משלי יעקב עא

דבר משלה לקחה סחורה באמנה ובהקפה ותיטב האשה בעיניו לקחתה לו לאשה ויקרא אלי' וידבר על לבה לאמר הלא אנכי לא אקח ממך מאומה. אך עכ"פ מהצורך שתהי' נקי' מבעלי חובותיך הנושים בך מחיר סחורתם ולא יהי' חתימת ידך יוצא מיד מי לתבוע איזה חוב שלא אצטרך לשלם בעדך. והרחיב לה זמן עד כי תכלה מסחרה וחשבון כנעני' ונושי' למען לא יהי' לה דבר עוד עם אדם. אולם האשה ההיא היתה ממשכת הזמן. כדרך הבע"ח שמשמט עצמו מהם אשר שמה עלילות דברים לאמר אין לך בידי מאומה ומהם אשר כפרה במקצת וברצותם להזמינה לדין הסתירה עצמה מפניהם למען ילאו להשתדל עוד על נשיונם ויתרצו לקבל ממנה כפי הודאתה הפחות וירא העשיר כי ארכו לו הימים וירע בעיניו והי' הולך בלט אל הבעלי חובות הנושים בה והי' נותן להם עצות איה איפה יפרעו ממנו קל מהרה ויהי בהתודע הדבר אל האשה באתה אליו ותאמר אם ככה אתה עושה לי כהיום מה תעשה לי עוד אחרי הנשואין אמר לה הלא לך לב לדעת כי אין כוונתי במעשי להרע עמך ח"ו בלתי כל מה שאני עושה עמך כהיום הוא אך מפאת רוב אהבתי אותך וכי שוקד אני למהר לקחתך אלי לשוש בשמחתינו. הנמשל מובן מאליו ע"כ הנני שוקד על בוא הרעות מרוב חנותי אתכם כדי להעבירם חיש מהר למען הקדם ביאת הטובות לרגליהם וזהו כי שוקד אני על דברי לעשותו כלומר דברי הנחמות והישועות הנבאות

ועל פי דרכנו נעמוד עוד על מליצת המשורר ע"ה (תהלים י"ג) עד אנה ה' תשכחני נצח וגו' האירה עיני פן אישן המות. ובמאמר המקונן ע"ה (איכה ה') למה לנצח תשכחנו תעזבנו לאורך ימים אשר אל שניהם יפלא השאלה על השכחה למה עד אנה הלא השכחה היא אך ענין אונס מה שלא יגביל אותה הזמן עד כמה או לשאול עלי' למה והבנת הדברים הוא

(עא) משל לאיש שיבה שלא הי' לו כ"א בת א' קטנה וקודם מותו קרא לא' מאוהביו וביקש אותו להיות אפטרופוס לכל מה שיוריש לבתו והבטיחו ע"ז. אבל הזהירו שלא יתן מהירושה הזאת לבתו לא מזונות ולא מלבושים עד מועד הנשואין רק תבקש לחמה מעמל נפשה. ויהי אחרי מותו ויקח האפוטרופס כל אשר לו והעלמה בקשה פרנסתה מכל אשר מצאה ידה לימים בא א' מקרובים להאפוטרופס לאמר. הן ראיתי פני הנערה רעים מאד מסבת מיעוט פרנסתה ומהצורך לתת לה מכסף ירושתה להוסיף לה על חוקה. אמר לא אוכל לתת כי כן צוה עלי אבי'. ויהי עוד הפעם ויבואו אליו אנשים והגידו לו לאמר הלא היא ערימה ויחף פה ולא ענה אותם דבר ויהי אחר זמן נפלה היתומה למחלה מסוכנת. והי' ההכרח לעזר עלי' כסף לדרוש ברופאים. באו להאפוטרופס לצורך הוצאות הרפואות וענה אותם כמשפט הראשון. אז ענו אותו עזות לו יהי כדבריך אבל אם תעצור על ידה לבלתי תת מהכסף כהיום על הרפואות את מי תשיא או את מי תכניס לחופה הלא היא קרובה למות למתי תשמור כספה: הנמשל היא עם מה שאמרנו למעלה כי