משלי יעקב ז

שלמה על סודה של תורה, דכתיב משלי שלמה בן דוד מלך ישראל (משלי א') ע"י משלותיו של שלמה עמד על דברי תורה. – ורבנן אמרין אל יהי' המשל הזה קל בעיניך שע"י המשל הזה אדם יכול לעמוד על דברי תורה, משל למלך שאבד זהב מביתו או מרגליות טובה לא ע"י פתילה כאיסור הוא מוצא אותה, כך המשל הזה לא יהי' קל בעיניך שע"י המשל אדם עומד על דברי תורה, תדע לך שהוא כן שהרי שלמה ע"י המשל עמד על דקדוקיה של תורה כו' ע"ש

וגם בסנהדרין (דף ל"ט) מצינו שבח המשל דאמר ר' יוחנן כי הוה דרש ר מאיר בפירקי' הוה דריש תילתא שמעתא תילתא אגדתא תילתא מתלי (משלים). ואר"י שלש מאות משלות שועלים היו לו לר"מ ואנו אין לנו אלא שלש, אבות יאכלו בוסר ושיני בנים תקהנה (יחזקאל י"ח) מאזני צדק אבני צדק (ויקרא י"מ) צדיק מצרה נחלץ ויבא רשע תחתיו (משלי י"א). פי' רש"י אבות אכלו בוסר. משל הוא שרימה השועל את הזאב לכנס לחצר היהודים בערב שבת בתקן עמהם צורכי סעודה ויאכל עמהם בשבת וכשבא ליכנס חברו עליו במקלות, ובא להרוג את השועל, אמר לא הלקוך אלא בשביל אביך שפעם א' התחיל לסייען בסעודה ואכל את כל נתח טוב, אמר לו ובשביל אבא אני לוקה אמר לו הן האבות יאכלו בוסר ושיני בנים תקהנה. אבל בא עמי ואראך מקום לאכול ולשבוע, בא לו על הבאר ועל שפתו מוטל עץ והחבל מושכב עליו ובשני ראשי החבל שני דליים קשורים נכנס השועל בדלי העליון והכביד וירד למטה ודלי התחתון עלה. א"ל הזאב למה אתה נכנס לשם. א"ל יש כאן בשר וגבינה לאכול ולשבוע והראה לו דמות הלבנה במים כדמות עגול כמין גבינה עגולה, אמר אני האיך ארד א"ל הכנס אתה בדלי העליון ונכנס והכביד וירד, ודלי שהשועל עליו עלה א"ל האיך אני עולה א"ל צדיק מצרה נחלץ ויבא רשע תחתיו לא כך כתיב מאזני צדק וגו': מהרש"א אבות יאכלו וכו'. מאזני צדק אבני צדק כו'. לכאורה לפי פי' רש"י אין כאן רק ב' משלים ועוד מאי אבני צדק במשל הזה, ושמעתי שיש לישב בזה דמייתי קרא אבני צדק דלכאורה לא שייך הכא בעניננו והוא משל שלישי, לפי שהשועל הי' ירא לנפשו לירד למטה בדלי להכניס עצמו בספק נפשות דשמא לא ירד הזאב בדלי השני, וע"כ הניח אבן בדלי השני שהי' משקלו יותר ממנו וגם לקח עמו באותו דלי שירד הוא אבן אחר כזה ונמצא שהי' הוא ואותו אבן שעמו משקלו יותר מאבן שהי' בדלי השני ועל ידו. ושוב אם לא הי' יורד הזאב בדלי השני היה הוא משליך אותו אבן שעמו בתוך הדלי והי' הוא עולה ע"י אותו אבן שבדלי שני שמשקלו יותר ממנו, והיינו דקאמר אבני צדק, והשתא ניחא כמו שהראה לו דמות גבינה בצורת לבנה הכי נמי הראה לו דמות בשר ע"י צורת אבן

ונראה דהמשלים האלו כפרש"י דברי הבאי הם לכאורה, אבל הנמשל בהם הוא עיקר והוא שהרשע בכל מקום נקרא זאב כמ"ש זאבי ערב, וע"ש שהוא טורף וגוזל למלא תאותו, והחכם בכל מקום המשילו אותו לשועל ע"ש שהוא החכם ביותר בחיות וע"פ מ"ש ששכר הצדיקים אינו בעוה"ז רק בעוה"ב