחוקה אשר שם גוי לא ישמע לשונו ויהי טרם הקריב למחוז ההוא ויחפש איש היודע לשונו ולשון המדינה למען יהי' לו לפה ולמליץ בכל מקום בואו וירא שם בן אשה אלמנה עני' והוא לה בן יחיד ויבקש ממנה את בנה לנסוע עמו בדרך הזה. ולא רצתה עד שהי' מוכרח לתת לה ערבון ובטחון חזק אם לא יביאנו אלי' ויצג אותו לפניה ויהי' לה כל כבוד ביתו ותתנהו לידו ויסע עמו לדרכו. והי' האיש ההוא שומר אותו כאישון עינו מכל מכשול בדרך בעלותם על כל גבעה גבוה גם ברדתם לעמק ימינו תתמוך בו עד כמעט נשאהו על זרועותיו כאומן את היונק והנער ההוא דימה בנפשו כי כל אשר עשה עמו הוא מרוב אהבתו אותו. ויהי בדרך במלון אמר הסוחר לאשר על הבית לעשות לו מטעמים כאשר אהב. ולנער אשר אתו צוה לתת לו לחם ומעט ציר ויהי הנער מחריש משתאה לו לחקור אחר אשר יקרה נפשו בעיניו כ"כ יאמר לתת לו מאכל גס אשר יאכלו הנערים ולא יכלכלהו כמשפט לאוהב יקר ולא עצר כח עד ששאל אותו לאמר אמור נא מדוע תכבדני בכל עניני הדרך רק במלון אתה מקמץ במה שתתן לפני ענה ואמר לו הלא לך לב לדעת כי כל אשר אני עושה עמך בשמירתך איננו מפאת אהבתי. אך מפאת הערבונות שנתתי לאמך בעבורך ע"כ אצרך בכל הדברים אשר חייך תלוים בהם עד שובך אל אמך מדאגה פן יקראך אסון בדרך לא כן עניני אכילה ושתי' כי תוכל לחיות גם בלחם ומים. הנמשל מובן מאליו כי הבקשות שאנו מבקשין על חיותינו וקיומנו מפגיעת כל צרה וצוקה שהם בקשות ימי החול יש בהם דין סמיכת גאולה לתפלה יען כי הדברים האלה המה מהענינים המעכבים הגאולה בשיפגעו בעם ח"ו וכנ"ל א"כ הם סמוכים לעד ותלוים זה בזה לא כן בקשות יום השבת שהמה על דברי תענוגים אינם בכלל הסמיכות גאולה לתפלה כי גם בלעדם נוכל להגאל ברצותו ית' וזהו שרמזו יהיו לרצון כו' צורי וגואלי. וסמיך ליה יענך ה' ביום צרה. אבל מה שתשאל ביום שמחה ותענוג אין לו יחוס הסמיכות

כי ידבר אליכם פרעה לאמר תנו לכם מופת. מדרש ר' פנחס פתח מגיד מראשית אחרית גו'. ור"י בר"ש אמר כהוגן הוא מדבר תנו לכם מופת.