משלי יעקב עב

כי כל הטובות הנצחיים המעותדות צומחות מיסורי ומכאובי הגלות החיל הזה ע"כ פקד עלינו ית' לבל נדחוק את הקץ כמאמר הנביא (ישעי' כ"ח) המאמין לא יחיש וכמאמר שהמע"ה (שה"ש) השבעתי אתכם בנות ירושלים וגו' עד שתחפץ ודרשו רז"ל (מגילה ז') השביע הקב"ה את ישראל שלא ידחקו את הקץ כפרי עץ כל עוד שמחובר לאילן תגמר בטוב הביכור והבישול כן כל מה שיתאחר זמן ויסורי הגלות כן לעומתם תחזקנה הטובות העתידות. אולם שאגתנו אל ה' הוא כי המכאובות והתחלואות עצמו מאד עד כי אין להכילם אשר כפשע בינם ובין המות ומה ימריצנו טוב העתיד. וזהו למה לנצח תשכחנו תעזבנו לאורך ימים כלומר אם תעזבנו לאורך ימים. הלא בהכרח נהי' שכוחים לנצח כמת מלב. וזהו ג"כ עד אנה ה' תשכחני נצח כו' האירה עיני פן אישן המות ומובן כדברינו

ויקרא לבנו ליוסף וגו' שים נא ידך תחת ירכי ועשית עמדי חסד ואמת וגו'. הנה דרשת חז"ל ידוע. אבל הבנת הדברים כך הוא

(עב) משל א' רצה לתת לאוהבו מתנה טובה אחד זמן ידוע ומדאגה פן תסרב אשתו בדבר חישב בנפשו לכתוב לו שט"ח על הסך ההוא שעלה על לבו ליתנו לו וחתם עליו עדים כמשפט עבור שבהגיע זמן הקבוע בשט"ח יהי' מוכרח לשלם לו ע"פ ב"ד ואשתו לא יהי' לה פה לדבר מאומה. הנה בדבר הזה יתואר פריעת החוב ע"ש חסד ואמת כי לעת התביעה שתבעו בשט"ח בב"ד יהי' נופל עליו תואר האמת על היותו מחויב באמת לשלם ככל הכתוב בשטר ועכ"ז הוא חסד מה שהתחייב עצמו מראש לכתוב לו שע"ח בחסד ונדבה. והוא מה ששאל יעקב מאת יוסף ע"ה ועשית עמדי חסד ואמת כי אלו לא נשבע יוסף ליעקב הי' מעשהו מתואר רק ע"ש החסד. אבל יעקב ביקש ממנו שיתחייב א"ע על הדבר בשבועה שיהי' מתואר גם ע"ש האמת כי יהי' ההכרח אתו לאמת שבועתו כי ידע בפרעה שלא יניחהו ללכת לארץ כנען בלתי אם יהי' מושבע ועומד וכאשר פקד יוסף אל פרעה אבי השביעני לאמר וגו'. והוא גם הוא אמר עלה וקבור את אביך כאשר השביעך (עי' רש"י ז"ל)

ויקרא יעקב אל בניו ויאמר האספו ואגידה לכם את אשר יקרה אתכם באחרית הימים. מדרש. ביקש לגלות את הקץ ונסתלקה ממנו שכינה. הנה האמנם לא עמדנו בסוד ה' להבין עילת הסתרה זו מכל נביא וחוזה עכ"ז נאמר בטעם הדבר ע"פ קט השגתנו וע"פ מאמרי רבותינו ז"ל והוא בילקוט (חבקוק ב') על משמרתי אעמודה וגו' התחיל צווח עד אנה ה' שועתי וגו'. א"ל הקב"ה הוי רב את יוצרו חרס את חרסי אדמה הלא בן תורה אתה ולא עם הארץ אתה לך כתוב אל"ף בלוח ואח"כ תאמר הודיעני את הקץ וגו' ע"כ. והמאמר הזה הוא סתום וחתום מאד והענין הוא כך

(עג) משל כי הנה בשנתבונן בשמחות בני אדם וכמו כן בעתות צרתם באין מנוס כי כל שמחה מהול בתוכה הדאגה והתוגה וכל אנחה ודאגה כרוך בעקבה הששון והשמחה ונבארם לאחדים. כי הנה השמחה המוגבלת על ימים ידועים כל מה שיעבור עלי' יום או יומים קרובה היא לימי