משלי יעקב עט

(כאן) ומאז באתי אל פרעה לדבר בשמך הרע וגו'. אמר ר"פ אמר לפניו שמך הגדול גבור ונורא הוא וכל העולם כלו מתיראים ממנו ופרעה הרשע שמע שמעך והזיד ע"כ אשר לכאורה לא ידענו תכלית רצונם בזה. אבל נעיר תחלה על מה שדייק הכתוב ומאז באתי אל פרעה לדבר בשמך שאין מהצורך אליו כלל להזכיר לפני ה' כי בשמו דבר אל פרעה ודי הי' לו לומר ומאז באתי אל פרעה הרע וגו'. והקרוב כי משרע"ה כוון בזה אך לטובת ישראל ורצה בזה להעיר חמתו ית' על פרעה לעשות בו כליון חרוץ למען שמו להודיע את גבורתו

(פב) המשל בזה לב' עשירים שהיו בעיר א' והיו שונאים זא"ז מחמת קנאה ויהי היום והכה א' את משרתו של העשיר הב' והמשרת ההוא אמר בלבו להחריד את העשיר המכהו בבטחונו בבעליו כי יריב ריבו ואמר הלא ידעת בי כי אנכי משרת את אדוני הגביר תדע כי יקח נקמתי ממך. והעשיר בשמעו זאת אמר בלבו מדוע יפחידני הנבל הזה בנקמת אדוניו ויוסף להכותו על אלה מכה רבה הנה ופצוע ויהי הוא בא לבית אדוניו סר וזעף נעצב על מכתו ולא הגיד דבר וישאלהו בעליו לאמר מדוע פניך רעים היום נגועים ומונים אמר לו ולמה זה תשאלני האם תוכל להושיעני. ויאמר לו עכ"ז הגד נא לי מי עשה בך המכות והפצעים האלה. אמר לו מי ומי יכני יותר מהעשיר ההוא אמר לו אפשר כי לא ידע אותך ואת אדוניך. אז ענה המשרת ואמר הלא גם אנכי כן שגיתי וכן דמיתי אשר בהתודע אליו שם אדוני גור יגור וירף ממני. ועתה הלא כל תודות גמול מכותי אלה לך הם אדוני ובעבורך רבו פצעי חנם כי אותך זכרתי לפצעי ושמך לחבורתי כי מדי הזכרתי שם אדוני עלה עשן באפו להכות אותי עד דכא. העשיר הזה בשמעו זאת נתמלא עברה ותבער כאש חמתו ויאמר עתה תראה מה אעשה לו. ויקף עליו מצודו' עד כי שלם לו שבעתים על אשר עשה וכל זאת סבבה חכמת לב המשרת שהציע לפניו כי כל מה שהרבה להכותו הי' מסבת זכרו לפניו שם אדוניו ע"כ חייב א"ע לתבוע עלבונו ממנו ולהשיב אל חיקו חרפתו ולא בעבור אהבת המשר': הנמשל הוא בדברי משה ע"ה אל ה' ית' כי הלא נודע אשר בזמן הגאולה בקרו למעלה זכו' ישראל שיהיו ראוים להגאל וכן כת המקטריגים באו בטענה הללו עובדי ע"ז וכו'. ומי כהחכם רועה נאמן משה רעה"ש ומה נעמו דברי מליצתו לפני ה' שהשיאו בהם לדבר אחר ויצת אש החמה והכעס על פרעה הרע הזה. כי הנה הוא ית' אמר לו בשלחו אותו אל פרעה ואמרתם אליו ה' אלהי העברים נקרא עלינו. ר"ל משולחים מתקיף ובעל היכולת והוא הזיד ואמר מי ה' אשר אשמע בקולו לא ידעתי וגו'. מעתה הלא מהצורך אליו ית' לעשו' בו נקמה למען כבוד שמו גם אם לא מאהבת ישראל. וזהו ה' למה הרעו' לעם הזה וגו' ומאז באתי אל פרעה לדבר בשמך הרע וגו' כלו' עיקר התעוררותו להגדיל עונו ולהכביד עבודת' הוא אך מסבת שדברתי אליו דברי בשמך וא"כ קנא לשמך הגדול ומה לך לבקש עתה זכות בענין הזה וזהו דברי המדרש אמר לפניו שמך הגדול גבור ונורא הוא וכל העולם כלו מתיראים ממנו ופרעה הרשע שמע שמעך והזיד והן על השאלה ההוא נעתר ית' ויאמר אליו עתה תראה אשר אעשה לפרעה