משלי יעקב פא

להשתדל עבורם כ"כ לבקש סליחתם ואם סלח נא אתה מבקש הנך חפץ בטובתם והצלתם בטל אעברה נא למען תהי' קבור עמהם אבל ע"י הדבר הזה שאמר משה למה הרעו' נתנוצץ הכרעה היותר קיימת כי רק משה נבחר לזה באמת כי הלא לעינינו הוא כי דבר קשות אל צור ישראל מה שלא מלא לבב כל נביא וכל חוזה עד שעי"כ בקשה מה"ד לפגוע בו בלתי כי הוא ית' הרואה ללבב ידע שבשביל צער ישראל דבר כן ומגודל אהבתו אותם כנז' במדרש. וא"כ מי הוא הנאמן באהבתם והמצטער בצרתם כמוהו. ומה נמרצו עתה דבריהם ז"ל מכאן אתה למד שנטל משה עכשיו את הדין שלא יכנס לארץ כלומר הנה מסבת הדבר הזה נטלו בהכרח באין מנוס אם מצד העונש על מאמר הקשה הזה ואם לא הי' בזה עון וחטא כי מאהבתו את ישראל דבר כן הנה ראוי הוא אליו לעשו' גם את זאת עבורם

פרשת וארא

וידבר אלקים אל משה ויאמר אליו אני ה' וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב באל שדי ושמי ה' לא נודעתי להם. יתכן בדברי התשובה על שאלת למה הרעו' לעם וגו' עם דבריהם ז"ל במדרש (ש"ר ג') א"ל הקב"ה למשה שמי אתה מבקש לידע לפי מעשי אני נקרא פעמים באל שדי בצבאו' באלהים בה' כו' וכשאני תולה על חטאיו של אדם אני נקרא אל שדי וכשאני מרחם על עולמי אני נקרא ה'. כי הנה גלה ית' למשה שאין גאולתם זו גאולה שלימה שאין עוד גלות אחרים בלתי כל עיקרה היא מפאת גודל הלחץ והדחק שאין ביכלתם למלא זמן השעבוד הנאמר לאברהם ע"כ בהכרח הוציאם ית' לשעה מוגבל' ואמר לו לוותר אי אפשר כי לא הבטיח מעולם אל האבו' שיותר לחלוטין וזהו ושמי ה' לא נודעתי להם בלתי מותר ומאריך אפו להמתין מזמן לזמן היינו שישלימו חק העבוד' שעליהם בגלו' שאחריו. ומעתה נבין הענין בדמיון

(פד) משל לא' שהי' חייב לרעהו סך גדול אשר לא השיגה ידו לשלם לו כעתה והי' המלוה מטיב עמו ליטול ממנו כפי שהשיגה ידו והנה המותר ההוא כל א' חושב בו מחשבה אחרת המלוה אומר בלבו אקבל ממנו לפי השגת ידו והמותר ישאר חוב אצלו ולימים עוד אגוש אותו גם על המותר והלוה לא כן ידמה כי על דעתו כבר נפטר מכל החוב בהסך ההוא שנתן לו והחילוק בזה כי כפי מחשב' הלוה יותר טוב לפניו להמעיט במה שהוא נותן לו עתה ויפטור חובתו בסך מועט. אולם אם הלוה יודע מחשב' המלוה הלא יכשר לפניו יותר לדחוק עצמו לתת להמלוה יותר ויותר כפי כל אשר תמצא ידו למען המעיט החוב הנשאר: הנמשל כן הדבר במשה כי הוא ע"ה דימ' בנפשו כי העם ישיגו גאול' שלמ' ע"כ בראותו בה' ית' כי הוא דולג ומקפץ להמעיט גלותם ולמהר גאולתם מפאת ראותו בעיני העם כי רב הוא ע"כ הי' בעיניו כמו זר קושי השעבוד הנתוסף בם עתה מעת החל להיות שליח בעסק הזה ושאל למה הרעות וגו' ומאז באתי וגו' הרע לעם הזה ע"ז השיב לו ית' לא כשם שאת' סבור כו' במאמר המדרש ע"ש כי אין אני מותר עמם לחלוטין בלתי